מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהבולימית על סף ייאוש... (חדשה פה)

בולימית על סף ייאוש... (חדשה פה)

29/04/15 15:39
14 תגובות

היי לכולם, נעים מאוד, אני דנה (שם בדוי), בת 26 מהמרכז. אני בולימית מזה כשנתיים, מטופלת כשנה אצל דיאטנית להפרעות אכילה (דרך קופ"ח) ואצל פסיכולוגית קלינית. אני חולה בבולימיה כשנתיים אך סובלת מהפרעות אכילה כעשר שנים (דיאטות רעב, אכילה של אוכל ללא בליעה, אכילה מופרזת יום אחד וארבעה ימים אח"כ צום) כתוצאה מהפרעות האכילה ומהבולימיה המטבוליזם שלי נדפק. אני מיואשת. כשהגעתי לדיאטנית שלי, לפני כשנה, זה אחרי שנה של בולימיה מאוד חזקה - חוץ מ200 קלוריות הקאתי את הכל! פשוט הקאתי מבוקר עד ערב כמויות אדירות של אוכל! הדיאטנית שלי ביקשה ממני להתחיל לעשות ספורט ונתנה לי תפריט מצומצם מאד (סירבתי ליותר מזה בתור התחלה) התחלתי לעשות ספורט בחדר כושר על בסיס יומי - אירובי (ריצות) וכח (משקולות) עד היום אני "מכורת חדר כושר" ופוקדת אותו מדי יום. עם התזונה אני הרבה פחות יציבה - אולי רק 10 ימים ללא הקאות היו לי בכל השנה הזאת. לא תמיד הקפדתי על התפריטים והיו לי הרבה תקופות של הקאה של 100% ממה שהכנסתי. הסיבה שאבדתי מוטיבציה במסע השיפור המטבולי - כשהתמדתי בתזונה לפי התפריט עליתי המון!! לדוגמא - שבוע בו אכלתי ארוחות מסודרות ובריאות, עשיתי אירובי (ריצות) כל יום בממוצע 40 דקות (וכמובן שגם אימוני משקולות) ועליתי במשקל 3 ק"ג בשבוע... וכן - זה התבטא בהיקפים שגדלו (נמדדת בחדר כושר עם סרט מדידה) * לאחר עלייה כזאת מתמדת הפסקתי עם התפריט ושבתי להקיא בשביל לרדת במשקל... ידוע לי שמאחר ששנים הגוף שלי לא קבל מזון בצורה מאוזנת לאורך זמן, המטבוליזם שלי דפוק לגמרי. שהרי כל בחורה בריאה בגילי, במשקלי, שתאכל קלוריות ביום ותעשה כל יום אירובי לא אמורה לעלות במשקל/היקפים (אפילו להיפך - היא תרד) ידוע לי שמסת שריר שוקלת יותר משומן ואכן עליתי בשריר (נמדדת כל שלושה חודשים) אבל גם המראה שלי השתנה - ההיקפים גדלו! אני איבדתי תקווה שאצליח להישאר רזה מבלי להיות בולימית או לאכול מעט. אני ממש עכשיו נכנסת לשבוע בו אני נותת צ'אנס אחרון לתזונה נורמלית (או לדיאטנית שמטפלת בי) החלטנו (אני והדיאטנית) שאני אוכל תפריט ביום + אירובי כל יום, יום שישי יהיה יום בו אוכל לחטוא (להקיא) ונראה אם אני מצליחה לפחות להתייצב על המשקל. אני כיום שוקלת "לא מעט" - בשיא הבולימיה שלי הייתי פחות 3 ק"ג מהיום והייתי רזה מאוד (עדיין הייתי במשקל תקין בהחלט) אני לא שואפת לרדת 3 ק"ג (הטיפולים הפסיכולוגיים סייעו לי להתגמש לגביי המשקל הרצוי), אני שואפת לרדת עד 1 ק"ג ואני מרוצה. אפילו אם אצליח להתייצב על המשקל הנוכחי מה טוב. אבל בינתיים הגוף שלי מוכיח לי שהוא לא מוכן להשאיר אותי שם כשאני מנסה לאכול בצורה נורמלית. האם ידוע לכם על בנות כמוני, ששנים ארוכות הרסו את המטבוליזם שלהן, שהצליחו בסופו של דבר להשתקם ולהישאר רזות? חשוב לי להבהיר - אין לי בעיה לעלות במשקל (נוזלים / מסת שריר) אפילו עשרה ק"ג כל עוד אין שינוי במראה (היקפים לא גדלים) איך משתקמים? אני כבר התחלתי בתהליך של השלמה עם חיים שלמים בצל הבולימיה.



