שלום לך שונא פסח,

האם אתה יכול ספר מעט יותר על ההרגשה שלך בפסח? מה אתה יודע על חוסר השקט הזה, ובעיקר - האם זה הפיגוע הספציפי הזה במלון פארק, או שאתה מרגיש דברים דומים גם לגבי פיגועים אחרים? האם אתה עצמך היית חוגג במלון פארק?

באופן כללי, נפגעי טראומה רבים חווים תחושות לא נעימות "ביום השנה" לפיגוע שהשפיע עליהם, ואם תספר יותר איך הסיפור האישי שלך מתחבר לפיגוע ההוא נוכל להבין יותר.

ובכל מקרה, אני מאחל לך חג שמח ושקט.

שלום לך,

זוכר היטב את הפסח ההוא שהיה בהמשך לרצף פיגועים נוראיים, והכרתי משפחה שנפגעה במלון.

תאור תחושותיך , מאוד מובנות לי , ובמובנים מסויימים גם אני נמנע מלצאת לארועים המוניים ורועשים.

הפתיעה אותי מאוד לראות נפגעים אחרים ביום השנה ממש חוו תחושות נוראיות , אפשר לומר ממש חיו את הארוע מחדש. אצלי עד אז הייתה תחושה של יום הולדת ביום השנה, יום שבו נולדתי מחדש וידעתי להעריך את החיים.

בשיחות אם נפגעי טראומה אחרים ראיתי את השוני ואת המשותף. מה שאתה מציין שאחרים לא מבינים אותי היה אחד התחושות שהיה משותף לחברי. יתכן וזה נובע מכך שאחרים לא יודעים את הסימפטומים של נפגעי טראומה והצלקות שנשארות לכל החיים.

כדאי לקרוא וגם להזמין את קרוביך לקרוא את מדריכי בריאות בנושא טראומה כאן בקהילה. דברים שעזרו לי להבין את עצמי וחברי נפגעי הטראומה טוב יותר.

מאחל לך ומשפחתך חג שמח

אבי 88