הייתי לומד ועובד וגם הייתי נהנה מזה . עשיתי תאונת דרכים בדרך לעבודה מהלימודים , הייתי בבית חולים איזה חודש טחצי ואז העברו אותי לבית לוינשטיין , היה לי אפשר לנוח לעזוב הכל או לעשות את הבלתי אפשרי בשביל לא לפספס את השנת לימודים ... אז הייתי לומד בבית לוינשטיין והייתי נוסע לעשות מבחנים עם כסא גלגלים והיה עליי כלכך הרבה לחץ ולא היה לי זמן להתגבר על הטראומה והתאונה הקשה שעברתי ! אחרי שנה שנתיים התחילו לי מצבי רוח דיכאון ... אני מטופל אצל פסיכולוג ויש לי טראומה מהתאונה שלא התגברתי עליה והמון דחקים שהכל התפוצץ לי . מה שאני מנסה זה שאם הייתי עזוב את הלימודים ואת כל הלחץ הזה ומתמקד בטראומה שעברתי אז כנראה שלא היה קורה לי את זה

שלום אורית,

כשאני לפעמים נכנסת למצב 'עגום ופטטי' וכו' מה שעוזר לי זה לשבת ולכתוב. אני פשוט כותבת כל מה שעולה בדעתי אפילו אם זה שטויות אפילו אם אני חוזרת על עצמי שוב ושוב. הכוונה היא להוציא על הדף הכל, פשוט לקטר,,,להתלונן בלי חשבון. הדף סובל הכול... לפעמים אני פונה אל מישהו /מישהי דימיוניים ומספרת להם כמה רע לי, כמה העולם הוא כזה וכזה וכזה.., מקטרת, מתלוננת, תוך כדי כך קורה דבר נוסף. פתאום אני שמה לב גם לדברים טובים שקיימים... שלא הכול נורא כל כך...

יש ספר בשם "דרך האמן". ממליצה לקרוא ולהתרשם.

שבת שלום,

ליאני

אוריית , נראה לי שאם לא תבלמי את עצמך במחשבות שליליות אלא תמשיכי לעשות את מה שעשית עד היום , יש לך את כל הסיכויים להצליח . לפי מה ששיתפת אותנו אומנם לא קל לך אבל את כן מצליחה בסופו של יום במבחנים. אין לי ספק שההצלחות יחזקו אותך.

אוריית, תנסי אולי מה שהוא שאני עושה עם עצמי במצבים דומים ולדעתי זה עוזר לא לאבד פוקוס עם המטרה המרכזית. בתקופות לחץ בעבודה אני ממש מנהל שיחה אם עצמי האם הדבר הזה שאני הולך להשקיע בו מחשבה מקדם את המטרה המרכזית או לא. אם לא מניח את זה בצד לזמן מתאים יותר. הדבר הזה יכול להיות כל דבר אחר כמו ידיעה מרגיזה, מה שהוא שנדפק... אם עצם המחשבה עליו או התרגזות לנושא יפריע מונח בצד לזמן מתאים יותר. מדבר אליך??? מעשי?

אין כמו שינה טובה...

אגב איך את נרדמת? בקלות? מתעוררת משינה בפתאומיות?

אני למשל בתקופות לחוצות , לא פעם פותר בעיות של מהלך יום העבודה .

איך אני יודע? כי מתעור פתאום עם הפתרון!!!

אני חושב שזה לא הכי טוב אבל לא בשליטתי.

אבל לפחות מנסה ללכת לישון אם ראש נקי, וכשקשה להרדם עושה סוג של ריכוז והרפיה וזה מאוד עוזר לי להרדם.

לפעמים זה קורה גם לי... הומלץ לי לצאת מהמיטה ללכת לסלון או לקחת כוס מים ולחזור לישון. מה שאני בפועל פותח את הנייד גולש קצת בפייסבוק או מה שהוא דומה עד העיינים נעצמות. סוגר ומשיך לישון

אוריית שלום, 

מתנצל שלא הספקתי לענות לתשובתך לשאלתו של דניאל, שבנתיים הוסר מהאתר.

העיכוב לא נבע מחוסר איכפתיות אלא שדבריך הכנים נוגעים גם אצלי בנקודות רגישות ולפעמים צריך להמתין ולתת לדברים למצוא את מקומם.

מבין לגמרי את תחושת הבדידות גם בסביבת חברים או קרובי המשפחה ואפילו בן הזוג כפי שציינת.

אני מניח שכוונתך  יותר באי יכולת לשתף אותם בדברים שכואבים וקשים לך , ויש בך את הרצון דווקא את הדברים אלה להוציא. אולי המצב עגום לפעמים אבל בהחלט לא פטטי.

