שלום דלית:
התמודדות של משפחה עם ילד בעל צרכים מיוחדים הנו תמיד נושא כאוב גם למשפחה וגם לילד עצמו.
אנחנו מוצאים שגם על מחלות פיסיות, קרי סרטן אנשים לעיתים מתקשים לדבר על אף שנחשבת כמחלה שמעוררת אמפתיה ופחות סטיגמתית מבחינה חברתית וקל וחומר כשמדובר על מחלות נפשיות, מנטליות וכד'.
חסרים לי קצת יותר פרטים לגבי המקרה שציינת, מה מידת הקירבה שלך למשפחה, מתי זה התגלה, האם זה משהו חדש או משהו ישן שפשוט גילית כעת.
באופן כללי אני יכולה להמליץ לך לתקשר הן עם המשפחה והן עם הילדה בהתאם למה שהם מביאים מעצמם.
אם הם יעלו את הנושא הרי שתוכלי להתייחס אליו ואם לא זה סימן שאינם מעוניינם לדבר על כך.
לגבי הילדה. הדבר העיקרי באוטיזם זה בעית התקשורת, על כן אני מניחה שלא תוכלי לדבר ישירות עם הילדה על הבעיה שלה, אלא לתקשר אתה בהתאם ליכולת שלה לתקשר.
במידה ומדובר בסוג קשר מאוד קרוב (כמובן מבחינה רגשית) עם המשפחה שאת מרגישה דווקא כן צורך להעלות את הנושא ונראה לך נכון (אולי גם מתוך רצון לסייע ) תוכלי לפנות אליהם, אולם בפורום מצומצם יותר ולא בפורום של ארוחת חגג וכד'.
בהצלחה ואני בהחלט אשמח לסייע אם תתני לי פרטים נוספים או שתרצי לשאול משהו נוסף.
ובכלל הנושא שהעלית הוא מאוד חשוב וחיוני.
תודה!