יפה שלום,

לפי מה שאת מתארת בהחלט נראה שיש צלקות בכליות, בדר"כ זה משני לרפלוקס, כלומר חזרה של תוכן שתן אל הכליות, וכאשר השתן מזוהם, יש גם זיהום של רקמת הכליה, עם השארות של צלקות. הצלקות הן בלתי הפיכות. קרוב לודאי שהפגיעה יותר בכליה הימנית, שרואים שתורמת מעט פחות לתפקוד הכולל של שתי הכליות. לא ציינת מאיזו סיבה נעשתה הבדיקה והאם בתך סבלה מזהומים בשתן וכו'. יש כמובן צורך לטפל בכל זיהום בדרכי השתן, על מנת למנוע הצטלקויות נוספות של רקמת הכליה וירידה בתפקודן של הכליות. אם יש גם אי ספיקת כליות לפי בדיקות המעבדה (קריאטינין מוגבר), יש כמובן צורך להיות במעקב מסודר של נפרולוג ובמידת הצורך לקבל טיפול מתאים.

ד"ר, ביצעתי את הבדיקה עקב דלקות בשתן מלוות בחום גבוה , אגב הילדה תמיד יש לה חום ובלי דלקת האם זה נקרא אולי דלקת סמויה? האם קיים דבר כזה?חום פנימי? שלא רואים אותה בבדיקת שתן?הילדה לפני בדיקת ציסטוגרפיה אנו במעקב אצל גרופולוג.
מה זה קריאטינין מוגבר?
תודה לך

יפה שלום
קיום שלי קליניקה של חום, עם כאבים ע"ג מותן ו/או תלונות של צריבה, תכיפות או דחיפות במתן השתן, מעידים על פי רוב על זיהום בדרכי השתן או בכליות, גם אם לא מצליחים להדגים ולהוכיח זאת בבדיקת השתן, וזאת במיוחד אם זו נלקחה לאחר התחלת הטיפול באנטיביוטיקה.
זיהומים חוזרים שכאלו בהחלט עלולים לגרום לצלקות בכליה, כפי שמודגם במיפוי, ובהחלט יש להשלים את הבירור.
קריאטינין זו בדיקת דם, על פיה מעריכים את התפקוד הכלייתי. ככל שהערכים גבוהים יותר, משמע הכליות מתפקדות פחות ויש אי ספיקת כליות. ערכים תקינים (תלוי גם בגיל) הם סביב 1. אני מצרפת לך לינק לפרק ב"הכל על כליות" בו יש הסבר על הערכת התפקוד הכליות.
http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=594&pt=75

 האם כל זיהום בשתן מגיע לכליה?ויש סיכוי שיש לבתי רפלוקס?כל זיהום גורם בעצם לצלקות גם בתחילתו..אנא עני לי אני על סף ייאוש הדלקות החוזרות . אגב  , בתי רק בשנה האחרונה החלה לסבול מדלקות חוזרות שוב ושוב ..
תודה מראש 
חג שמח ושנה טובה
יפה

ליפה שלום,
אם יש רפלוקס, כלומר חזרה של תוכן שתן אל הכליה, משמע בכל מקרה שיש זיהום בדרכי השתן, הוא יחזור גם לכליות. לא תמיד ישנם סמפטומים של זיהומים בילדות, ולעיתים מוצאים עדות לרפלוקס בגיל מבוגר יחסית, עם קיום של צלקות.
יש לנסות ולמנוע זהומים חוזרים. לעיתים עושים זאת ע"י מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לתקופה ממושכת (חודשים) ולעיתים נותנים אנטיביוטיקה סביב קיום יחסי מין.
מס' אמצעים שאפשר לנסות כדי להפחית זהומים - שתיה מרובה, השתנה לאחר יחסי מין, מיץ חמוציות וכמובן שמירה על ההיגיינה באזור.

על פי רוב הבעיות הללו ניתנות לפתרון, ולכן אין צורך להיות על סף ייאוש, אלא להשלים את הבירור כפי שהומלץ לה.

שתהיה שנה טובה
ובריאות

 ד"ר נעמי שלום,
אנחנו לאחר בדיקת רפלוקס, ובבדיקה נאמר שהדרגה בכליה שמאלית רמה 1 וימנית 2 . לפי מה שהבנתי שזה הנמוך ביותר.
התייעצתי עם נורפולוג והיא אמרה שלא חייב טיפול מונע בדרגה זו אלא רק לעקוב אחרי המצב, האם את חושבת שזה בסדר ללכת בדרך זו? או שטיפול מונע עדיף? אני חוששת מהדלקות החוזרות.
מה כדאי לקחת כדי להקל שלא יהיו דלקות חוזרות 
תודה רבה לך
יפה.