אינני איש מקצוע ולא יודע להגיד אם זה אופייני לכל נפגעי הטראומה אבל בהחלט אוכל לומר שאת לא הראשונה שמדברת על זה. לפעמים קל יותר לדבר על הדברים אלה בחברת אנשים זרים, או כמו כאן ואם אנשים שחוו טראומות דומות. יש את התחושה ששמעתי לא פעם בקבוצות תמיכה "אני מרגיש יותר מבבית".

נראה לך??

רציתי לספר שבשבוע שעבר נפרדתי מאדם מאוד יקר לי. לאחר שהוא הבין שאין לרפואה יותר מה לתת לו ביקש לחזור לביתו עד שנפרד מהעולם , ולמזלו זה קרה יחסית מהר. אני שחשבתי לי שבמקרה הפרטי שלי שכמעט זה קרה לי, היה נורא שלא היה לי את ההזדמנות להפרד מקרובי פתאום הבנתי כמה זה נורא להמתין למותך הקרב. היה לי חשוב להפגש איתו ולהפרד עד כמה שזה לא קל. לשימחתי הוא הסכים ונפגשנו לזמן קצר. ואמרתי לו את הדברים שרציתו לומר. חיבוק , נשיקה ואמרתי להתראות כי להגיד שלום במצב זה הוא בלתי אפשרי.

תודה אבי על כל התגובות שלך  ,,ועל המסר הזה   זה חשוב  כשיש את היכולת להפרד מאדם קרוב שהולך לעולמו ,,להגיד שלום וטוב ששידעת ללכת  ולהפרד ממנו

אכן כשהוא נפטר היתה לי תחושת הקלה לא רק תמו יצוריו אלא גם לא נותר בי מטען שרציתי להעביר אליו. גם שאלתי אותו מה המסר ממנו שהיה רוצה שאקח איתי. מה איתך? היתה לך הזדמנות להפרד מיקירך?

לא ממש לא לצערייייייי   אמא שלי  נפלה יום אחד קיבלה מקה קשה בראש ומתה  אחותי נהרגה  ששברה את המפרקת בתאונת דרכים  וגם מאבא שלי לא נפרדתי  """לשימחתי ""  לא ממש שמחתי אבל בזמן שסבתא שלי גססה  כבר התחלתי להתאבל עליה בזמן הגסיסה מאוד מאוד אהבתי את סבתא שלי היא גדלה אותי,,והיתה אישה פשוט מדהימה  ויקרה לי מאוד  ,,,בזמן הזה אמרה לי ע"וסית  שנפגשתי אתה  אמרה לי לנצל את הזמן להפרד ממנה  ולבלת איתה כמה שיותר  וכך עשיתי  למרות זאת מאוד כאב כשהיא הלכה  מאוד  אהבתי את סבתא שלי אבל זה קצת הקל על הכאב  גם שהיא היתה בת 88  וגם שהיה לי הצאנס להגיד שלום,,,,,, אני מאוד מבנה את מה שאתה אומר לגבי תחושת הקלה  אבא שלי  נפטר אחרי סבל רב מאוד  נפשי ופיזי הוא מאוד סבל  ואני באיזה מקום הרגשתי הקלה  לו ולי  הייתי  אז בת 15  ולא השכלתי להפרד ממנו  ובחודשים האחרונים של החיים שלו לא ראיתי אותו בכלל,,

ואואואוו שאלה קשה אני חושבת שכל האבדנים בכללי ....זה שהם לא מעובדים זה שלא ""סגרתי מעגלים" או איך שלא קוראים לזה בשפה מקצועית ,,,,, כן זה מפריע לי מאוד על החיים,,, זה ישמע כמעט מתמטי אבל האופן בו האדם מת אדם שקרןב, לך עם הוא מת אחרי מחלה קשה או פתאום אם הוא מת צעיר או זקן ,,,,,,מה הקירבה מאוד משפיע על מי שנשאר להתאבל,,,,,,,,, מוות זה מוות ותמיד זה יכאב כאשר זה אדם קרוב,,, אבל אם זה בא בבום,,,,, אני מעדיפה שלא יותר קל לעבור מבחן קשה אם אתה מוכן מאשר בוחן פתע !!

אוריית , אני מנסה להתבוננן בך ודרכך גם לפעמים אני מבין את עצמי ולהיפך.

הצעד שעשיתי ממוקד מטרה על מנת להפרד מאיש יקר שהזכרתי, לא אופייני לי. ולא תמיד יש עו"ס כמו שהיה לידך בזמן שסבתך גססה, ושתגיד לי מה נכון לעשות.

באופיי אני מכבד פרטיות של אנשים ולא תמיד מרגיש בנוח להתקשר ולהתעניין במקרים של מחלות קשות ובדרך כלל נמנע מזה.

