מתוך סטטוצים מצייצים פורסם על ידי שמעון בורשטיין:


אני פסיכיאטר מתמחה בבית חולים גדול במרכז הארץ. גם השנה, כמו בכל שנה בתקופה הזו, הם באים. הם מגיעים למיון הפסיכיאטרי, יושבים, מספרים ובוכים. חלקם גיבורים ששילמו במחיר בריאותם הנפשית עבור בטחוננו ונותרו מצולקים ופגועים באופן סמוי מן העין. חלקם אזרחים שחייהם נקרעו באחת בעקבות פיגוע, פגז מרגמה, תאונת דרכים.

כולם "נפגעי חרדה" ששגרת חייהם לא תשוב להיות כשהייתה, וכולם שונאים את פורים. החג השמח, התחפושות ומשלוחי המנות לא מעמעמים את הסיוט.
הנפצים של פורים, משחק הילדים של החג, הוא סיוט של ממש לסובלים מפוסט-טראומה. קולות הנפץ מחזירים תמונות שלא נרצה לתאר. מעלים ריחות שלא נוכל להריח, מגבירים את העצבנות, המתח והפחד; מחזירים את החלומות הרעים שלא נרצה לדמיין.
עבורם, אנא מכם, בכל לשון של בקשה, הימנעו מהפעלת נפצים באיזורי מגורים. הדריכו את ילדיכם להימנע מכך.
האנשים האלו הרוויחו ביושר ובסבל את המאמץ הקטן הזה מצדכם.
תודה.