בולימית על סף ייאוש... (חדשה פה)

תגובות

11234_member
29/04/15 16:13

קרה גם לי בפעם הראשונה שהתחלתי אצל דיאטנית(אומנם לא בולמיה אבל עדיין...). זה פשוט עניין של זמן. אם תתמידי בתפריט שהדיאטנית שלך נותנת לך לתקופה ארוכה (במקרה שלי זה היה מעל ל 3 חודשים) הגוף שלך בסופו של דבר יתאפס על עצמו. בהצלחה השבוע!!! אני ממש מקווה שילך לך ממש טוב.

Koosh
29/04/15 16:30

היי,

תודה על התגובה. אשמח אם תעני לי על כמה שאלות (קצת לקבל תקווה):

1. גם את הגעת לדיאטנית במצב בו לא הזנת את הגוף לאורך תקופה מאוד ארוכה כמוני? (הבנתי שבנות שהרעיבו את עצמן רק במשך חודשים בודדים הצליחו להשתקם מהר, כמובן שאצלי המצב שונה כי שנים ארוכות לא אכלתי באופן נורמלי)

2. במשך שלושה חודשים ראית עלייה?

3. לאחר שלושה חודשים התייצבת על המשקל אשר עלית אליו? או שירדת ממנו לאחר מכן למשקל היעד שלך?

4. האם התפריט הראשון שהדיאטנית הביאה לך כלל את כל כמות הקלוריות שדרושות לך, או שהיא העלתה לך קלוריות בכל פעם שנפגשתן?

אני נמצאת במשקל תקין אותו אני לא רוצה/צריכה לשנות - ולכן אם אני לא מעוניינת לעלות ולהתייצב על משקל יותר גדול מהיום...

 

תודה רבה!

11234_member
29/04/15 16:39

1. הגעתי אל הדיאטנית אחרי שנים של הרעבות/צומות/צמצום קיצוני והייתי בתת משקל משמעותי 2. כן עליה של 1-2 קילו בשבוע 3.התחלתי לרדת אחרי 3 חודשים בקצב של 0.5-0.8 קילו בשבוע אבל מכיוון שעדיין לא הייתי במשקל היעד שלי הדיאטנית שלי העלתה לי את כמות הקלוריות(התחלתי מתת משקל מאוד גדול) 4. היא הייתה מעלה את כמות הקלוריות כול פעם בהתחלה אפילו כול יום(וכול פעם שהקאתי היא אילצה אותי לאכול ארוחה חוזרת :( ) אם תמשיכי להיתעסק כרגע עם המשקל שלך והחילוף חומרים שלך באמת כול כך יהיה לך קשה מאוד לאכול נורמאלי. בתור התחלה הגוף שלך צריך להתחיל לפעול. אני יודעת זה ממש מתסכל אבל זה לוקח זמן

Koosh
29/04/15 17:29

ממש ממש עודדת אותי!!! תודה רבה!

אני לא התמדתי אף פעם לאורך זמן, מקסימום שבועיים ואז שברתי את הכלים בגלל שהתייאשתי מהעלייה (חזרתי להקיא הכל והפסקתי לאכול מסודר)

 

הריונית9
29/04/15 17:43

אני גם בבעיה דומה. איני רוצה לשנות את משקלי..הBMI קצת נמוך, אבל לא מדי. ואני אוהבת את הגוף שלי כמו שהוא עכשיו. אבל אחרי הרבה ספורט ואוכל בריא , כשבא לי משהו אחר אני בולסת ומקיאה מהפחד לעלות אפילו קצת במשקל. ובגלל כל ההקאות האלה השמקל שלי יכול להיות בבוקא א' ואז בצהריים +3 קילו עם כל הנוזלים. ואני סוחבת את כל זה עליי..הבטן נורא נפוחה ואני מנסה לטפל בבעיה הזו אבל זה ברור לי שאם לא אפסיק להקיא לא אוכל לאזן את הגוף בחיים! שלא נדבר על הפן הפסיכולוגי שבעניין, כרגע הייתי בהפסקה מטיפול פסיכולוגי. חוזרת שבוע הבא בכוחות מחודשים מקווה לשיפור. :/ אם נעלה את הכמות ומספר הארוחות ולא נקיא בהתחלה נעלה במשקל כי לגוף יהיה קשה להתמודד עם אוכל. יהיה לו קשה לעכל מהר והמטבוליזם קצת ידפק אבל שמעתי שאחרי 3 שבועות זה יסתדר ונחזור לאותו משקל. איך אפשר לעזעזל לא להקיא 3 שבועות :/ ??? האמת שפעם אחת הצלחתי בשנה הזאת. וחשבתי שכבר עשיתי את זה ואז שוב מעידה קטנה והכל מהתחלה :( $#%$#^%^

מיכל-אפק
29/04/15 21:30

הי, 

ראשית, ברשותך, ערכתי מעט את ההודעה שלך בהתאם לתקנון הפורום שלנו. תודה על שיתוף הפעולה.