אבל במקרה הספציפי הזה אמרתי לעצמי לא אתן לו ללכת מבלי שאנחנו נפרדים לא משנה איך  במפגש אישי או במכתב או באמצעות מצגת.

וכשזה קרה, גם המפגש וגם מצגת מרגשת שהוכן עבורו והוא הספיק לראות את זה  גרם לי תחושה שקשה לתאר אבל סוג של שלמות , עשיתי את מה שהייתי חייבלעשות ולא יהיה בי חרטה בעתיד.

מונחים מקצועיים פחות מעניינים אותי, הרי אני לא איש מקצוע. אבל סוג שלסגירת מעגל בהחלט נשמע במקום.

ואז חשבתי , אולי זה מה שהיה חסר לך. כי מה שקראתי אצלך בין השורות הרבה מעבר לאבל על אובדן יקרים לך.

חשבת פעם על אפשרות של פרידה מכל אחד מהם , למרות  שאינם בחיים? כמו מכתב, הנצחה או מה שהוא אחר?

שלום אוריית

לחץ נראה אחרת, בהתאם לרקע שעליו הוא נמצא. אני מבין שלחץ הלימודים ייתכן ומורגש בעוצמה גבוהה בגלל הטראומות והפרידות שחווית. ישנם דברים שגם כאשר מנסים לשים אותם מאחור הם משפיעים בדרכים עקיפות. אני חושב שאם לחץ הלימודים היה מבלי המשקעים מן העבר היה לך קל הרבה יותר להתמודד עימו. מתוך מבט אל העתיד אני חושב שתרגישי טוב יותר אם תסיימי את הלימודים, ועם זאת יכול להבין שכרגע הלחץ הוא גדול ונראה כי הפתרון היחידי הוא פרישה. עוד כמה זמן נותר לך עד סיום הלימודים?

אני זוכר את הציונים שלך שהיו טובים מאוד (מהתכתבויות קודמות) וגם לפניהם היה לחץ וחשש גדול. לפעמים אנשים מספרים לי שאחרי שעברו אתגר מפחיד (כמו מבחן) הם מוכנים וחסינים יותר בפני האתגר הבא, האם את מתחברת לתחושה הזו?

אני שמה הכל בצד עכשיו כמו שתמיד זה היה שם בצד עד כמה שאני יכולה לשים את הדברים בצד...וללמוד לעבור את מה שאני יכול לעבור ואם לא נראה מה ,,,,הלאה ,,,

היי אוריית. תגובתך מזכירה לי את אחת ההמלצות הנוגעות להתמודדות עם אתגרים ארוכים ומורכבים (כמו לימודים) והיא באמת לפרק את ההתמודדות הארוכה למקטעים: כל קורס בפני עצמו, כל עבודה, כל מבחן, לעבור אותו ולהתמודד אח"כ עם החלק הבא. הגישה טוענת שמטרות קצרות יותר, מעלות את המוטיבציה והתחושה שניתן לעבור אותן. מקווה שאכן כך יקרה אצלך.

אז כמה זמן נותר לך עד לסיום הלימודים? ומה האתגר הבא, המבחנים ביולי? האם נכון להגיד שהלימודים הם האתגר העיקרי כרגע?

ביולי נגמרים הלימודים העיוניים ואז יש 12 מבחנים !!!!!!!!! קשים האתגר הראשון זה להסדיר את השעות שינה ,,שהשתבשו לחלוטין ואז הריכוז יחזור ,,שני זה לא להיכנס להיסטריה בזמן המבחנים,,, שלישי זה שנקעתי את הקרסול ומתחתי גידים בברך ואני עכשיו צולעת :) זה גם אתגר בפני עצמו

12!!!! זה באמת הרבה. לפחות את בישורת האחרונה וביולי סוף הלימודים, זה ממש עוד מעט.

אני חושב שהראייה שלך מאוד מסודרת ונכונה וטוב שאת שמה דגש על שעות ואיכות השינה. הקשר בין שינה לריכוז הוא חזק מאוד וכן גם לגבי זיכרון - זו טעות גדולה בתקופות מבחנים ללמוד בלילה במקום שעות שינה.  מומלץ לעשות פעילות גופנית כמה שעות לפני הכניסה למיטה, זה משפר מאוד את איכות השינה, אך לשם כך כדאי לטפל בקרסול והברך - מקווה שיחלימו במהרה. איך זה קרה? בגלל פעילות ספורטיבית?

