תושבי ערים סובלים מרמת המתח הכי גבוהה
לאנשים שגרים באזורים כפריים יש פחות סיכוי לסבול ממתח וחרדה מתושבי הערים כי המוח שלהם "מחווט" אחרת, כפי שנמצא במחקר. שנים רבות לפני המחקר נתן אלתרמן כתב על כך: " שקיעה ורודה בין הגגות/אספלט כחול מלמטה/עיני נשים נוגות, נוגות/אומרות לערב "למה באת?"..."
מחקרים קודמים ציינו כי אלה שנולדו וגדלו בעיר היו בעלי סכוי גבוה לסבול מחרדה ומהפרעות מצב רוח מאשר אנשים בסביבה כפרית.
המקור הביולוגי לא היה ידוע, אולם מחקר חדש שדווח בירחון "טבע" Nature , הראה שנויים מוחיים בהתאם למקום המגורים. גם המשוררת רחל שפירא הבחינה בכך וכתבה: "זה שנולד ליד הים כבר יש בו משהו כחולי, רוגש מאוד וגבה גלי, קנאה לרוח... כבר יש בו משהו בוכה, יסוד מלוח..."

יושבי העיר מצטבר אצלם הרבה מתח באמיגדלה, חלק במרכז המוח שמעורב בהסדרת הרגשות ומצב הרוח בגוף, בעוד שתושבי הכפרים נראית אצלם יותר פעילות בקורטקס הסינגולטי – המתקשר עם הסדרת המתח.

ד"ר ג'יין פרוסנר Jens Pruessner מהמכון לבריאות הנפש באוניברסיטת דוגלאס Douglas Mental Health University Institute אומרת: "ממצאים קודמים הראו כי הסיכוי להפרעת חרדה הוא ב 21% גבוה יותר לעירוניים, וכן ב 39% יותר הפרעות במצב הרוח. כמו כן פי שניים, כמעט, של מקרי התפרצות סכיזופרניה בקרב עירוניים. נתונים אלו מעלים את הצורך בהבנת הביולוגיה מאחוריהם."
היא וקולגות ערכות סריקות מוח של מתנדבים בריאים עירוניים וכפריים. ד"ר פרוסנר אומרת: "עולה מהמחקר כי איזורי מוח שונים רגישים לחוויית החיים בעיר בזמנים שונים במהלך החיים. מחקרים נוספים צריך שיעשו כדי לבחון את הקשר בין השינויים המוחיים לבין מחלות והפרעות הנפש. ממצאים אלו תורמים להבנה שלנו לסיכון שבסביבה עירונית לבריאות הנפש בכלל. הממצאים הללו מצביעים על גישה אחרת לחקר החברה, לחקר הנוירולוגיה ולמדיניות התשתיות של בריאות הנפש לנוכח הנטיה להגיע לערים."

במחקר דומה המתבסס על נתונים קודמים זהים שפורסם ע"י אנדריאס מאייר- לינדנברג Andreas Meyer-Lindenberg חוקר מאוניברסיטת היידינברג שבמנהיים גרמניה University of Heidelberg in Mannheim, Germany. נכתב: "אם כולם היו גדלים בכפר, היו 30% פחות סכיזופרניים, שזו הפחתה משמעותית," אומר "אולם אם כולם היו נולדים בכפר, היה נהיה שם צפוף..."

כדי למצוא איך החיים בעיר משנה את המוח, החוקרים סרקו מוחות של סטודנטים גרמנים בזמן שהעבירו אותם תחת לחץ. ניתן להם מבחן במתמטיקה שבנוי כך שיצליחו לענות רק על שליש מהמבחן נכון. ואז הראו לסטודנטים שהם ביצעו גרוע יותר מכל שאר הנבדקים, בעוד שהחוקרים דירבנו אותם לבצע טוב יותר במבחן באומרם שזה מאד חשוב לקבל ציון גבוה במבחן הזה.
במהלך ביצוע המשימה המלחיצה, נבדקים שגדלו בעיר הראו עליה בפעילות המוחית באיזור הסינגולטי perigenual anterior cingulate cortex (PACC) בעוד שאלו שגרו בילדותם בעיר בלי קשר למקום מגורם הנוכחי הראו עליה בפעילות של האמיגדלה בשונה מילידי הכפר. " היינו מופתעים לראות שזה כל כך מובחן," אומר מאייר-לינדברג "שני איזורי מוח אלו נבדלים אך קשורים, הם יוצרים יחד מעגל."

