מנהלי קהילה
האם יש עוד מישהו/י שמרגיש/ה כמוני?
שלום כלכולם,
אני בת 25 בריאה ברוך השם, עובדת בעבודה מסודרת וקבועה, מלאת חברים ועם המון שמחת חיים, אף פעם לא עצובה תמיד זאת שמצחיקה את כולם ואפילו לכולם לא מראה שקשה לה, לפני שנתיים לערך אמא שלי נפטרה ממחלת הסרטן תוך 4 חודשים, מאז שהורי התגרשו חייתי כל החיים עם אבא שלי, אבא שלי הוא הדמות הכי חשובה לי בחיים, מזה שאני ילדה קטנה בת 11-12 אני קשורה אליו מאוד, בגיל 12 חטפתי התקף חרדה והגדירו אותו כ"חרדת נטישה" מאז אני מטופלת בכדורים ונתונה להתקפי חרדה מידי פעם.
כאשר אבא שלי בסביבה אני מרגישה הכי בטוחה בעולם ואין לי שום בעיה, במידה ואבא שלי נוסע למקום שהוא מחוץ לעיר אני פשוט מפסיקה לתפקד, פתאום חם לי, אני מזיעה, סחרחורות, מרגישה שאני פשוט עומדת להתעלף. היום זה קרה שוב, אבא שלי בסה"כ נסע לעיר מרוחקת כ-25 דק' נסיעה ממקום העבודה שלי ואני לא יכלתי להתמודד ופשוט יצאתי מהעבודה הביתה עד שאבא יסיים שם ויהיה בדרך חזרה ואז אחזור לעבודה.
מישהו/י מרגיש כמוני? מה לעשות?
חשוב לי לציין שיש מקרים שאני מצליחה להתגבר על הדבר ונשארת בעבודה ויש ימים שהפחד (החרדה) מתגברים עלי.
אשמח לתגובות שאולי ובמידה יש מישהו/י כמוני זה יכול לעזור לי לא להרגיש לבד בתוך המצב הזה.
טל מוזס
נוף יקרה,
הרבה אנשים חווים חרדה, מסיבות כאלו ואחרות. נשמע שלמרות הקשיים את חווה חיים מלאים וטובים אך החרדה שם איתך, באה לבקר מתי שהיא רוצה .
כתבת שאת נוטלת כדורים מגיל צעיר. האם ניסית בעבר גם טיפול לחרדה ? ישנם טיפולים מצויינים וקצרי מועד היום דוגמת CBT, EMDR, ביופידבק, שילובים ביניהם ועוד שיטות
כתבת שאת מרגישה לבד, אז אני מקווה שחברי הפורום שרבים מהם סבלו או סובלים מחרדה ישתפו אותך. חשוב שתדעי שיש דרך להתמודד.
איך זה נשמע לך ?
Mik mik
הכל זה בראש מה כבר יכול לקרות תחשבי טוב יהיה טוב מצד שני קל לדבר
דנצ'ו
ואו מגיל 12 ... אני ממש מזדהה ומכיר אאת התחושות שאת מדברת עליהם.תעשי לי טובה ותתעלמי מתגובות כמו של מיקי שמעלי -זה רק מראה שהוא לא יודע על מה הוא מדבר. אני סובל מגיל 16 בערך מבעיות שינה שנהיו חרדות ועוד דברים לא נעימים שמגיעים עם החבילה הזאת. וגם אני חברותי, מקובל, הייתי ברמן וכו וזה תקף אותי.. מכיר תהרגשה של להיות לבד בסירה הזאת . להסתכל על חברים מבחוץ נהנים ואשכרה אתה מרגיש לבד בסרט הזה. התמודדות קשה וממש לא פשוטה אבל שווה ! יותר מאשמח להכיר מישו שיהיה אפשר לדבר ולשתף וכו
אורית זאבי יוגב
נוף יקרה. אני מחזקת את המלצותיו של טל. נראה שעברת דברים מאוד לא פשוטים (מוות, גירושין) והנפש צריכה מקום לעבד אותם. כדורים הם סוג אחד של פתרון אבל בהחלט אינם נותנים את המענה השלם. מה דעתך?