אוריה ערב טוב

מה שלומך?

שמי רז, אחראי על קבוצת ניתוחי קיצורי קיבה, ראיתי שהצטרפת אלינו ועל כך, תודה וברוכה הבאה.

קראתי את הסיפור המרגש שלך מס' פעמים בשקיקה רבה

אני מצר לשמוע אודות מה שעברת, בתור אדם שגם הסתבך בניתוח ובמהלך הדרך אך כן מצא את היתרון והחיוב שבניתוח

את החיים החדשים שאני קיבלתי בעקבות הניתוח. הדרך הייתה רצופה מורדות אך בסוף הגיעו גם העליות.

חשוב לציין שכמובן לא כולם מסתבכים ורובם עוברים את הניתוח ללא בעיות אך גם אם יש בעיה זו או אחרת, הרופאים יודעים כיצד להתמודד עם כל בעיה שיש היום.

בזמנו, לא צריך להגיד לך, שהמודעות והידע הרפואי לא היה כמו היום והוא התפתח לאין ערוך מי כמוך יודעת בתור מנותח ובתור אשת מקצוע בתחום הרפואה.

אני באופן אישי בתור מנותח ובתור אדם המדבר עם המון מנותחים,

לא מצטער על שעשיתי את הניתוח למרות כל הסיבוכים שהיו והדרך הלא פשוטה.

אני יודע, שבלי הניתוח או שלא הייתי חי או שהייתי חי אבל חיי לא היו חיים..פשוט כך.

באופן אישי, אני לא חושב שלבחור בניתוח זה אופציה לא נכונה או אופציה שהיא "שטות" אלא לקיחת אחריות על הבריאות,

לשים את עצמנו במרכז ולדאוג סוף סוף גם לעצמנו ולא לאחרים בייחוד שניסינו המון שיטות אחרות שלא צלחו והבריאות מראה אותות של חולי.

נכון שאת הדעה הכי נכונה מבחינת ההתנהלות היום יומית, התחושות וההלך היום יומי,

רק מי שעבר את הניתוח יודע להגיד בדיוק לטוב או לרע מה קורה לאחר הניתוח אך גם כאן, כל מקרה הוא לגופו.

הרופאים כבודם במקומם מונח וכל אחד רשאי וצריך לבחור את המנתח שהוא מתחבר אליו.

אין ספק שהרופאים יודעים מה שהם עושים היום, וכמו בכל תחום, לחלק מתחברים יותר ולחלק פחות.

אין ספק, שאסור לשחק עם הניתוח הזה וצריך לעקוב אחר הבקשות של המנתח והרופא המטפל,

אם עושים את הצעד הזה ואת הניתוח, אז לא להיות הרפתקנים אלא ללכת כמו שצריך עם הדרך הזו.

ניתוח שרוול שונה מניתוח טבעת או מעקף ולהיפך ולכן, צריך לפי הניתוח שבוחרים להתנהל נכון.

חשוב לעשות את הניתוח בהחלטה מושכלת, לאחר שחקרתם ושאלתם הן בקבוצה אצלנו בכמוני והן בבתי החולים במרפאות להשמנת היתר ולאחר שנפגשתם עם 2 מנתחים או 3, לא צריך יותר מדיי על מנת לא להתבלבל בעצמכם מפאת הסיבה, שלכל מנתח יש דעה משל עצמו ושיטה משל עצמו.

כל הכבוד על השיתוף והרצון לחזק מנותחים עתידיים ואנשים החושבים מה לעשות 

שיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך ואנו כאן אתך תמיד

ערב טוב

רז

רז לילה טוב.

קראתי את שכתבת ונראה לי שברוב הדברים אנחנו מסכימים.

1) כמו שכתבתי,אני הייתי "שפנת נסיונות" לפני 30 שנים ואנחנו 2 מקרים בכל העולם שהסתבכו בצורה כזו,כך שאני לא נותנת את עצמי כדוגמה לדבר. חוץ מהיכולת שצברתי ולימדתי את עצמי שלא לשקוע במרה שחורה בגלל הקשיים, אלא לנסות ולהיות כמה שיותר אופטימית. כל לילה לפני השינה למצא לפחות דבר טוב 1 שקרה/ראיתי/הרחתי היום וכשיש יום קשה "להוריד את הראש",,,,לקחת נוגדי כאבים ולהתפלל שמחר יהיה יום הרבה יותר טוב,אבל לא לתת לעצמי "לטבוע" בשל קטעים קשים בדרך!!!!!!!

2) מה שניסיתי להדגיש זה שמי שיש לו כבר בעיות בריאות בשל השמנת היתר-הרי שאין לו הרבה ברירה אלא ללכת לניתוח. אבל אז-להיות אחראי ולא לשחק עם היו-יו שמנתחים רבים (לצערי אני מכירה רבים מהם, גם בשל היותי אחות,גם מאשפוזים רבים,שנכון שנעשים בבי"ח 1, אבל מגיעים לבי"ח הזה מנותחים מכל הארץ שהסתבכו בשל היו-יו (כמובן שאני מדברת על שיטת הטבעת בה מרחיבים ומצרים את הטבעת,לפי ה"אירוע" המתקרב/חולף) שרבים הרופאים המשתפים פעולה עם רצון החולים,כי הם מקבלים תשלום על כל פעולה כזו... והאחריות לא לגשת לרופא ו/או להסכים לכל הצעה שלו להצרה/הרחבת הטבעת, חייבת להיות בידי המנותח!!