לגבי המבחנים, אכן החרדה וההיסטריה יכולה לפגוע בביצועים. לאור הכמות הגדולה, יכול להיות שאולי הפעם לא יהיה לך זמן להיכנס להיסטריה, כי כל הזמן תצטרכי להתכונן למבחן הבא, נשמע לך הגיוני? אצל חלק מהאנשים עשייה ופעילות לא משאירים זמן ומקום לחרדות.

המון בהצלחה, נשמח לשמוע עידכונים, איך עוברת עלייך התקופה הזו, ואולי אני מקדים את המאוחר, אבל תשתפי אותנו ותעלי תמונה של תעודת הסיום... 

במקרה יש לי טיפ בנושא ברך וספורט... לפני שנים אחדות עקב דריכה על אבן לא יציבה התעקם לי הקרסול ונפלתי. מאז היו לי חודשים של סבל וכאב בברך, ושום אורטופד או פיזיוטרפיסט לא עזר... ובסוף רק רכיבה על אופניים נתנו פתרון מיטבי וסופי לבעיה. ברכיבה מפעילים את השרירים שתומכים בברך מבלי להפעיל משקל על הברך. גם אופני כושר יכולים לתת מענה.. לא הרבה כחצי שעה ביום...

אבי טיפ הברך מבורך.... אבל אין לי אופנים :-) בבוקר כשאני קמה אני מרגישה כמו בת 100.הברך והקרסול,,,.אבל אחרי קצת חימום קרמים תזוזה זה משתפר וחוץ מזה רגל בצבע סגול זה די יפה ,,, זה היה בדרך לחוג יוגה סוף סוף החלטתי להזיז את עצמי התחלתי לעשות קצת צעדות אבל,,חוג זה יותר מחייב אז אופסססס זה לא יקרה,ערן,לגבי המבחנים גם בסימסטר הקודם היה כמות כזו של מבחנים ובגלל זה נכנסתי לכל ההיסטריה,,,ומאז אני לא מצליחה לחזור למוטב,,,השינה הריכוז ,,בשיעורים ואני בפער ענק ,,,,,ואני במין לוף מחורבן חוסר שינה ,,,מצטבר אני ישנה אבל מעט מאוד נראה לי שאני לא עוברת הרבה מהמבחנים גם כשאני מנסה ללמוד ,,אני לא ממש קולטת, מקווה לשפר את המצב איך שהוא

היי אוריית,

את חוזרת על בעיית השינה ואני מבין שהיא מפריעה לך מאוד. תוכלי לפרט לגביה: האם קשה לך להירדם? האם את מתעוררת באמצע הלילה? או שאת מתעוררת מוקדם בבוקר ולא מצליחה להירדם שוב? ניסית להשתמש בכדור (עם או בלי מרשם) להפרעת השינה? כמה שעות נטו את ישנה מרגע ההירדמות (לא מרגע הכניסה למיטה) עד היקיצה?

אני מאוד תומך בגישה שכדאי להתחיל ולהתמקד בשינה, כי יש לה השפעה על כך כך הרבה תחומים וכשהשינה מסתדרת אני מוצא שהרבה קשיים נרגעים באופן טבעי.

בד"כ אין לי שום בעיה להרדם אני שמה דמיון מודרך או סרט ונרדמת בציק ..מה שקורה עכשיו אני מתעוררת באמצע הלילה ולא חוזרת לישון או מוקדם בבוקר ולא חוזרת לישון או שאני במשמרת לילה (מדריכה) והחברה מעירים אותי בלילה ואני לא מצליחה לחזור לישון,,,, אני צריכה חופש מהעבודה,,,,,מהלימודים ,,,,,,,חודש מדיטציות בהודו !!! נשבר לי

שמח לשמוע שאת נרדמת בקלות ומשתמשת בדמיון מודרך, זהו כלי מאוד יעיל. כדאי לציין שאנשים שעובדים במשמרות (עובדים לעיתים בלילה) נוטים הרבה יותר להפרעות שינה וההמלצה היא שלא תהייה תקופה ארוכה של עבודה מסוג זה. אני מקווה שלאחר הלימודים תעברי לעבודה מסודרת ומתונה יותר, שתעזור לשמור על שגרת העירות והשינה. אני בטוח שחודש מדיטציות בהודו יעזרו. אך בינתיים אולי תוכלי לתאר, מה את עושה שאת מתעוררת באמצע הלילה או מוקדם בבוקר ולא נרדמת?

טוב שאת קמה מהמיטה. אחת הבעיות היא שאנשים שאינם נרדמים נשארים במיטה ואז נוצרת התנייה של עירות/ייאוש/קושי להירדם/עצבנות עם המיטה, מה שמקשה על הירדמויות בעתיד. ההמלצה היא לקום במידה ומתעוררים ולחזור למיטה רק כאשר מותשים - כדי לשמור על ההתנייה/קשר בין מיטה והירדמות.