שנית, לאחר ניסיון רב, אני יכולה לומר לך שבדרכ כשמפסיקים להקיא יש עלייה במשקל בחודש חודשיים הראשונים, ואם מתמידים בתפריט איזון תקין ומלא - עם הזמן יש איזון על המשקל גוף המתאים לך, זה שאיפיין אותך טרם פרוץ המחלה.

 

הדרך היחידה להחלים מבולימיה היא להפסיק להקיא, לאכול תפריט מלא (לא תפריט דל ומצומצם!!) ולהיות עם הרבה סבלנות ואמונה. הבעיה עם תפריט דל ומצומצם היא שהוא מייצר רעב וחסכים שיבואו לידי ביטוי בסוף בבולמוס שיביא להקאה - והנה שוב צרה צרורה. על כן מומלץ תפריט איזון. אם הדיאטנית שלך מכירה טוב הפרעות אכילה היא וודאי יודעת מה וכמה.

 

בהצלחה

 

מיכל

Koosh
30/04/15 13:37

היי מיכל,

1. האם העלייה מתמתנת במהלך החודש-חודשיים הראשונים? ז"א - העליות הופכות ונהיות קטנות יותר ויותר?

2. כמה עולים בדר"כ בחודש-חודשיים ראשונים? ברור לי שזה משתנה מאדם לאדם ותלוי גם באורך התקופה בה הגוף היה בגירעון קלורי, אבל אם אפשר שתאמרי לי ע"ס נסיונך כמה (פחות או יותר) באחוזים...

3. אמרת שאם מתמידים בתפריט - יש איזון על המשקל המתאים - זה שאיפיין אותי טרם פרוץ המחלה.

אבל המשקל שלי לפני הבולימיה לא היה נמוך, הייתי טיפה מלאה, מבחינת הBMI היה עליי לרדת לפחות 3 ק"ג כדי להגיע לUpper limit של משקל תקין...

גם היום אני במשקל תקין! ממש ממש לא קרובה לתת משקל (המרחק ביני לבין תת משקל משהו כמו 7-8 ק"ג)

אני מעוניינת שהגוף יתאזן על המשקל המתאים ולדעתי ולדעת הדיאטנית שלי, המשקל שלי היום בריא ועליו הייתי רוצה שהגוף יתאזן (בסופו של התהליך)

האם אין מנוס מלעלות חזרה למשקל הקודם שלי? מדובר בעוד כ9-10 ק"ג מהמשקל שלי היום... 

הי קוש, ברשותך עונה גם על השאלות שהפנית למיכל. 1) אין לדעת. תלוי במשקל ממנו את מתחילה, בכמות האוכל שאת רגילה לאכול לעומת זו שתתחילי לאכול עכשיו, במשקל הגנטי שלך (זה שהגוף מתייצב עליו תחת אכילה נורמלית), בהאם הייתה פגיעה במטבוליזם או לא. בקיצור, את מבינה, כל כך הרבה גורמים נכנסים למשוואה הזו שבאמת לא ניתן לחזות מראש. כן אפשר להגיד בודאות שעם הזמן העליות נעשות קטנות יותר ויותר עד שהמשקל מתייצב. 2) אין לדעת. שוב, תלוי בכל אותם גורמים שציינתי בתשובתי הקודמת 3) לכך גוף יש את המשקל הגנטי שלו (מה שנקרא SET POINT) ואליו הוא תמיד ישאף. זה משתנה מאדם לאדם. אם השקל הגנטי שלך הוא המשקל של טרום המחלה, אזי הגוף ישאף לחזור אליו. האם יגיע בדיוק? שוב, אין לדעת מראש. ועכשיו עצה לי אלייך, שאלי את כל השאלות החשובות האלה את הדיאטנית שמכירה אותך, את ההפרעה, את דפוסי האכילה והמשקל שלך. אולי תצליחי לקבל מושג יותר מדויק. בהצלחה!!

Koosh
30/04/15 14:16

תודה דנה.

יש לי שאלה אחרת לגבי מטבוליזם וספורט - 

נניח ובמצב הנוכחי, בשביל לשמור על המשקל ולא לעלות, הגוף דורש 700 קלוריות ביום (יותר מזה - יש עלייה).