ליפה שלום,

אכן מדובר בדרגות קלות של רפלוקס, שלא תמיד מחייבות טיפול אנטיביוטי מונע ממושך. אולם, בהחלט אפשר לנקוט באמצעים שכבר כתבתי לך קודם לכן, על מנת לנסות ולמנוע זיהומים (אני מעתיקה אותם שוב..) -

מס' אמצעים שאפשר לנסות כדי להפחית זהומים - שתיה מרובה, השתנה לאחר יחסי מין, מיץ חמוציות וכמובן שמירה על ההיגיינה באזור.
אפשר לשקול לתת אנטיביוטיקה כדור אחד רק בעת קיום יחסי מין (אם זה רלוונטי כמובן), מאחר ואז יש אפשרות לכניסה של חיידקים לדרכי השתן והתפתחות של זיהום.

אם למרות אמצעים אלו יהיו זיהומים חוזרים בשתן, שיוכחו בתרבית שתן, אז יהיה מקום לשקול כן טיפול אנטיביוטי מונע.

 ד"ר נעמי שלום
קראתי מאמר על רפלוקס שעם הזמן עובר השאלה אם זה נכון ? ובאיזה גיל? 
ויש איזו שהיא זריקה שעובר הרפלוקס האם קיימת אפשרות זו?

תודה רבה לך 
יפה.

 ד"ר שלום
האם מצב התפקודי של הכליות יכול להיות ירוד הכוונה להחמיר גם ששתן תרבית שלילית? 
כיצד מחשבים תפקוד יחסי באחוזים שכליה אחת 59% ואחת תורמת 41% ?
המליצו לי בדיקת אורטר אדיסטלי להפחתת רפלוקס האם את חושבת שזה יעזור ואיך הבדיקה מתבצעת ?
תודה מראש 
יפה

ליפה שלום,
גם אם תרבית השתן שלילית כעת, בעבר כנראה היו זיהומים בשתן שעירבו את הכליות וגרמו לצלקות, ולכן הפגיעה בכליות כבר נעשתה, ואת הצלקות לא ניתן לרפא/להעלים. מניעת זיהומים נוספים תמנע פגיעה נוספת בכליות.
את היחסים של תפקוד כל כליה קובעים במיפוי הכליות. מזריקים חומר מסומן ע"י איזוטופים, ולפי אחוז פינוי החומר בכל אחת מן הכליות, קובעים כמה כל כליה תורמת לתפקוד הכללי של שתיהן.
לא הבנתי מה הבדיקה שהמליצו לך. בררי את השם המדויק של הבדיקה. תוכלי לקבל מידע על אופן ביצוע הבדיקה מידי האורולוג שהמליץ על הבדיקה, או שכתבי לי שוב.

 ד"ר שלום
הבנתי שצלקות לא מתרפות, רציתי רק לדעת האם תפקוד הכליות יכול להיות ירוד במשך הזמן למרות שאין זיהומים/דלקות?
לגבי תפקוד הכליה התכוונתי איך אני יכולה לחשב אם לבן אדם בריא יש 100% אז מה לגבי בתי?
הבדיקה שהמליצו כתוב שהאבחנה היא : OBSERVATION-PATIENT UNDER OBSERVATION
ובסיכום ההמלצה כתוב שלאור העובדה שמשמאל יש רפלוקס עד הכליה רוצים לברר האם אפשר לבצע פעולה באורטר הדיסטלי כדי לנסות להפחית את הרפלוקס . 
האם את יכולה לעזור לי להבין מה זה אומר?תודה רבה

