מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
פרופ' איתמר רז
פרופ' איתמר רז
מנהל רפואי במרכז DMC, תל אביב, יו'ר מועצת הלאומית לסכרת

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לבניתוח החלפת מסתם: ביולוגי מול הומוגרפט

ניתוח החלפת מסתם: ביולוגי מול הומוגרפט

18/11/15 0:23
2 תגובות

שלום, אני מנסה למצוא חומר בנושא ואשמח לכל מידע או הפניה:
אני מנסה להבין מה בעצם גורם הבלאי במסתם ביולוגי? מה קובע את פרק הזמן שהמסתם ישרוד? והאם מסתם מתורם אנושי יכול לשרוד יותר?
בנוסף, האם לניתוח רוס יש תירונות מהותיים על פני ניתוח החלפת מסתם לביולוגי לאשה שמתכננת הריון בעתיד הקרוב?

בתודה מראש לכל העונים.


תגובות

ליב שלום,

אין ספק שהסוגיה של ניתוח להחלפת מסתם לביולוגי, מכני או בכלל נתוח ע"ש רוס היא סוגיה מורכבת ולא פשוטה.

אם לתת הסבר כללי - מה שגורם לבלאי של מסתם ביולוגי הם פקטורים מרובים. הסיבה שמסתם ביולוגי נשחק יותר מהר אצל אנשים צעירים היא בגדול משנית לכוחות "גזירה" הנובעים מזרימת דם מהירה וחזקה יותר אצל אנשים צעירים לעומת אנשים מבוגרים ביותר. אין ספק שלמסתם ביולוגי יש יתרונות כגון העדר צורך מוחלט במתן נוגדי קרישה כאשר אנו משווים למסתם מכני אולם החסרון העיקרי הוא נושא השחיקה שהינו משמעותי יותר ככל שמדובר במטופל צעיר יותר. לגבי השאלה בנוגע לניתוח רוס - מדובר בניתוח שדורש מיומנות מרובה ולא מדובר בפעולה פשוטה ועל כן מומלץ במידה ומחליטים על ניתוח מסוג זה לבצע אותו על ידי מנתח המנוסה מאוד בפעולה זו.

מציע שתשבי עם הקרדיולוג שמעורה במקרה שלך על מנת לדון בכל האפשרויות הטיפולית

בהצלחה

עופר14
18/11/15 23:57

בעקרון, מסתם ביולוגי שורד כ-10-15 שנים – אבל אינו דורש נטילת נוגדי קרישה (זה קלאסי למטופל בן 75, נגיד). לעומתו, מסתם מכאני שורד לנצח (בתנאי מעבדה הצליחו להגיע ל-300 שנים), אבל דורש נטילת נוגדי קרישה (קיום משטר קפדני של נטילת תרופות, בדיקות קרישה שבועיות וכד' – וכמובן סיכון ליציאה מאיזון קרישיות, שתגרום לשבץ מוחי ואירועים משמחים אחרים).

הסתכלתי קצת ולא ראיתי שיש הבדלים בין השרידות של מסתמים ביולוגיים מפרה, חזיר או אדם – הבלאי שלהם הוא בלאי ביולוגי טבעי (בדיוק כפי שאנחנו מזדקנים).

אכן נטילת נוגדי קרישה יכולה לסבך הריון (קומדין עלול לגרום לפיגור שכלי ואסור בשימוש) – אך ישנם נוגדי קרישה שניתן ליטול בהריון, ואף נוטלים בפיקוח ובקרה מתאימים במקרים של קרישיות יתר בהריון. זה רחוק מלהיות בלתי אפשרי, קשה מנשוא או חדשני – אך ברור שעדיף בלי.

טכניקת רוס הומצאה במקור עבור ילדים שנדרשו להחלפת מסתם – אבל כעבור כמה שנים הלב שלהם גדל, ונדרשה להם פרוצדורה מחודשת, להשתיל מסתם גדול יותר. ניתוח רוס המאוד מורכב מייתר את הניתוח השני, משום שעושים השתלה עצמית של מסתם הריאה ועוד השתלה של מסתם אדם במקום מסתם הריאה שנקצר לטובת מסתם הלב – קחי בחשבון שבניגוד לניתוח מסתמים, שהוא פרוצדורה מאוד שכיחה (בערך 2,000 ניתוחים כאלו בשנה בישראל) – יש רק מנתחים בודדים שמיומנים בביצוע רוס ברמה טובה, בעיקר במרכזים לרפואת ילדים.  

מי שנראה לי שמאוד יעניין אותך הוא אדם פיק – מטופל אמריקאי שאובחן עם היצרות אאורטלית חריפה שחייבה ניתוח להחלפה, התלבט בין מסתמים שונים (חזיר, אדם, סוס, פרה) ובין טכניקות שונות, ובחר בסוף לעבור את פרוצדורת רוס ולעשות כסף ותהילה ממחלתו.

כאן הוא מספר על הטכניקה http://www.heart-valve-surgery.com/ross-procedure-statistics.php

כאן הוא מתלבט בין המסתמים השונים http://www.heart-valve-surgery.com/biological-heart-valve-replacement.php

כאן הוא תוהה כמה זמן יחזיק מעמד מסתם חזיר http://www.heart-valve-surgery.com/heart-surgery-blog/2008/03/24/pig-heart-valve-how-long-do-they-last/