בוקר טוב,
קרה לי את אותו הדבר אבל כשהבת שלי הייתה בת 3!!
והגננת פשוט קראה לי בפסח ואמרה לי שיש לה הפרעת קשב,
איך את אומרת- אחרי שנרגעתי מהכעס והעצבים- על החוצפה, לא על התובנה/אבחנה
דברתי עם פסיכולוגית ילדים התפתחותית שהיא מכרה של המשפחה.
היא אמרה שמוקדם מדי לאבחן,  אז חיכיתי.ובאמת בגיל 4.5 גננת אחרת אמרה שהילדה זזה ותנועתית וכו' ושאולי כדאי ללכת לאבחון.
אז דרך המכון להתפתחות הילד בקופת החולים  (מכבי במקרה שלנו) קבעתי תור לרופאה נוירולוגית לאבחון, ובינתיים נתתי לגננת טפסים למלא
והתקדמנו משם.

בהצלחה!

שלום ש' ,
נכון שזה מכעיס לשמוע כזה דבר, ועוד כשהוא נאמר בכזו צורה נחרצת ממישהו זר.
אבל אולי את יכולה להתנחם בכך שזו גננת עם מודעות לנושא, ובסופו של דבר היא אמרה את זה ממקום טוב של רצון לעזור ולסייע.
נכון שהיא "קצת" קפצה מעל הפופיק כשהיא אמרה לכם את הדברים בצורה כזו נחרצת, מכוון שהיא לא אשת מקצוע שמוסמכת לאבחן.
רק לשם ידיעה, לרוב ניתן להתחיל לאבחן ילדים החל מגיל 5 - 5.5.
במידה ואתם כן מעוניינים לגשת לאבחון, הדבר תלוי באזור המגורים שלכם (אין מה לעשות הפריפרייה תמיד נדפקת) ובקופ"ח שלכם.
ממליץ לכם לגשת בשלב הראשון לקופ"ח ולברר על אפשרויות האבחון ואיפה ניתן לעשות - אם יש באזור שלכם מרפאה ציבורית שמתמחה בנושא או לחליפין, רופאים פרטיים שהקופה שלכם עובדת איתם.
בהצלחה.

שלום רב. אין ספק, שאין זה תפקידה של הגננת לאבחן. לעומת זאת, אם את עצמך מתרשמת שקיים קושי כלשהו, או שאת חושבת, על סמך מה שאת רואה בבית, שייתכן שהילדה מוסחת, בעלת טווח קשב קצר וכדומה, אז ורק אז כדאי לפנות לאבחון מסודר אצל רופא מומחה. היכן ואיך - ראיתי שקיבלת כבר סיוע יוצא מן הכלל מהחברים כאן  בהצלחה, ד"ר איריס מנור