לא זכור לי שהכאב אצלי התעצם כתוצאה מן  הכאב או כעס על כך שיש לי כאב.
נהפוך הוא,,זה עורר אצלי את הרצון העז להדביר את הכאב,למצוא פתרונות שיעלימו את הכאב.
כן יש לי כעס על כך שהמערכת הרפואית לא נותנת לי פתרונות לבעיות הכאב.אבל זה גם לא מעצים את הכאב.
סף הכאב אצלי היה דיי גבוה מאז שאני זוכר.אמנם בשנים האחרונות הוא השתנה והוא דיי נמוך,אך עדיין דפוס המחשבה שלי נשאר כשהיה
 

אולי דרך יעילה לבדוק את הקשר מחשבה-רגש-כאב, היא לשאול את עצמנו האפ במצבים רגשיים 'שליליים' כמו לחץ, חרדה, עצבות ועצבנות, אנו חשים שנוי בחווית הכאב? שבוע טוב

מאיר שלום וסליחה על האיחור בהתייחסות לדבריך
נראה שדבריך משקפים את חווית הכאב, הקשורה להשפעות פיזיולוגיות, סביבתיות (מזג אויר, מאמץ וכד') ומצד שני לדוג', למצבים מלחיצים בהם אנו נמצאים. אולם מאחר ומצב לחץ הינו דבר סובייקטיבי, (היינו, כל אחד נלחץ מדבר אחר), נראה כי למחשבה בהחלט יש השפעה על רגשות, התנהגות וכן כן גם על תגובותיינו הפיזיולוגיות  .
 מעניין באמת לנסות ולמפות מהם המצבים המגבירים את חווית הכאב
לסיום, אני בהחלט מעריך וחושב שדרך ההיתמודדות שלך עם הכאב היא באמת מיוחדת

שלום, דר נצח גורן, אכן לחץ הוא סובייקטיבי, וכל אחד נלחץ ממשהו אחר, אולם לחץ זו תחושה ולא מחשבה, תחושה זה רגש, כמו שחרדה
זה רג,, אני סובלת כשנתיים מבעייה חריפה בגב ושום כדור או זריקה או וכו וכו וכו לא עזרו, הלכתי גם לדמיון מודרך כדי שהלך המחשבה
אולי ישתנה גם לא עזר, מה זה אומר? ואם למחשבה יש חלק אפילו קטן בכאב, איך אתה מציע לשנות זאת?

 לדעתי ,צריך לעשות ממש מחקר רציני בנושא...רבים האנשים שסובלים מכאב זה או אחר, כל אדם הוא אינדיבידואלי , ומכיוון שיש כל כך הרבה שונות בין בני אדם (כמו במראה החיצוני לכולם יש עיניים, אף ופה ואיש לא דומה לרעהו (כמה אנשים יש בעולם?), כך גם הבפנים שלנו  וכמו כן תחושות נפשיות ופזיות הן סובייקטיביות , לכן קשה כאן לשים את האצבע בדיוק ולומר הנה.....

חני שלום, אכן לחץ הוא רגש, אולם אני מאמין כי מחשבה, (או דפוס מחשבה) מייצרת רגש (לדוגמא, לחץ). ספציפית לשאלתך, דמיון מודרך הינו כלי אחד מיניי רבים. אני מאמין ששילוב של כר נרחב של כלים או דרכי התמודדות, עשוי להועיל. מההיבט המחשבתי, נראה כי טיפול קוגניטיבי, המתמקד בשנוי דפוסי מחשבה הינו רלבנטי. זהו תחום טיפולי המותאם בין השאר לנושא הכאב, והינו התחום הנחקר ביותר בפסיכולוגיה הרפואית.
ענין חשוב: אם בוחרים לטפל בכאב מההיבט הפסיכולוגי ומתחילים טיפול פסיכולוגי, חשוב מאד שהפסיכולוג יהיה רפואי ולא קליני, מאחר ולפסיכולוג רפואי ישנה הבנה ניכרת של התחום הרפואי הכל כך רלבנטי למצבך.

ריקוש שלום
בנוגע לתגובתך, אני חייב לציין שהפסיכולוגיה של הכאב נחקרת מזה שנים, ומאחר ולצערי אנשים רבים סובלים מכאב, התחום המחקרי ימשיך להיות רלבנטי

רציתי להגיב בעבר.. ואגיב עכשיו, אני אגיב בכנות , ובניגוד לאופיי האמיתי  - אבל זה מה שהכאב הפך אותי להיות.

אני בחור בן 35 עד לפני שנתיים בריא לחלוטין.

סובל  סבל לא אנושי.. מוות עדיף מסבל שכזה. רוצה מאוד מאוד לחיות ,אבל שנתיים 24/7 שעות בכאב... כלום לא עוזר כבר.

קשה לכם לתפוס את זה, וקשה להאמין כי זה לא נראה "אמין" או הגיוני. גם לי לא . 

