מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חלומות בלילה

15/12/15 18:12
6 תגובות
אני קוראת מה שנכתב פה ופתאום מעלה לי בכי...... הייתי נוכחת בפיגוע שהיה לפני חודשיים...מאז אני לא מצליחה לישון ללא חלומות מפחידים בלילה.. העסקתי את עצמי עם הכנות לחתונה במשך שבועיים ואז החלומות פסקו אבל כשנגמרו ההכנות הכל חזר.. אני משתדלת לא לשמוע על כל המצב הבטחוני באמצעי התקשרות ועם אנשים...איך מתמודדים טוב יותר ???

6 תגובות

דנה-ורנר
15/12/15 19:09

שלום אילתית1982, 

תודה על השיתוף שלך. 

אני מצטערת לשמוע על החודשיים הקשים שעוברים עליך. האם נפגעת פיזית באותו פיגוע? האם קיבלת טיפול כלשהו לאחר מכן?

נשמע לי מדברייך שאת ...

שלום אילתית1982, 

תודה על השיתוף שלך. 

אני מצטערת לשמוע על החודשיים הקשים שעוברים עליך. האם נפגעת פיזית באותו פיגוע? האם קיבלת טיפול כלשהו לאחר מכן?

נשמע לי מדברייך שאת דווקא עושה עבודה נהדרת במציאת דרכים טובות ומועילות להתמודדות- מעסיקה עצמך בהכנות לחתונה (מזל טוב:)), נמנעת מצפיה/ האזנה לאמצעי התקשורת וכו'.. יחד עם זאת, אני מבינה שההרגשה הרעה עדיין קיימת ולא מרפה. חשוב להגיד שנוכחות בפיגוע היא מפחידה וטראומטית, ובהתאם לכך תגובותיך נשמעות נורמליות והגיוניות שכן קשיי שינה וסיוטים הינם שכיחים אצל א/נשים שחוו אירוע טראומטי. 

מאחר ועבר יותר מחודש מאז האירוע והתגובות לא חלפו או השתנו, אני כן ממליצה לפנות לגורמים מקצועיים להתייעצות מעמיקה יותר. את מוזמנת להתקשר לקו הסיוע של נט"ל (1-800-363-363) בכל יום בין השעות 7:00-22:00, ולשוחח עם כל אחד מהמתנדבים והמתנדבות שהוכשרו בדיוק לשם כך. 

כמובן שאשמח לעזור גם כאן במסגרת הפורום אם מתאים לך יותר. 

דנה

 

אילתית1982
17/12/15 8:53
היי דנה. אכן נפצעתי קל עקב הבריחה שלי. אני מטופלת אצל פסיכולוגית ויום אחרי הפיגוע כבר דיברתי עם נציגה נחמדה מאוד מנט"ל אך לצערי עדיין התגובות לא חלפו
אבי-אגלמז-(אבי88)
15/12/15 19:57

שלום אילתית1982

מי שלא חווה את אשר עברת או לא פגש נפגעי חרדה שלא חזרו לחיים נורמליים , קשה לו להבין בכלל עד כמה החיים משתנים לחלק מהאוכלוסיה שהיו במקרה במקום הארוע , ראו הכל ולא נפגעו פיסית.<...

שלום אילתית1982

מי שלא חווה את אשר עברת או לא פגש נפגעי חרדה שלא חזרו לחיים נורמליים , קשה לו להבין בכלל עד כמה החיים משתנים לחלק מהאוכלוסיה שהיו במקרה במקום הארוע , ראו הכל ולא נפגעו פיסית.

כמי שנפגע פיסית לפעמים נדמה לי שהצלקת אצל אותם "נפגעי חרדה" עמוקה יותר. אולי משום שהם מאחורי הקלעים אינם זוכים לטיפול בשטח, לא מקבלים תשומת לב כמי שנפגע בשטח פיסית או אובחן כנפגע חרדה ופונה לטיפול רפואי.

חלומות הם חלק מתהליך שלנו לעבד את החוויה הקשה, ולא בהכרח אם לא זוכרים את החלומות/סיטוים הם לא קיימים. 

נכון שהעבודה מאומצת,  במקרה שלך הכנות לחתונה מסיתים את הפוקוס מהחויה הקשה אבל זה נשאר שם.

לדבר על זה עם הסביבה הקרובה  חשוב ועוזר אבל יתכן ובמקרה שלך זה יהיה מאוד מעצבן ומתסכל עם אמירות כמו "תגידי תודה שלא קרה לך כלום, היה לך מזל" וכ"ו.. ויש לך את התחושה לא מבינים אותי.

ולכן באמת חשוב לפתוח את זה בפורום מקצועי ובעל ניסיון בטיפול בנפגעי טראומה כמו נט"ל או גורמים מקצועיים אחרים בסביבתך. הכי חשוב לא להזניח את זה. לצערי הכרתי חברים יקרים שנים אחרי נמצאים עדיין ביום הפיגוע אולי אפילו במצב גוע יותר.

