אסרטיביות', על פי מילון אוקספורד, היא "היכולת לבטא את דעתך ורגשותיך בבהירות ובנחישות, כך שאנשים יקשיבו לך ויעשו את מה שאתה רוצה". המטרה היא להיות אסרטבי אך לא אגרסבי. אגרסיביות פוגעת בצד השני. כל זה טוב ויפה אך צריך לזכור שיש מצבים שהדבר יכול לפגוע באיזון הסוכרת. לא תמיד יש לנו הרבה זמן לערוך משא ומתן וגם לא לנקוט בשיכנוע הדרגתי.הפיתרון צריך להיות מיידי. מה עושים כשאתה נתקל במארחת שמספרת שהיא אפתה את העוגה במיוחד בשביליך ולא נורא רק הפעם? ומה עושים  אם החברים רוצים היו ללכת לבלות בגלידריה והם מנסים לשכנע אותך בכל זאת לבוא? שאלותי הן: 1. מי אגרסבי בדוגמאות שנתתי? אתה שמסרב בכל תוקף כדי לשמור על בריאותך או מי שמנסה להיות חברותי ונחמד אך פוגע בבריאותך? 2. האם אתה חייב לספר שיש לך סוכרת כדי שיניוח לך? 3. האם הידיעה שיש לך סוכרת אומנם עוזרת? אין ספק שבריאותינו צריכה להיות מעל הכל ואנחנו צריכים לשים זאת כמטרה. אם מטרתינו לרצות אחרים, רוב הסיכויים שלא נצליח. אם מטרתינו לשמור על האיזון ועל בריאותינו איננו צריכים להסכים שישכנעו אותנו גם אם אין ברצונינו להסביר למה. לא חייבים להסביר את הסרוב ב:"יש לי סוכרת" גם "לא" נחוש מספיק. זיכרו לשים את הבריאות והאיזון כמטרה ולא ריצוי אחרים. בהצלחה. איריס