אם עשיתי פעילות אירובית ושרפתי 300 קלוריות -

האם באותו יום ניתן לאכול 1000 קלוריות מבלי לעלות?

או שזה לא עובד ככה כשהמטבוליזם דפוק?

תאורתית החישוב שלך נכון. אם כי חשוב להבין שהביולוגיה לא עובדת ברמת דיוק כזו.

Koosh
30/04/15 14:19

תודה רבה!

וגם, חשוב לדעת, שעם כמות קלוריות כל כך זעומה, לא ניתן להחלים מהפרעת אכילה.

מישהי246
12/01/19 23:32

אם תוכלי כמות קלוריות נמוכה מידיי המטבוליזם ימשיך להתדרדר אני מציעה לך להקשיב לדיאטנית והמשקל מתאזן פתאום אחרי עליה מגיעה גם ירידה פתאומית כי הגוף חוזר לעקל בצורה מסודרת וזה ניתן לתיקון תהיי חזקה רק ככה תצאי מזה גם אני עברתי את אותו הדבר הייתה לי עלייה של 5 קילו בערך ואחר כך ירידה של 6 קילו אל תרימי ידיים תעברי את זה מגיע לך חיים יפים וטובים מגיע לך להיות מאושרת ולאכול נורמלי כמו אדם בריא ההגבלות רק ייגרמו לעוד עליה אני ממש מציעה טיפול פסיכולוגי זה לפעמים יותר חשוב מדיאטנית כי שם מתחילה הבעיה

me134
15/01/19 16:16

היי בעבר גם אני הייתי בולמית אומנם לתקופות של שנה שנה וחצי כל פעם אבל אני מכירה את הפחד הזה שהגוף יעלה ויעלה לנצח. תראי בניסיון הראשון שלי הייתי על צמצומים ואז בולמוסים והקאות או רק בולמוסים, הגעתי לאשפוז במשקל יעד ולא רציתי לעלות ממנו. האשפוז לא עזר והמשכתי להקיא שם, הייתי אוכלת תפריט שמירה שנתנו לי שבדיעבד כנראה לא הספיק לי היות והרגשתי רעבה פשוט כל הזמן, לא יכלתי להקיא כל ארוחה אז יצא מצב שעליתי למשקל הכי גבוה שהייתי בו איזה עשר קילו מעל היעד כי היו לי בולמוסים. עזבתי את הטיפול אחרי שמונה חודשים שהמצב לא השתפר בקושי הקאתי אבל הדחף לבולמוסים המשיך ואיתו צמצומים והקאות או ספורט כדי לכפר. הדבר שאני חושבת שהציל אותי זה שהתחלתי לאכול פשוט מה שבא לי כמה שבא לי. אחרי שבועיים הרעב האינסופי נפסק זה היה הכי קשה בעולם להשאר עם בטן של בולמוס ובחילה ולא לעשות כלום אבל זה הדבר היחידי שעצר את זה. אחרי שנה בערך או קצת פחות שבמהלכה התחלתי פשוט להקשיב לגוף ולאכול לפי רעב ושובע, ירדתי חזרה למשקל יעד בלי לעשות שום ספורט או דיאטה. לפני כמה שנים שוב חזרתי להפרעת אכילה אבל הייתי בתת משקל וצריכה לעלות בערך עשרה קילו, הייתי במצב של בולמוסים ומשלשלים וקצת הקאות, הקושי היה להפסיק את המשלשלים, בשבועיים הראשונים לא משנה כמה אכלתי עדיין הייתי רעבה, וזה תסכל אותי, המצב של לאכול את התפריט ובנוסף לבלמס ועדיין להיות רעבה, אבל שוב, הדבר היחידי שיפסיק את זה זה לא לעשות שום פעולה שמרוקנת כמו הקאה או ספורט ולהתמודד עם הבטן ההריונית והנפיחות, זה היה שבועייים שבהן עליתי ממש מהר והכל כאב לי ולא יכלתי לזוז ואחרי זה ירד לי התאבון וניסיתי לצמצם והמשקל לא זז מהמשקל יעד ובסוף וויתרתי על הרצון לצמצם כי אני יודעת שזה רק יוביל לעלייה בסוף, הגוף ירד מעצמו קצת ועכשיו אני במשקל יעד אוכלתלפי רעב ושובע (בעיקר ממתקים ושטויות וארוחות אבל ממש לא לפי תפריט) אין מנוס מעליה במשקל את פשוט צריכה לבטוח בגוף שלך שהוא יתייצב בסוף על המשקל שלו. כמובן אם את רואה שיש עלייה במשך הרבה זמן אז חשוב גם לשלול בעיות בבדיקות דם כמו תת פעילות של בלוטת התריס או דברים כאלה.