אני מקווה שכולן הצליחו להשיג איזשהו הישג לזכותן-קטן או גדול..כולנו יודעות כמה הוא משמעותי ומחזק..

התחלתי טיפול קבוצתי.. אני חייבת לציין שהדינאמיקה מעניינית ודי מורכבת.. רובנו בעיקר בולמיות ויש רק מישהי אחת שסובלת מאנורקסיה ולמען האמת זיהיתי אותה איך שראיתי אותה.. יש הבדל די חיצוני בינינו-באופן אירוני כמובן... זה מאוד קשה עם העבודה כי אני צריכה לצאת באמצע היום ולהיות עם היד על הדופק כדי לחזור בזמן.. אני מרגישה די עייפה בזמן האחרון.. יותר מידי דברים קורים והיידים שלי לא מצליחות להחזיק את כולן.. גיסי ואחותי לצערי מתגרשים וזה משפיע על כולנו באופן קשה ויש עליי הרבה עומס ואני צריכה להיות שם בשביל הרבה אנשים-הרבה דרישות משמע-עלייה בבולמוסים,שימוש נרחב יותר באוכל.. יש לי קצת תנודות במצב רוח... הכרתי מישהו חדש ומקסים ואני מפחדת שאני אאבד את זה כי לפעמים כשאנחנו ביחד אני לא הכי איתו והראש שלי מרוכז בדברים אחרים-ואי אפשר לבוא בדיוק ולהגיד לו-'תשמע-אני יכולה להיות בת-זוג נהדרת,אבל אני בולמית ולא מתכוונת להיות חצי-חצי...'

אני מרגישה שאני לא מתאמצת מספיק,שאני מוותרת,שכל ניצחון שיש לי ילווה בתבוסה מסויימת. בקבוצה נחשפתי לבנות נוספות וזה היה לי קשה-לשמוע את הסיפורים להבין את המשמעות של המעשים שלנו,את הנזק,את הבזבוז-זאת הייתה הכרה מאוד כואבת..קבוצה של בנות שכואבות ובחרו את ה'הקלה' המסוכנת שלהם... נקווה שהשבוע יהיה טוב, מאחלת לכולנו שבוע עם כמה נצחונות קטנים ומחשבה לפני מעשה :)