כאב כל היום בשיניים ובלסת . שלא מאובחן נכון . בודאות נקודה.  מה זה לא ? זה לא טריגמינל נוירלגיה. זה מה שהרופאים יודעים.

מה זה כן ? אולי נפשי (מאחל לכולם כאב נפשי כזה).

מבן אדם שלו, עדין,   יש בי כבר שנאה, לכל המטפלים והטיפולים .

אנשים "חיים עם הכאב" . כנראה יש רמות שונות של כאב.. כאלה שיכולים לחיות עם הכאב.. כאלה שיכולים "לצאת החוצה קצת להנות חברים וכו'".

כאב פנים לא טיפוסי שנמשך 24/7 אין חיים. אין לי כמעט דקה אחת שאני זוכר מה זה להרגיש נורמלי.

נמאס כבר מרופאים שגובים הון , (1200 ש"ח לייעוץ), ממתינים להם 3 חודשים (או למרפאות כאב - חצי שנה) , ולא יוצאים עם כלום. כלום.

אין אבחנה. רופאי פה ולסת שאמורים לאבחן.

הבן אדם יוצא עם כאב, מת מכאב בלילה.. רק מחכה לבונדרומין שייגאל אותו מהכאב לכמה שעות שינה מהכאב .

נכון - הפסיכולוגיה היא מרתקת , מעניינת ,כולנו כבר נהיינו מומחים לכאב. לא כשזה "על הגב שלנו" , הכל הבל הבלים ,כל ההתלפסות.

אה ? אתה בדיכאון ? כן ! אני בדיכאון .גם אתה היית עם כל היום היית עם הרגשה שעוקרים לך שן ללא הרדמה. לא רק זה - לא רק היית בדיכאון. הייתם מ ש ת ג ע י ם .  מתחרפנים . ואז היו מסתכלים עליכם - והאבחנה הייתה ברורה. הוא התחרפן ? דהיינו - הוא שייך לתחום הפסיכאטרי-  ואז - קל לטיפול.

האם כשחרדים / עצבניים הכאב גובר ?

נו ...באמת.  ברור. אלו דברים טריוויאלים.    מה זה אומר.. שהלחץ הביא לכאבי תופת יום וליל ? נו באמת.

כל מחלה יוגבר בלחץ. בן אדם עם מחשבות אופטימיות , ידוכא כשיקרה משהו פסימי. 

לדעתי , אני בטוח שיש אנשים ש- דיקור, כירופרקטיקה , שיטת בואן וביופידבק ואי אילו עשבים סיניים כאלו או אחרים - השפיעו עליהם לטובה, חוללו פלאים ו"הצילו אותם מניתוח ש 10 אורתופדים אמרו שהכרחי".

לצערי - כל הניסים והנפלאות האלה קורים רק לאחרים .  המדע היחיד שצריך להתעסק בו הוא טיפול בכאב. ומצטער לומר ,ומקווה שאף אחד לא ייעלב, לא בכל מיני שיטות ארטילאיות . מדובר פה בסבל שקשה לתאר ?

מי היה רוצה שיקרה לו, ליקיריו כזה דבר, שיצטרכו לחכות 3 חודשים עד לתור , שיראה אותם רופא שלא יידע, יפנה אותם לעוד רופא שיראה בעוד חודש, או שבוע, וההוא בעוד שבועים ואז תור למרפאת כאב עוד 4 חודשים . כשכל הזמן הזה הבן אדם סובל.

אה. כמובן ,שעם כל זה - לנסות להתאבד זה מחוץ לחוק.

אותו חוק שתחת חסותו אנשים סובלים.

*הרגשת גועל*.

כן. אני בטח בשלב ה"קלאסי" של הכעס. 

תודה שהביאני עד לשלב הזה. 

שלום נימ,,

הכאב הזה שאתה מדבר עליו ["סבל לא אנושי"] אני חוויתי עד אתמול,לשמחתי!!

אבל במשך 3 שבועות בזמן אישפוז בבית חולים,,!!הבאני ערב אחד לידי כריעת ברך לפני דלפק המחלקה עם בכי ובקשת עזרה לכאבים,גם בראשי לרגע חלפה המחשבה לקפוץ מקומת האישפוז.!! וקיבלתי משהו שהועיל במעט לכאבי,,

אמירותיך לגבי התהליכים "הבירוקרטיים" נכונים מאד ואנו הישראלים שאין הפרוטה מצויה בכיסם למכביר חייבים לעבור גם את מסע "היסורים" הזה.

רציתי בכל זאת לנסות לברר איתך דבר אחד או שניים לגבי כאביך,אולי בדקת אותם,,אבל לא ציינת בכתיבתך.

כאבי שיניים ולסת כתבת,,24/7,,אני מצטט***אין אבחנה. רופאי פה ולסת שאמורים לאבחן.***--לא הבנתי,,היית אצל רופאים פה ולסת ואף הם אינם מאבחנים בעיה?

באיזו לסת מדובר, תחתונה או עליונה?

הכאבים החלו לאחר ביקור אצל רופא שיניים?

צילומי שיניים עשית?