התפקוד הכלייתי יכול לרדת עם השנים בחולים עם מחלת כליות כרונית, גם אם אין זיהומים או דלקות, אבל זה תלוי בתפקוד הכלייתי הבסיסי, בלחץ הדם, בהפרשת חלבון בשתן ובעוד כל מיני דברים אחרים, שמשתנים מאדם לאדם ומחולה לחולה וממחלה למחלה. מכאן, אין להסיק לגבי בתך. את התפקוד הכלייתי מעריכים לפי בדיקות הקריאטינין בדם בעיקר, ולא לפי המיפוי. המיפוי רק קובע איזה אחוז תורמת כל אחת מהכליות לסך התפקוד, גם אם הוא ירוד בבסיס.
מה שכתוב - observation - patient under observation - זה לא שם של בדיקה או אבחנה רפואית, אלא רק כתוב - "השגחה/מעקב - חולה תחת מעקב".  מה שכתוב בהמלצה זה שיש לשקול התערבות אורולוגית שמטרתה לשנות את מנח השופכן (אורטר) שמנקז את הכליה, וליצור מצב חדש, שבו יימנע הרפלוקס וחזרת תוכן השתן לכליה. יש לשקול התערבות שכזו בדר"כ בדרגות גבוהות של רפלוקס. מי שיעשה את ההערכה של חומרת הרפלוקס והאם יש להתערב ולתקן אותו, הוא אורולוג, שזה המקצוע שלו.

ד"ר שלום,

רציתי לדעת מהי  הרחבת  אגן כליה ? ומהי מערכת כליה כפילה ?
בצילום שעשיתי לבתי ציינו רק כליות קטנות.

תודה מראש

יפה

יפה שלום
כל אחת מהכליות מתנקזת לשופכן, שמנקז ממנה את השתן אל שלפוחית השתן. האזור שמחבר את הכליה לשופכן, הוא אגן הכליה. באופן רגיל קיים מנגנון המונע חזרה של תוכן שתן אל הכליה, לאחר שהשתן עבר ממנה לשופכן (מנגנון אנטי-רפלוקס). לעיתים יש הרחבה של האזור של אגן הכליה מסיבות שונות, או שנולדים כך, או שיש הפרעה במנגנון שמונע רפלוקס, ואז זה גם מלווה בחזרה של שתן אל הכליה. לעיתים יש היצרות במקום מסוים, שגורמת להרחבה מעליה באגן הכליה.
מערכת כליה כפולה זה מצב שבו הכליה במקום להיות מנוקזת לשופכן אחד בלבד, היא מנוקזת ל-2 שופכנים. זהו מצב שנולדים עמו, אולם אין לו משמעות קלינית והוא על פי רוב לא גורם לשום סיבוכים או בעיות.

 ד"ר שלום,

ברצוני לשאול האם כשיש צלקות בכליות רוב הסיכויים שאותו אדם יסבול בעתיד מלחץ דם? או שזה תלוי במצבו?
עשיתי לבתי תרבית שתן תוצאה שלילית.
רציתי רק אם תוכלי להסביר לי מהו פירוש squamous Epithelial Cell מופיע ליד התוצאה הסימן + ולפעמים +++ ?
וגם, איך ניתן לדעת לפי תוצאת הבדיקה האם יש חלבון בשתן?

תודה מראש 

יפה

ליפה שלום
לא כל מי שיש לו צלקות בכליות בהכרח יפתח לחץ דם. אולם, אם מתפתחת מחלת כליות בעקבות הצלקות, שמתקדמת עם הזמן, משנית לכך במקרים רבים יש גם יתר לחץ דם. בכל מקרה צריך לעקוב אחרי זה.
תאי האפיתל בבדיקת השתן הם תאים שנושרים לתוך השתן מהדפנות של דרכי השתן. ממצא זה שכיח ביותר אצל אנשים רבים, ואין לו שום משמעות פתולוגית, ולכן לא צריך להתייחס לכך או לעשות משהו בנוגע לכך.
מבדיקת השתן הכללית אפשר לראות האם יש חלבון, אולם זו בדיקה לא מדוייקת.

 ד"ר שלום,

התייעצתי עם האורולוג לגבי בתי והוא המליץ לנו לעשות "הזרקת דפלוקס " רפלוקס שאלתי היא מה דעתך?
ומהו אחוז ההצלחה של ניתוח זה לגבי מצב בתי מכוון שהיא בת 18 (הבנתי שעושים זאת בילדות). 
הבנתי שלאחר הניתוח צריך לבצע בדיקה נוספת שקובעת האם הניתוח הצליח. ורציתי לדעת האם כשהתוצאה תהיה חיובית אני אוכל להיות רגועה ולדעת שהכליות  לא יוכלו להיפגע עוד? האם זה ימנע מהכליות להצטלק? 
האם כל חולה שכליותיו מצולקות בסופו של דבר יהיה חייב לעבור השתלה בעתיד ? 

תודה מראש
יפה