תודה לכל התגובות קיבלתי מסר מאדם באתר שאף אחד לא אוהב את הדיון שלי ""קשה מידי"" אני עוברת תקופה מזעזעת ונעזרת באתר וטיפול מקצועי אולי זה הרגשה שלי אבל נראה לי שמבקרים אותי כאן על דרך ההתבטאות שלי,,,,כן פוסט טראומה לא פוסט טראומה..אם יש פרוטוקול "" פוסט טראומה "" מצטערת לא קראתי תודה על העזרה ביי

היי אוריית

בד"כ באתר אם מרגישים שהדיון לא מתאים מפנים לקהילה אחרת, אך לא חשבתי שזהו המצב במקרה זה. יש לנו בכמוני גם קהילת דיכאון וחרדה, אך בהחלט חשבתי שקהילת הטראומה מתאימה ויכולה לעזור. חשבתי שנשמע על סיום לימודייך ונתמוך ככל שנוכל, אך בסופו של דבר הבחירה שלך ואת צריכה להיות במקומות שנוח לך שם. במידה ותרצי לעדכן או להיעזר אנחנו נשמח.

המון בהצלחה בכל האתגרים עימם את מתמודדת.

אנחנו פה ומוכנים לעזור והתכוונתי שחשבתי שאנו מתאימים.

בהצלחה במבחן ביום ראשון, האם הוא הראשון? או שכבר עברת כמה? (כי אני זוכר שיש לך המון)

שוב תקופת מבחנים איכססססס עובר בשלום יחסי !!! (בשונה מצוק איתן ) קצת יותר מידי אדישות אפטיות... וגם יאוש !! מהאטימות של ההנהלה חוסר התחשבות ...התגמשות כסף כסף כסףףףף אם אני אמצא סטפה של כסף אין בעיה התעודה המיוחלת ,,,דרישות אקדמיות בשמיים חומר של תלמידי וטרינריה ... 12 מבחנים בסימסטר... ותעודה שלא מוכרת בכלל ,על ידי משרד התעשיה ??? מסחר ??? אלוהים יודע ,,,,,, אני ביום כעס ותסכול ,,,אחרי מבחן בוירולוגיה מזעזע כל כל הכיתה יצא בהלם כנראה כולם נחשלו אפילו השקדנים,,החרשנים המצטינים ( שאני ההיתי אחת מהם בסימסטר א ) טוב נו קצת מגזימה ודרמתית בינתיים עברתי הכל במועד א ,,חוץ ממבחן ממש אידיוטי אחד

עדיין לא שמעתי על "כייף גדול" בתקופת המבחנים ואני בטוח שרבים עוברים או זוכרים תקופות אלו ויוכלו להזדהות איתך. אני מקווה שבין כל הקושי את מצליחה להתמקד ברוב רובה של הכוס המלאה: עברת 11 מבחנים חוץ מאחד אידיוטי...

אני רוצה שיהיה לי כייף אני גם אוהבת ללמוד תמיד חלמתי ללמוד יש 1001 דברים שאני רוצה ללמוד....עוד לא עברתי לא נגמרו המבחנים יש עוד 3 מבחנים ואני מורחת לגמרי את הזמן מרגישה סוג של אכזבה..ממני מהלימודים

פעם אמרו לי שקלישאות נוצרו בגלל שמישהו אמר משהו מאוד חכם וכל כך הרבה אנשים הזדהו וחזרו על דבריו עד שדברי הטעם נהפכו לשחוקים ואולי חבל שכך. אז רציתי להגיד שהכי חשוך לפני עלות השחר, את ממש לפני הסוף. תיארת כל כך הרבה מבחנים וכעת עוד 3 (אני נזהר מלכתוב רק עוד 3).

מכיוון שאנחנו קצת מכירים אני מרשה לעצמי להגיד ששוב אני רואה שאת נוטה להסתכל על שביעית הכוס הריקה (לא חישבתי בדיוק את אחוז שארית המסחנים כי אני לא טוב בזה) ומתעלמת מכל הדרך וההצלחות שעברת, וחשוב להדגיש בזכות ולא בחסד. אנחנו זוכרים איך התכוננת לכל המבחנים האלו.

כעת אני מציעה לפרק את המשימה ולהתכונן ולחשוב כל פעם רק על מבחן אחד.