אספר לך את הלך מחשבתי,,ואם תרצה לענות או להוסיף אשמח לקרוא,יתכן שכבר עשית את הבירור הזה,,

אצלי היו בעיות של כאבי לסת ושיניים בתקופת שירותי הצבאי ,הכאבים נבעו משיני בינה ,שהיו "קבורות" בשני הצדדים בלסת התחתונה.

"קבורות" משמעו רוצות לצמוח אך אינן מצליחות בגלל מיקומן. בסוף הלסת התחתונה [בעיקרון--יש הבדל בין שתי הלסתות באורכן-הלסת העליונה ארוכה יותר במעט והיא יותר ישרה] ישנו כיעור במבנה הלסת התחתונה .כל שן צומחת בעיקרון "ישר ממקומן".בגלל מבנה הלסת השיניים אינן צומחות ואינן ניראות אפילו בצמיחתן.כך נוצר מצב שהן "ניתקלות" בשן שלפניהן ובעצם "מסתובבות" במקום ומיצרות כאב איום,!!

זהו,,

בנו שלום,

ראיתי את הודעתך רק עכשיו.

יש לי נטייה להאריך בכתיבה, הפעם אנסה לקצר.

כמובן שהייתי אצל רופאי שיניים ופה ולסת (עשרות, ללא הגזמה).  עשיתי צילומים פנורמי , סטטוס ועשרות צילומי שיניים בודדים (כל רופא צילם אותי ב"מצלמה שלו"...) עברתי CT ו MRI ראש, וגם CT ללסתות.

מבחינה דנטלית הכל תקין.

(ב MRI ראש ראו איזה ממצא, אבל לא אפרט כאן) ,ומיפוי עצמות הראה תהליך דלקתי - שאין לו הסבר.

לי ברור שמשהו נפגע באזור השיניים, גם אם זה עצב שלא נראה באף רנטגן.

אבל מבחינת פה ולסת - מיציתי את האפשרויות הסבירות ומעבר לסבירות למה שאפשר ללכת.

כמובן שאמשיך ללכת ולנסות כי זה הכאב שלי .

כרגע עם התרופה סימבלטה , שהיא בחלקה אנטי דיכאונית והרופאים אוהבים לתת אותה. במינון של 90 מ"ג, אבל אי אפשר להגיד בכלל שהגעתתי למנוחה ולנחלה איתה. זה לא זה.

תודה על ההתייחסות

מאיר - כאילו כתבת את מחשבותיי. ונימ, גם אתה כאילו כתבת את מחשבותי - מתקופה אחרת, למזלי רמת הכאב אצלי פחתה כשנמצא לי טיפול מתאים וכשזה קרה התחלתי  לאט לאט להשתקם. בדיוק כמו שאמרת, כשסובלים כאב עז לאורך זמן זה משפיע על הראש, אני הרגשתי שאני נדפקת מזה לגמרי. אבל באותה מידה כשהכאב מתחיל להירגע גם הראש מתחיל להסתדר - מאחלת שיקרה גם לך.

שלום ד"ר אני פגוע בחוליות הצאוור ובגב המותני עם פגיעה עצבית שורשית C5-6-7 ו L4-5 S1

היום אני מטופל בקניבס רפואי שמורד את הכאב ב 90 אחוז עד 100 אחוז. יש בעיות נילוות כמו שליטה על סוגרים , או מערכת העיקול והנשימה. בעיות בראיה לחץ באגן עם הרדמות ונפיחות ברגלים.

אחד הכלים שיש לכל אדם זה היכולת לנשום וחשיבה חיובית  עם נשימה נכונה מקלה ועוזרת.

לומר שזה פשוט? לא. אבל תירגול חוזר מביא את האדם לשליטה חלקית ועם הזמן למשמעותית כאשר יש התקפים.

זה מניסיון אישי בדרך ההיתמודדות שלי עם מצבי.

בחוויה האישית שלי יש קשר ישיר בין מצב ה well being הכללי שלי לבין רמות הכאב, המחקר הקליני בנושא חסר משמעות לחלוטין מבחינתי אבל המחקר האישי שלי נותן לי כלים להשפיע על איכות חיי בצורה משמעותית. השנה האחרונה למדתי לזהות מקרים ומצבים שמגבירים את תחושת הכאב, מחלקם למדתי להימנע ועם אחרים למדתי להתמודד, לאחרים למדתי להיכנע. הגבר הכי חשוב שלמדתי הוא שזה לא בשליטה שלי. יש כאב והוא הבוס. רק כשפסקתי להילחם בעובדה הזו התחלתי לצאת ממעגל הכאב.

הערה חשוב נוספת:  כל התהליך הזה החל אצלי רק כשהרמה הראשונית של הכאב החלה לרדת בעקבות טיפול נכון, אני לא בטוחה שמי שנמצא ברמות ה"מעבירות על הדעת" יכול להיעזר בכל מה שאנחנו מדברים פה - לי זה התחיל להיות רלוונטי רק בשלבים מאוחרים