3) הדבר העיקרי עליו אני זועמת,הוא זה שרופאים מיידעים את המנותח מהו משקל המינינום שאיתו יוכלו להיכנס לניתוח (במקרים שהמנותח המיועד "רזה" מידי) ואז אנשים עושים את המעשה שלדעתי הוא מזעזע ומעדיפים לעלות עוד כמה ק"ג במשקל, כדי להכנס לניתוח וזה מבחינתי "להכניס ראש בריא למיטה חולה"!!!!!!

במקום להיות קצת מלא/עגלגל,אבל בלי בעיות בריאות,אנשים עולים במשקל בהמלצת רופא!!!! כדי להתנתח????? הרי זה נוגד את כל מה שהרופא נשבע בשבועת היפוקרטס!!!!!.

4) לצערי, אני נאלצת שלא להסכים איתך שהרופאים יודעים היום לפתור כל בעיה. ישנם דברים שהם עדיין בגדר נעלם, אבל זהו חלק זעום של  הבעיה. החלק העיקרי הוא (וזה מתוך שיחות עם עשרות אנשים כחולה וכאחות)  - המנתחים נוהגים שלא לספר או להמעיט במידע לגבי סכנות / סיבוכים שעלולים להופיע (ומופיעים במרבית המקרים בשלב כלשהוא של חיי המנותח), מתוך פחד שאם יספרו על הסיבוכים,אנשים לא ירצו להתנתח (ושוב,אני בעיקר מדברת על אנשים שלא חייבים את הניתוח מסיבה בריאותית אלא כי יותר קל לרדת במשל עם הניתוח מאשר עם דיאטה). עיקר הסיבוכים המתוארים לפציינט הם: אנמיה,הרניה,חסימת המעבר אם הלעיסה לא מספקת, דבר שמצריך הכנסת זונדה לשטיפת המזון או אנדוסקופיה,לשליפת החתיכה התקועה.

תחשוב בכנות האם שמעת את המנתחים מדברים על חסימות מעיים שעלולות לגרור ניתוח נוסף? האם שמעת על הנושא של אבני כיס מרה שעלול לגרור אחריו עוד ניתוח? האם דיברו איתך על עוד חסרים תזונתיים מלבד ברזל ו-B12 (שגורמים לאנמיה) שיכולים להוביל לירידה בצפיפות העצם ושברים בעצמות? (חוסר בסידן וויטמין D) ויש לי עוד רשימה לא קצרה שהרופאים לא טורחים להזכיר,כדי לא להבריח את המנותח ויחד איתו,גם כספו???....

5) לגבי הקטע של בחירת המנתח - בשל עבודתי,יכולתי לבחור באיזה מנתח שרציתי (אני לא מדברת על המנתח הראשון,כיוון שהייתי אז עוד תלמידת י"ב והרופא שניתח אותי היה היחיד שביצע את הניתוחים האלו ונורא "משך" אותו לראות איך צעירים יגיבו לניתוח ולכן די נדחפתי לניתוח ע"י רופא המשפחה שלי,שהיה חברו של המנתח (למרות שגם מצבי הבריאותי כבר חייב את הניתוח ובתקופה ההיא נותחו בערך 6-10 אנשים בשנה!! ורק כאלו שעברו במשך שנה מיונים ואבחונים של משרד הבריאות ונמצאו כשירים וחייבים לעבור את הניתוח). אבל אז לא ידעתי דבר ברפואה וכל הנסיון שלי הצטבר ב-30 השנים האחרונות ,ב-8 הניתוחים שעברתי בארץ ובחו"ל, במפגשי עם מנותחים כאחות וכחולה באשפוזים.)

רק ב-20 השנים האחרונות אני מטופלת ע"י מנתח בכיר ביותר שאני בחרתי,מתוך היכרות אישית והוא אכן עשה עבורי דברים שלא הרבה רופאים היו עושים לחוליהם ופעל לעיתים נגד במלצה של 100% מהצוות שעבד איתו !! או מנתחים מסביב לעולם איתם התייעץ!!! אז אני מלאת הערכה אליו,למרות תסכולו שהדברים לא הסתדרו כמו שקיווינו,למרות שנותחתי בארה"ד על ידו ועם 2 מנתחים הבכירים בעולם בניתוחי קיבה וושט והוא יודע זאת היטב.

אני גם יודעת היום שאין פתרון לבעייתי ואני למדתי לחיות עם מה שיש ולנצל כל רגע טוב שיש לי,להנות מהעולם שסביבי וזה מתאפשר לי בעיקר בשל משפחתי הקרובה והמרוחקת,וחברים טובים לעין ערוך וחברי המקום בו אני גרה,המיודעים היטב למצבי ולולא תמיכת כל הגורמים הנ"ל,איני יודעת היכן הייתי היום ובאיזה מצב-ועל כך אני מודה לקב"ה יום יום ומקווה שרק לא יהיה יותר גרוע,כי הנסיון לימד אותי שישנם אנשים במצבים קשים משלי,או ללא תמיכה טובה כשלי ולכן צריך להתבונן על החיים בפרספקטיבה הנכונה ולדעת להודות על הרע,כשם שמודים על הטוב,כי תמיד יכול להיות חלילה גרוע יותר!!!!!

ואסיים בברכה שחג חנוכה יהיה חג של שמחה,בריאות והרבה אור וניסים (גלויים ונסתרים) ב"ה.

ואם מישהו זקוק לאוזן קשבת או יד כותבת,גם בשעות מוזרות של היום והלילה (מלבד שבתות וחגים), אשמח להעניק מנסיוני ומידיעותי,

בתקווה גדולה שלא הובנתי חלילה כמתנגדת הגדולה שיש לניתוחים ולעולם הרפואה-כי זה ממש לא נכון ולא זו היתה הכוונה.

לילי מנוחה לכם חברי החדשים

בריאות עם הרבה שלוות הנפש והגוף (עד כמה שנאפשר לעצמנו...)

אוריה