זה אכן חצי עולם, אבל אימון ומשקפיים מתאימות יכולים להחזיר חלק מהיכולות שאבדו. שוב - מי הנוירופטמולוג? ראית נוירו-אופטומטריסט?

מחוץ לבית שמש: יש נוירו- אופטימטריסט בשם איבן הר ברעננה. לחנות קוראים ענייני עיניים. כדאי לעבור אצלו בדיקה. מה קורה כשאת מכסה את העין הטובה - את רואה?

לטובת המשתתפים בפורום (מקווה שהבנתי אותך): את מתארת תופעה (המיאנופסיה) בה חסר לך חצי משדה הראיה באחת העיניים. נגלקט היא תופעה בה "חצי עולם" פשוט לא קיים עבורך. דוגמא קלאסית היא שאת תציירי שעון ללא הספרות שאת לא רואה. כנראה שנגרם מפגיעה בעצב הראיה. אם אני לא טועה בטח קיבלת המלצות לרטיה על העין הפגועה... הדבר מתרחש לעיתים אחרי שבץ מוחי.

בהמיאופסיה אני לא רואה את כל מה שנמצא בצד שמאל. אם תשב משמאלי אני לא יראה אותך .התופעה בנגלקט זה שהמח מתעלם מצד שמאל. תיקון קטן . אם אתבקש  להעתיק ציור של שעון אני אצייר רק את החלק הימני שלו כולל המספרים . י ציור השעון או אם יבקשו ממי לצייר בן אדם אני אצייר אדם אך ללא רוב חלקי גוף מצד שמאל. הפגיעה בשני המקרים היא פגיעה במח (באונה האוקסיפיטלית ) ולא בעצב הראייה..  אפשר להעלות תמונה ? א

יש ספר "האיש שחשב שאשתו היא כובע" מאת אוליבר סאקס. בדיוק בנושא. בהוצ' זמורה ביתן. בדיוק על זה. מנסיוני בבית לוינשטיין - את צריכה נוירו - פסיכולוג. יש שינוי (בלשון המעטה...) בדרך בה את תופסת את המציאות. זה בסיסי, ואני בטוח שכל נסיון לתאר את החרדה שאת נמצאת בה יעשה לך עוול. אני יגיד ממש בזהירות אבל אני חושב שהשינוי שאת חווה מצדיק הפסקה של כמה שבועות / חודשים כדי לעבור שיקום אינטנסיבי. אני לא מכיר שיטות לגירוי האזור, אני חושב שמרכזי ריפוי בעיסוק שמתמקדים בהחלמה משבץ מוחי (כן - אני מבין מה כתבתי) יוכלו לתת לך פתרונות - אפילו חלקיים או שיטות התנהגותיות לפיצוי על חלק מהחוסרים.

אני לא חושב שמישהו יכול לתאר לעצמו ולו חלק קטן ממה שעובר עלייך. אני מקווה שיש פסיכולוג שתומך בך (או מטפל רגשי אחר ). קבלי חיבוק ענק!

תודה על היחס. בהחלט לא קל. אני הייתי בשיקום בבית לוינשטיין ולאחר בעמותה "עזרה למרפא" . בסיום קיבלתי המלצה להמשך טיפול אצל נוירופסיכולו.  החלטתי לקחת הפסקה אחרי תקופה מאד ארוכה במרכזי שיקום. ובחודש האחרון החלטתי לשאוב כח מחדש ולהמשיך בטיפולים .  ניסיתי להעלות תמונה שתפתיע אך לא מצליחה.חוויתי התקף מטורף שהיום נראה לי  כחוויה מעניית. במהלכו בוצע לי צינטור מח לשלול וסקוליטיס וביופסיה מח כדי לוודא שמדובר בטרשת ולא בגידול אחרי 16 שנה של אבחון. כתבתי עליו בשאלה לד"ר  כרמון. 

אני מקווה שהחגים היטיבו עימך ועזרו לך להירגע ולקבל תמיכה. אני מבין את הצורך לנוח בין כל עבודות השיקום. לפעמים לאנשים מבחוץ השיקום נראה כמו נופש, אך השיקום הוא עבודה אינטנסיבית הדורשת מאמץ גופני ונפשי גבוהים מאוד.

תצברי כוחות ותשובי לטיפולים. אני מסכים עם רונן שטיפול עם נוירופסיכולוג חשוב במצבים כמו שלך ומאמין שיוכל לעזור. ונשמח להמשיך לעקוב ולהתעדכן במסע השיקום שלך. בהצלחה

כדי לעלות תמונה:

לחצי על השם שלך שמופיע בכחול: "danitoo"

אז ייפתח הכרטיס האישי שלך

בכרטיס האישי לחצי על ערוך או הוסף תמונה בריבוע מצד ימין, או על "ערוך פרופיל" בצד שמאל למעלה.

ועקבי אחר ההוראות הקלילות

הי, תמונה אני חושב שאפשר רק ממחשב. השיקום דורש המון כוחות. פיזיים ונפשיים. נכון - מבחוץ נראה שאף אחד לא מבין. עצת י היא לקחת דף ועט ולכתוב מה ההתקדמות שעשית ולאן את רוצה להגיע... ולנסות לתת כיוון ומטרה למאמצים הענקיים שאת עושה.

את צריכה לשאול מה הציפיה שלהם. תשאלי אותם אם יש להם מדבקות לנסיון. (הם מדביקים על המשקפיים וזה עושה כמו פריזמה). אחרכך תתקשרי לזה מבית שמש (שכחתי את שמו הוא מקבל גם בלוינשטיין ובתל השומר) ככול שאני יודע יש לו מדבקות לנסיון. 

אני חושב שלקיבוץ געש יש מפעל עדשות. אבל אני לא בטוח שהם יכולים לעשות כאלה עדשות (כך היה כשקניתי את המשקפיים הראשונות לפני עשר שנים). בכל מקרה זה מרעננה מזמין את העדשות מארה"ב. ככול שאני מבין העניין עם הפריזמות הוא ההתקנה כי כל שינוי בזוית בה הפריזמה מותקנת גורר שינוי בדרך בה רואים. האופטיקאי ברעננה יודע לתקן ולהתאים מחדש כשמשהו בראיה משתנה. בכל מקרה היום יש לי משקפי פריזמה עם עדשות מולטי פוקל. 

כן. חד משמעית. אבל יש לי רק דיפלופיה (ראיה כפולה). אני נוהג, קורא, כל מה שמצריך שימוש בעיניים. יותר מזה - אני לא מסוגל לעשות כלום היום בלי המשקפיים - בגלל הכפל ראיה. מבחינת חדות ראיה המספרים שלי מאד קרובים לאפס. ואפילו המשקפיים הם מולטי פוקל כך שאני באמת לא מוריד אותן.