בכל מקרה נהיה כאן לאוזן קשבת, להתיעצות ולכל מה תבחרי

אבי88

אילתית1982
17/12/15 9:12
תודה רבה אבי. למזלי רוב הסביבה הקרובה מאוד מבינה תומכת ועוזרת לי. אפילו "קרביים" שאני מכירה באו והזדהו איתי במצבי וברגשות, מחשבות, תחושות שלי. אבל מצד שני חלקם אחרי לפחות עשור (שנים) ועדיין חווים תופע...
תודה רבה אבי. למזלי רוב הסביבה הקרובה מאוד מבינה תומכת ועוזרת לי. אפילו "קרביים" שאני מכירה באו והזדהו איתי במצבי וברגשות, מחשבות, תחושות שלי. אבל מצד שני חלקם אחרי לפחות עשור (שנים) ועדיין חווים תופעות כמו שלי ואני חוששת ממה שצפוי לי בעתיד. כמעט כל דבר שקורה לי בחיים מתקשר לי איכשהו בפיגוע... למשל ילד תמים שר שיר על שלום...-עוברות לי בראש מלא מחשבות בנוגע לזה. מישהו מדבר בשבח אימו אני ישר מקשרת מה היה עובר על אמא שלי במקרה ו... נפגשים חברים יושבים וצוחקים ופתאום גל צמרמורת - מה הם היו עושים בלעדי... אני בטבעי טיפוס מופנם וסגור ואחרי הפיגוע סיפרתי ושיתפתי כל מי ששאל אבל פתאום חזרתי להיות הטיפוס שהייתי ואני חושבת שהסביבה הקרובה חווה הרבה בגללי: הייתי בפיגוע לבד עם ההורים שלי בשיחה על הקו... הם שמעו הכל ואני בטוחה שגם עליהם עובד משהו אבל הם לא משתפים אותי בזה, אלא דואגים לי. בזמן הפיגוע הבן זוג שלי היה מרחק נסיעה של 3 שעות ממני ובזמן הפיגוע שהתקשרתי "להפרד" ממנו הוא לא שמע אותי וכששמע שוב את השיחה שהיתה מוקלטת היה נורא לחוץ, דואג ומפחד לאבד אותי ושבוע לאחר הפיגוע הציע לי להתחתן איתו בהקדם... מה שמצחיק ואפילו מכעיס אותי זה שכל מי שלא באמת יודע מה עבר עלי וחושב שלהיות בפיגוע זה עוד סתם דבר , בא ושואל אותי עם אני בהריון..ולמה אני מתחתנת כל כך מהר
אבי-אגלמז-(אבי88)
17/12/15 17:56
אילתית1982, יכולתי להזדהות ולהתחבר כמעט לכל משפט שכתבת.nנכון מאז אותו יום כל דבר שקורה עובר דרך הפריזמה של הפיגוע כי מה שהוא השתנה באותו יום . לא בהכרח לרעה. הדברים מקבלים משמעות אחרת ובעיקר החיים. (ב...
אילתית1982, יכולתי להזדהות ולהתחבר כמעט לכל משפט שכתבת.nנכון מאז אותו יום כל דבר שקורה עובר דרך הפריזמה של הפיגוע כי מה שהוא השתנה באותו יום . לא בהכרח לרעה. הדברים מקבלים משמעות אחרת ובעיקר החיים. (ברור לי שלא כך אצל כולם זה דומה). nnדברים שפעם היו מאוד חשובים היום פחות חשובים ולהיפך. במקרה שלי יודע להעריך טוב יותר כל יום מחדש מאז, בגלל אותם התחושות שאת מתארת.nnלגבי הקרובים שלא היו לידך כמו הבן זוג, אין לי ספק שהם עוברים חוויה לא פחות טראומטית ממך ולפעמים מפתחים תסמיני פוסט טראומה בהמשך כפי שקרה במשפחתי. nשלא יעצבן אותך שאלות כי לא משנה כמה את מספרת יהיה להם קשה להבין אותך כי נקודת מבט שלהם שונה משלך.
דנה-ורנר
17/12/15 10:22
היי אילתית1982, אני שמחה לשמוע שאת מטופלת. צריך להיעזר בסבלנות, תהליך טיפולי - ובפרט הטיפול בטראומה- עשוי לקחת את הזמן שלו. כמו שכתב אבי88- "לפעמים נדמה שהצלקת אצל אותם "נפגעי חרדה" עמוקה יותר"... יח...
היי אילתית1982,
אני שמחה לשמוע שאת מטופלת. צריך להיעזר בסבלנות, תהליך טיפולי - ובפרט הטיפול בטראומה- עשוי לקחת את הזמן שלו. כמו שכתב אבי88- "לפעמים נדמה שהצלקת אצל אותם "נפגעי חרדה" עמוקה יותר"...
יחד עם זאת, מאחר ופנית לעזרה בשלב מוקדם יחסית לאחר האירוע, עולה הסבירות שהטיפול יוכל לסייע להתמודדות עם התגובות.