הי פלונית,  אם את רוצה לשבור את השגרה משמע את רוצה שינוי. שבי ורשמי אילו מטרות את רוצה להשיג בחיים בואי נגיד שלא השגת את כל מבוקשך . שבי ורשמי ופתחי כל מטרה ....רשמי את הדרך להשגת המטרות ותראי שתמצאי את עצמך עושה דברים חדשים ונפלאים.
אולי את בתקופה חסומה אך על ידי כתיבה וחשיבה תפרצי את זה.. זה לא יכול לגרום לדיכאון אלא אם כן יש לך מצב נפשי מעיק.
יש כל כךהרבה מה לעשות .....לצאת לטייל לקרוא לדבר לבלות......את צריכה לבדוק אם חוסר ההתעניינות שלך לא נובעת מדיכאון.אבל מחוסר מעש זמני אין דיכאון...........עשי משהו למען עצמך!

פלונית יקרה.
האמת אין לי הרבה להוסיף על מה שכבר כתבו לך כאן.
את צודקת. לפעמים, היומיומיות, בעיקר לנשים - מחרפנת וישנם רגעים, שאפשר לתלוש את שערות הראש מרוב יאוש והפאניקה: "מה ככה יראו כל חיי?".
מאידך, יתכן, שתחושה זו כמו שהיא פוקדת אותך כך היא עשויה להיעלם בקלות עם יציאה לחברות, למספרה, לסרט או לאחרה"צ על הים.
ממתי התחלת להרגיש כך וכמה עמוק זה מלווה אותך?
לעיתים שעמום הוא פן מסויים של דיכאון - האם יתכן, שכך הוא הדבר עבורך?
ספרי על עצמך עוד כדי שנוכל לייעץ באופן שמתאים יותר לחוויה האישית שלך...
אורית

חוג? לימוד שפה או נגינה? קבוצת תמיכה פעילה בנושא מסוים? או משהו יזום שישבור שגרה -שינוי מקום מגורים או שינוי בתוך המקום הנוכחי למשל החלפת סלון או צביעה מיוחדת שלו. אפשר לשנות תפקידים בבית קצת אם יש לך שיתוף פעולה..

עכשיו כש הבת שלי בינתיים בבית, אין לי כבר כל לגיטימציה לבקש שיעשו ביבי סיטר לבתי ביום אחר, מזמן לא יצאתי למקום כלשהו, אבל לא כל כך מסתדר בינתיים, כי גם בעלי לומד.
חוג לא יכול כרגע להיות בחשבון.

אבל אולי יציאה אפילו בשלישיה עם הבת, תוכל לעזור.

לצאת בשלישיה, רעיון נפלא - למצוא דרך שכולם יהנו...
אפשר פיקניק ביום שמש, סתם ים ואפשר לגוון עם הזמנה של חברים יחד איתכם.
כל דבר, שאינו בשגרה ייחשב "שובר שגרה".
אגב, ישנן חוברות או ספרי פנאי שיכולים לספק לך שפע רעיונות של לאן ללכת גם עם הילדה. במינימום מחיר ומאכסימום הנאה...
אורית

האמת עבר הרבה מאז, גם עובדת , גם פעמיים עושה זומבה. בדיקה אחרונה היה סוכר בנורמה, עכשיו לא ברור מה יהיה כי שוב לא רוצים אותי בעבודה, אבל מצד שני יש קביעות( עבודה כרגע מאוד לחוצה. )