בסוף תעלי תמונה שלך בטקס הסיום 

אני מאוד אוהבת את השיר הזה של שלום חנוך...ונכון אני נוטה לראות את החצי שליש רבע עשירית הריקה של הכוס ...נכון אני פסימית רוב הזמן,,,,,אמרת תעודה :)))))))))) ,,,,זה ממש רחוק הסטאג שלי מתעכב בכמה חודשים כי לא עברתי את כל המבחנים במועד א ,,,ז"א לעצור את החיים לעוד כמה חודשים ואחרי הסטאג יש מבחן ענק ענקקקקק על כל החומר,,,קורס התשה וטרינרי...מלא אנשים במחזור שלי פרשו מרוב יאוש מהמחזור הקודם מתוך 26 סימו רק 9 !?! אני חושבת שקורס טייס % הנושרים יותר קטן מזה,,,אז אמרת תעודה ,,,אני בספק גדול

כל הכבוד שאינך בין הפורשים ואני חושב שזה מעיד על כמה מהתכונות שלך. בכל מקרה, אני חושב שאת בספק לגבי התעודה בגלל הנטייה הפסימית, מקווה שהיא תתמתן עם הזמן. כולנו נשמח לקרוא שאת בדרך לטקס הסיום  - אני אופטימי 

אז זהוא שאזל האופטימיות והחיובית,,,אני פרשתי,,, מהלימודים נשברתי ,,,נשארו לי 2 קורסים אבל נשבר לי ,,,, נשבר מתעוות הכסף,,,,הקיצונית מהנהלה מגעילה שעשה לי ועדת משמעת מאולתרת,,, יצאתי משם בהרגשה כמו מקק שדרכו עלי,, הוא איים שיעייף אותי בלה בלה בללההההה,,,,ולמה ?? כי אני אומרת את האמת בצורה שלא נעים לשמוע,,,,,אולי אני אחזור לסיים יום אחד,,,ממש לא בא לי הכל הולך לפח אחת השנים הקשות והכי יקרות,,בחיי 26 קורסים ב 10 חודשים 24 מבחנים קשים,,,סימנריון ועוד חרא ,,,ולמה ?? תעודת מקצוע,,,סה"כ לא תואר ,,,לא דוקטורט,,, ,,, נשבר לי

איחרתי למבחן מסיבה מאוד מוצדקת ,,, בכמה דקות ,,,מאוד רציתי להיכנס להיבחן ולא נתנו לי היגבתי בתיסכול וכעס זה לא היה אמור להיות ועדת משמעת אני בקשתי לדבר עם המנהל המזכירה נפגעה ממה שאמרתי ואחרי כמה ימים הפגישה שביקשתי התבררה בתור ועדת משמעת,,אחרי מספר ימים משהיא אחרה בשעה למיבחן ונתנו לה להיכנס,,,,כששאלתי למה??? אמרו שיקולי מערכת

לא הייתי שם ואני לא מכיר את המערכת, אבל זה נשמע לי שהתגובה שלך עוררה אותם יותר מהאיחור עצמו. אני משער שהיית מאוד מתוסכלת מכך שלא הבינו את הסיבה המוצדקת, עצבנית שאיחרת ולחוצה מהמבחן והכל התפרץ בבת אחת.

אני מקווה שהתקרית הזו, או אוסף הנסיבות והמקרים הלא נעימים שהתנקזו לאותה נקודה, לא יפגמו בכל ההשקעה בלימודים ואכן תסיימי אותם. אני מבין את הרצון, אפילו הדחף, להתפוצץ ולזרוק הכל, אך מאמין שבטווח הרחוק תרגישי יותר טוב אם תסיימי.

כן כולם אומרים לי ,,,, לבלוע צפרדעים,,מרוב צפרדעים בא לי להקיא,,,,  זה הגיע למצב  שאני שונאת את המקום אבל ממש  שונאת,,,עד היום הוצאת מעל 30 אלף ש"ח על שנת הלימודים ,,,,סליחה על הביטוי  המזורגגת הזו וכדי לסיים את שני הקורסים האלה אני צריכה עוד ,כסף  ,,,,,,  איןןןןןןןןןןןןןן   לי  התרוששתי !!!,,  אחד הקורסים האלה  רוב התלמידים בשנה הזו  ובשנה  הקודמת  נכשלו  רובם  נכשלו במועד  א וכנ"ל במועד  ב ,,,,  האם זה  כי שכולנו.... סתומים ?? או הקורס   מיועד לרופאים ??  שוב סליחה על הביטוי  נשבר לי הזין,,,אני עצמי נשברתי  לגמרי  ,,,,  כן בתטווח הרחוק אתה צודק  כרגע אני לא מסוגלת ,,,,  לא מסוגלת ,,,,אני מאמינה  מקווה  שבסוף אני אסיים זה יקח הרבה יותר זמן,,מהגדרת הקורס ,,הקורס הזה   מועתק מהמודל האמריקאי שם זה תואר אקדמי,,,כך שמעתי לא יודעת בדיוק את הפרטים אבל  אבל תכלס מעט מאוד אנשים מסיימים את הקורס  בתקן הזה הישראלי ,,,הרבה חוזרים ומשלמים שוב ושוב על קורסים,,חוזרים ומבחנים חוזרים  ,,,,מאוד רווחי  ,,, ,,,,  אני מצטערת  הכעס ,,המרירות ,,  כל הדברים האלה שיוצאים ממני ,,,,  איכס ,,, עוד סיבה למה לא להמשיך את הלימודים

