דיכאון וחרדה
חברים (28,933)מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב
מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק

ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים
עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
שיחה חדשה בקהילת: דיכאון וחרדה
תגובות
תגובות
תגובות

מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
אתמול ב: 14:24
פלונית יקרה, ליבי איתך, קשה לראות את הילד שלך סובל ונתון בקושי אבל אני רוצה להגיד לך משהו חשוב - אם את תדעי לקחת את הדברים בפרופורציה ולהישאר חזקה ואופטימית , האנרגיה שלך תקרין לבת שלך. ילדים עוברים חוויות קשות ואנחנו לא תמיד נצליח לחסוך להם אותם אבל אם אנחנו נשאר חסונים ונשדר ש"השמיים לא נפלו" זה עשוי מאוד מאוד לעזור להחלמה שלהם. מה דעתך?
תגובות

מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
אתמול ב: 14:21
אלעזר יקר, אתה מעלה שני נושאים שכנראה קשורים אחד בשני. מצב רוח ירוד גורם להיסגרות ואבדן החשק לפגוש באנשים והבדידות מחמירה את מצב הרוח. במצב הזה חשוב לטפל בשני הדברים - האם אתה מטופל פסיכולוגית?, אם לא אולי כדאי לפנות לטיפול רגשי? כאשר תהיה במצב רוח טוב יותר ניתן יהיה לחשוב על אפשרויות למפגשים עם אנשים. למשל אפשר ללכת לטיפול קבוצתי - ששם הרבה פעמים נוצרים קשרים חזקים. אפשר כמו שליהי הציע לך להתנדב במקום כלשהו - יש גם המון ערבי הכרויות שהם סביב נושאים מסויימים כמו בישול או טעימת יינות או הרבה דברים אחרים....צריך פשוט להתעניין ולהתחיל לחפש - מה דעתך?
תגובות

מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
לפני 4 ימים
ביצועית יקרה, אני גאה בך שאת כותבת את זה. כל כך הרבה אנשים מפחדים מהטיפול התרופתי ובינתיים חיים בשולי החיים, בסבל או בחוסר יכולת להינות. כולנו היינו מעדיפים לחיות ללא טיפול תרופתי. תרופה איננה בונבון משוקולד. יחד עם זאת לפעמים כשהדיכאון והחרדה אינם עוברים ומחבלים באיכות החיים יש בהחלט מקום לשקול טיפול תרופתי. תיקון קטן - זה ממש לא חייב להיות לכל החיים. אנשים רבים נוטלים טיפול תרופתי במהלך משבר או תקופה קשה ובהמשך עם ליווי רפואי מפחיתים את הטיפול התרופתי עד שמסיימים אותו לחלוטין. יהיו אילו שלעולם לא יחזרו להרגשה הרעה שהייתה באותה התקופה שבשלה הם החלו עם הטיפול התרופתי ויהיו כאלו שלמרות טיפול פסיכולוגי ורכישת כלים רלוונטיים להתמודדות עדיין יחוו חרדה או דיכאון ולכן יהי מקום לשקול אם כדאי להמשיך את הטיפול התרופתי על תועלותיו או לסיים אותו והתמודד עם הקשי.... הכל פתוח. מה דעתך?