שלום שרי16,

תהליך הטיפול בטראומה מורכבת שונה מתהליך הטיפול בטראומה יחידה, בין השאר משום שטראומה יחידה יותר נגישה להגדרה מדויקת ותחומה. מכאן, שהטיפול בה הוא בדרך כלל טיפול בטראומה עצמה. לעומת זאת, טראומה מורכבת חודרת יותר לתוך האישיות ונמצאת על פני רבדים רבים בתוכה (מערכת האמונות, התפיסה העצמית, ויסות הרגש והדחפים), ולכן ההחלמה ממנה היא יותר דרך עבודה עם האדם כולו. טיפול כזה נמשך יותר זמן מאשר טיפול בטראומה יחידה.

האם את יכולה לספר מעט - רק מה שבא לך - על מה שאת מתמודדת איתו?

הי אני לא יודעת מה בדיוק לכתוב... את מה שחוויתי השארתי רחוק מאחורי, או לפחות חשבתי כך, התקדמתי בניתי את עצמי הוצאתי תואר ראשון התחתנתי ואז הכל התחיל למען האמת מטראומה יחידה צף הכל, התחלתי טיפול ותמיד ידעתי שכדי לפתור טראומה יש צורך לדבר עליה אבל אני לא מסוגלת לדבר וזה מביא אותי לשאלה אם אני לא אדבר כל התופעות האילו לא ייעלמו. לאחר התשובה שלך אני מנסה להבין - טראומה יחידה היא מדויקת יותר אז אפשר לטפל בה באופן ספיציפי לעומת המורכבת שעיצבה את האישיות (כן?) אז אם כך בטראומה היחידה צריך לטפל באופן קונקרטי לעומת המורכבת שאין צורך להתעכב על מה גרם ולמה ומה בדיוק היה אלא יותר לאן זה הביא אותי ולהבין שאיפה שאני היום זה גם בגלל זה האם אני צודקת? חשובה לי התשובה משום שכבר חשבתי לעזוב את הטיפול ולהמשיך רק עם התרופתי אמרתי לעצמי בין כה וכה אני לא יכולה לדבר אז בשביל מה אני שורפת את הזמן שלי? כל פעם שחשבתי הנה הנה בניתי את האימון שלי במטפל אני יכולה לנסות להתחיל לדבר תקפו אותי הניתוקים ולא הצלחתי להמשיך.

ראשית, איני יכול לתת לך תשובה מדויקת לשאלתך האם התופעות יעלמו או לא אם תדברי על הנושא; או ההיפך, שהתופעות תישארנה אם לא תדברי על הטראומה. מה שברור הוא שכרגע את מאד מתקשה לדבר על הנושא הזה. קיווית שהוא מאחורייך, קבור אי-שם, אבל אז הכל צף (אחרי החתונה?), בניגוד לרצונך. כאלו הן פגיעות טראומטיות, יכולות להפתיע אותך גם אחרי שחשבת שהן כבר לא איתך.

את שואלת לגבי עד כמה צריך להתעכב על הדברים בטראומה יחידה לעומת טראומה מורכבת. אכן, את צודקת בכך שבטראומה מורכבת אנחנו עוסקים יותר באדם בכללו, אבל זה לא נכון לומר שלא נוגעים בטראומה בכלל. אבל חשוב להדגיש, אם הכל הולך למישרין אז הנושאים עולים בהדרגה, בקצב של המטופל (אם בכלל), והדרך אינה ישרה אלא עקלקלה, עם הרבה סיבובים, נסיגות והתקדמויות. בהקשר זה, מאד הרשים אותי שהרגשת שאת מצליחה לבנות אמון עם המטפל שלך, גם אם אחר כך באו הניתוקים.

כמו שאת בוודאי מתארת לעצמך, אני מאמין בטיפול נפשי גם כאשר הוא קשה. במובן מסוים, הנפש זקוקה לאמת כמו שהגוף זקוק למים. אין זה אומר שהאמת נעימה - ועדות לכך אפשר למצוא ברצונך לקבור אותה בחזרה - אבל שיש בנו צד שרוצה לפגוש בה. אם הטיפול עובד כמו שצריך מתישהו מגיע אמון בתהליך הטיפולי עצמו (על כל קשייו), בתקווה שיצא מזה משהו מתישהו.

אני מחזק את ידייך בהתמודדות המאד לא ידידותית שעוברת עלייך.