היי אוריית,

אני מאוד מזדהה עם דבריך, וזוכר אותי ואת חבריי מתלוננים על דברים דומים. אני חושב שגם האקדמיה בארץ קשה יותר ודואגת לרף גבוהה ויוקרה יותר מאשר טובת ורווחת הסטודנט.

אני אפילו יכול לשתף יותר מכך וזוכר שאחד החברים הראה תוכנית מארה"ב לפיה החובות והדרישות שהוצגו בפנינו לתואר השני, היו מספיקות לקבל כבר תואר דוקטור בארה"ב.

אני שמח לקרוא שעל אף כל הכעס, את יודעת שהדבר הנכון הוא להמשיך בלימודים ואני מבין שיש בסביבתך עוד אנשים שמכירים את הנושא ותומכים בך להמשיך.

אנחנו עדיין מאוד נשמח לראות תמונה שלך עם תעודת הסיום 

מקווה שעבר עלייך סופשבוע מהנה ומרגיע והצלחת לצבור קצת כוחות שיעזרו לך להמשיך

אוריית, אנחנו עומדים ומנסים להאיר לך את הדרך החשוכה עם פנסי קסם.

מאחל לך שעל אף הקשיים תגיעי ליעד שקבעת העצמך.

אני בטוח שככל שקשה לך היום טעם הניצחון יהיה מתוק יותר בסוף הדרך.

אם  היה מקום אחר לסיים את זה ההיתי עושה את זה מחר ,,,,,,  כי הצלחתי להכעיס מאוד את "מר,אדון  ירום הודו,,ד"ר  אגו נפוח,,  מנהל הקורס ,,,,הוא לא אוהב את מה שיש לי להגיד  ואיים שיעייף אותי,,בועדת המשמעת המאולתרת שם לא פתחתי כמעט את הפה רק האזנתי לנזיפות ורצח אופי שהוא עשה לי ,,,חמוש במזכירה מכל צד לא נתנו לי להוציא מילה,,,,, כדי לסיים אני צריכה להתחנף  להתחננן שלא יעייף אותי אבל בעיקר לפתוח את הארנק ,,,,,,, אחד התלמידים הוכשל במבחן  במכוון  ב 3 נקודות הוא ידע את החומר מצויין  טחן אותו  ולעס אותו,,,וכשביקש לראות את הבחינה חזר עליה  וראה  התחננננננן לדבר עם המרצה  והנ"ל הודה  בטעות ותיקן  והוא עבר וזה אחרי שהסטודנט  עבר  מועד  א ב ושילם מחיר מופרז מאוד למועד  ג  ,,,,,,,,,הפסימיות מנצחת

אני מאוד רוצה את התעודה  אולי בשנת  2030  כשאני ארגע   מהכעס והגועל נפש

באיזה שהוא מקום אני מצטערת  שלא הלכתי ללמוד  עוס"ית בתל חי ,,,התקבלתי והכל חבל אבל עבודה עם בע"ח יותר מתאים לי ,,,,,  אבל כשאני רואה את הפרצוץ שמאחורי המוסד הזה  זה עצוב ,,,,אנשי מכירות טובים  רווחת בעלי החיים   אולי אולייייי....

מכעיס ועצוב לקרוא שאנשים וגישה כזו יכולים לעצור אותך 

אולי האמת המכאיבה היא, שאיננו חיים בעולם מושלם עם אנשים טובי לב בכל מקום, ועדיין צריך לראות כיצד מוציאים את המיטב מהמציאות. 

מקווה שעוד כמה שבועות נסתכל על מה שכתבת ונוכל להגיד שהיה זה רק עוד מכשול אחד מיני רבים בדרך לתעודה והמקצוע החשוב שאת בדרך לעסוק בו.

