מנהלי קהילה
הפעימה הרביעית
לחברי הקהילה שלום
מה הרגשתם כשבימים האחרונים עלו לכותרות שוב שחרור מחבלים?
אינני מתכוון לפתח דיון בעד או נגד השחרור, אם יש לזה תמורה או לא , האם זה נכון וכ"ו?
השאלה שלי ברמה הכי אישית מה זה עושה לכם?
האם זה מעלה את סף החרדות? או אולי פוגע בתפקוד היומי כש נושא זה עולה לכותרות?
באופן אישי אוכל לספר שהפעימה האחרונה , שבה שוחררו רוצחים , הייתה מאוד לא נעימה עבורי.
בימים שקדמו לשחרור , כל הדיווחים על מי משוחרר, ומה ביצע העלה את סף החרדה ואפילו רגשתי קושי בנשימות.
מתח עולה ומתגבר ולא מוסבר. לא יכולתי לקשור בין התחושות אלה לדיווחים בתקשורת.
כאילו הדחקתי את זה ממני, ולכאורה הייתה אדיש לידיעות המתפרסמות. אבל האני הפנימי חש אחרת והגיב בדרכו .
אולי בגלל שבין המשוחררים היה רוצחו של אדם שהכרתי מישוב שכן והרוצח שב לביתו לא הרחק ממקום שבו אני גר.
אם תרצו לספר מה הרגשתם עכשיו או בפעימות קודמות , בבקשה.
בברכה
אבי 88
רמי יולזרי
תמיד מצבים כאלה יוצרים מתח. זה זורק הרבה פעמים לחוויות אישיות בין אם הן קשורות לקונטקסט של האירוע ובין אם לא.
avi5199
רק מרגיש זוועה וכעס עצום בלי קשר לטראומות שעברתי.
הרגשה כמו שמקבלים מהסרטים שרואים ביום השואה.
אבי 1959
תודה, על התגובות.
אצטט את רמי שאמר פעם משפט שמאוד הזדהתי איתו : " אני כבר לא זוכר מי הייתי קודם"
רוצה לומר לא בטוח שאוכל לדמיין איך הייתי מרגיש אילו לא הייתי עובר את מה שעברתי, ולכן קשה לי התחבר אם זה כן קשור או לא קשור כי אני פשוט לא יודע.
אבי 5199, אתה כותב שאתה חש כעס עצום... אני מבין ומזדהה עם המשפט הזה. האמת שאצלי הכעס היה כל כך גדול עד שבשלב מסויים הבנתי שאנחנו בעיני מקבלי ההחלטות , סוג של פיון בלוח שח-מט. מקריבים אותם למען מטרות "חשובות". ועם השנים הכעס הזה דעך ופינה מקום לאדישות שלפעמים מאוד הופתעתי מעצמי.