בעתיד החוקרים ינסו לבדוק מה בחיי העיר משפיע על הבדלים מוחיים אלה, כולל גורמים כמו כמות הירוק שרואים, סוגי השכונות והתרבויות באיזור. הבנה זו עשויה לתת למתכנני הערים כלים לבנית ערים מלחיצות פחות.
" איננו יכולים להתחמק ממגורים בעיר, ואיני טוען שאנו צריכים," אומר מאייר-לינדברג "אולם כדאי לבדוק מה בסביבה העירונית מוביל ללחצים לצורך שינויי תוכניות."


בשולי החדשה הזו עלי להוסיף. עוד בהיותי סטודנט בשנה הראשונה לתואר ראשון (כלומר קרוב לשלושים שנה) הוזכר הנתון הזה (שישנם יותר אנשים הסובלים מסכיזופרניה בעיר). ההבנה של הממצאים הייתה באותם ימים, כי המוכנות הגנטית או הביולוגית ללקות בסכיזופרניה הינה אחוז אחד מהאוכלוסיה בלי קשר לאיזור המגורים. אולם בעיר ישנם הרבה יותר לחצים החל מרעשי המכוניות וצופרי הסירנות של רכבי החירום, דרך תשלומי ארנונא ומים גבוהים, שכנות צפופה ודורשת, אינטנסיביות של הפעילות וכו' וכו'. אדם בעל נפש שבירה עם מוכנות לסכיזופרניה (וכן חרדה או דיכאון) שמצליח להכיל את קשייו בסביבה הכפרית הרגועה, בהגיעו לעיר הלחץ העירוני הגדול גורם למחלה להתפרץ, בעוד שאצל אחיו שגדל ונשאר בכפר, הפוטנציאל ללקות במחלה לא בא לידי ביטוי. במחקר הזה מצביעים על שינויים במוח אבל לא שינויים מבניים אלא שינויים בפעילות המוחית איזה חלק של המוח מטפל בבעיה המלחיצה (למשל, במפגע של ביוב מציף יכולה לטפל מחלקת התברואה בעיריה או מחלקת שיפור פני העיר). ונשאלת השאלה של הביצה והתרנגולת. האם עקב פעילות מוחית שונה שבה איזור אחר במוח מטפל בלחצים ישנה יעילות פחותה ולכן יותר בעיות חרדה, או עקב ריבוי הלחצים המוח חייב להעביר את הטיפול בנושא לאיזור אחר. ובמשל, האם בגלל שמחלקת שיפור פני העיר מטפלת בהצפה של הביוב בשונה מהכפר שם מטפלת בזה מחלקת התברואה המקומית, יש יעילות קטנה יותר ויש יותר התפרצות ביוב בעיר? או שבגלל שבעיר יש יותר מוקדי הצפת ביוב בשל גודל העיר, אין ברירה אלא להפעיל את מחלקת שיפור פני העיר הגדולה יותר ממחלקת התברואה? וכדברי שלמה ארצי: "שינויי מזג האוויר הביאו אותי לחשוב, שבלעדם אני עצוב גם בגללך. ליד הבית שהיה ביתי סללו רחוב. נתנו לו שם. תמיד נותנים שמות...."


ואסיים בסיום השיר של אלתרמן שבו פתחתי "ערב עירוני": "... שקיעה ורודה על סף הרחוב/ורחוב כמנהרה של תכלת. /מי שיגיע עד הסוף /ירצה לבכות מרוב תוחלת..."