אני רוצה להודות לכם  בעיקר ערן שעזרתם לי בתקופה מאוד קשה  ועדיין נמשכת עם קצת פחות עוצמה 

ערן תודה שלא ויתרת,,,,,  לצערי המוסד הזה שאני לומדת בו מקולקל מאוד ,,אחד המרצים שהוא פרופסר בבית ספר לרפואה וטרינרית ,,ביקש מאיתנו /הציע  לכתוב מכתב תלונה אפילו ללא שמות  כי יש כל כך הרבה תלונות נגד מנהל הקורס לאורך השנים הוא פשוט זבל,,כל הקורס הוא מקצועי ולא אקדמי אבל ברמה אקדמית בשמים אולי בגלל שהוא תחת כיפה של האוניברסיטה העיברית,,,בגלל  שזה המוקום היחיד שמציע תעודה שכזו  שאיך שהוא נחשבת בעיני הוטרינרים,,,,,ואולי אני סתם  מדברת שטויות,,,,,,,,,,,,

בכל מקרה   ערן  ואבי ,,וכל מי שניסה  לעזור

 תודה

היי אוריית,

תודה על העדכון. אני מאוד שמח לקרוא שמצבך יותר טוב, גם אם יש עוד קשיים שיש לעבור ולהתמודד עימם.

אני מאחל לך שנה טובה ונהדרת.

שוב חוזרת לעדכון/להשוויץ ,,,, מבחן אחרון הקשה ביותר עד היום עברתי בציון הכיייייי גבוה בכיתה לגמרי משוויצה ,,,,בצד הפסימי של המטבע,,,, מה לעשות אני כזו במחזור שלי יותר מחצי נכשלו במועד א יותר מחצי נכשלו במועד ב ,,( אני אחת מהם),וגם כמה מאיתנו במועד ג ,(בתוספת תשלום מופרז),,,, כנ"ל במחזורים קודמים ורבים מאוד נכשלו גם במחזור הנוכחי לא ספרתי אחוזים חרא של מבחן !!!! האם זה כי כולם מטומטמים ?????????????n

טוב נו אני בישורת האחרונה כמו שאמרת ערן ""תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר "" זה יקח לי רק עוד שנה (אני מתה לקלל)...... התוכנית המקורית היא שנה וחצי "" שלושה סימסטרים"""     זוביייי  כמעט אף אחד לא סיים  כולם חזרו ושלמ ו אלפים כדי לסיים את הסיוט   ......  חוץ אולי ממי שאין לו עבודה  גר עם ההורים ויכול להקריב את כל כל זמנו  לקורס סיוט... וטרינרי ....לא מצליחה להישאר חיובית  אפילו לא לדקה   יכולתי לסיים תואר בזמן הזה  ובמחיר הזה  ,,,, התעודה  והשכר הסופי לא שווה את זה  ולא שווה את התקפי החרדה !!!  פשוט לא שווה 

היי אוריית,

זה אכן נשמע כמו לימודים קשים במיוחד. אני מאוד מקווה שבסופם יידעו להעריך את ההשקעה הרבה ואת רמת המקצועיות שתגיעי אליה בעקבות הידע, כך שגם מעסיקים ירצו אותך וגם המטופלים יהיו מאוד מרוצים. עד אז, אפשר בהחלט להבין את התסכול שלך. ולפי הנתונים שאת מציינת יש שם כנראה בעיה מערכתית (אם יותר מידי נכשלים ושזקוקים להשלמות). אך אני חושב שאת צריכה לדאוג לעצמך כעת. מההתכתבויות שלנו בפורום אני קיבלתי את ההתרשמות שזה מקצוע שמתאים לך ואת אוהבת אותו וכי השקעת המון, כך שחבל יהיה אם לא תסיימי.

היה טוב לקרוא, והעלת חיוך על פניי עם ההצלחה במבחן ושקיבלת את הציון הכי גבוה בכיתה, מקווה שיהיו לך עוד רבים כאלה. רגעי הסיפוק הללו נותנים לנו את הכוח להמשיך למרות הקשיים.

תודה שהזכרת לי  כן הציון ....עוזר להמשיך  .והרצון בסוף בתעודה כל שהיא  על כל המאמץ,,,,..והמטופלים שהם כלבים חתולים  אהבה להם זו הסיבה שהלכתי מראש,,,וותרתי על  עוסי"ת בתל חי......ושוב ...הצד האפל של הירח   לא בטוחה שכל כך רוצה בזה עכשו  חיפשתי עבודה בתוחם בקטנה ,,, קשה למצא ,,,, הרבה וטרינרים עובדים לבד  והשכר  .אם הם צרכים אסיסטנטים ,   מבזה   

,,, לאהוב  בע"ח כנראה שלעולם  אמשיך  ,,,  בני אדם ?? בעיקר  מהנהלת הביה"ס  הזה פחות ופחות,,,,,,  ועוד משהוא חיובי ,,, בחו"ל זה מקצוע  מוכר  כלומר ארצות מפותחות  כבר לפני 20 שנה אחות של  X שלי היתה אסיסטנטית  עם תעודה ולימודים ומשכורת נורמלית  בריטניה...  אולי שווה  בשביל זה  לסיים  ,,,