שושנה יקרה. אני מאחלת לך רק בריאות ושימחה. לכשעצמי, כמי שעבדה בהרבה מחלקות פסיכיאטריות בהם שהו אנשים שסבלו מחרדה קיצונית ודיכאון קשה ובכל זאת אחוז מחלות הסרטן לא היה גבוה יותר אצלם....נראה לי שעוד מקדם מלהסיק כאלו מסקנות ובכל מקרה יש גבול למה שאנחנו יכולים לקחת אחריות עליו. לא חושבת?

ידוע שיש קשר בין הגוף לנפש. סרטן הוא התרבות של תאים שלא מתים. כדי למנוע סרטן באופן מוחשי, צריך קודם כל לא לאכול יותר מדי דברים מתוקים ושמנים. חשוב גם לטפל בנפש ולעזור לה להתקדם.

טיפלתי בנפש ובכל זאת זה הגיע

גם יש קשר גנטי וכאשר נמצאים בחוסר איזון נפשי והורמנלי כנראה זה מגיע

היום גם נראה כי לכולם יש סרטן זה כבר לא המחלה "ההיא" כמו שפעם התבישו בזה.

חג שמח.

הי, רגע. אני לא מכיר הוכחות על מצב נפשי ומחלות. סרטן בפירוש איננה מחלה גנטית. אני אפילו לא חושב שיש קשר בין סרטן (רוב הסוגים) אצל הורה ואצל ילד. הרבה פעמים מגלים מחלה ואז מנסים להסביר "למה זה קרה לי". אני חולה בטרשת נפוצה, נכה 100%. אני לא חושב שאני חולה בגלל האופן בו אני חושב או בגלל תכונות האישיות שלי. הדרך בה אני מתמודד עם המחלה, וההחלטות שאני מקבל, בהחלט יכולים לפרנס מספר פסיכולוגים. ואז עולה השאלה "אז מדוע אתה חולה"? קודם כל אינני יודע. לא משנה עד כמה האישיות שלי חולה, לא היא אחראית. ואני תמיד מעדיף לענות בשאלה: "מדוע פלוני זכה בלוטו"? הסתברות, אלוהים, מזל. הכל נכון. אבל לא האישיות...