קראתי את מה שכתבת, וכאב לי מאוד שלא ענו לך עד כה. זה מצב סבוך.
אין ספק שאין לקחת באופן פשוט ומילולי את האמירה של הבן "או אופנוע או למות", כי אח"כ זה יהיה משהו אחר (מכונית אולי...). נשמע שהבן לא מוצא את עצמו ומצוי בבלבול וכאב רבים, ובטח גם אתם ההורים. מנסיון, רק טיפול פסיכולוגי קבוע אצל פסיכולוג/ית טוב/ה יוכל לעזור. אם הוא לא מסכים ללכת, הייתי מתייעצת עם הפסיכולוג, ואולי הייתי מתנה את קבלת האופנוע בהליכה קבועה לטיפול (לפחות שנה)... 

שיהיה בהצלחה ותהיו חזקים!

שלום גילילית:
אני מאוד מזדהה עם המצוקה שלכם. אחד הנושאים הכי מורכבים בבריה"נ הוא בני המשפחות, מוטלת עליהם הרבה אחרייות מבלי שיש להם הרבה פעמים את הכלים.  חלק מהבעייתיות של מחלת נפש היא הרבה פעמים חוסר המודעות של האדם החולה ואי שיתוף הפעולה שלו (כחלק מהמחלה שלו הוא יכול להרגיש מאוים ונרדף) כך שהמשפחה חווה לעיתים רבות מצוקה רבה.
אני מציעה לכם מאוד לקבל ייעוץ והדרכה. ניתן ע"י העו"ס בביה,ח. יש היום מרכזי מיל"ם (מרכז ייעוץ למשפחות) שיש בהם הדרכה וגם קבוצות תמיכה כך שאתם יכולים לפגוש אנישם שמתמודדים עם בעיה זהה לשלכם.

אשמח לסייע אם יש שאלות.
בהצלחה
 

המצב סבוך ולכן רק טיפול משפחתי בשילוב עם סדנת הורים יכול לעזור, הדרכת הורים כחלק מטיפול הבעיה.
מאבחנים את הבעיה כשכמובן פה ממש נראת לעין ומחפשים דרכים להתמודד איתה.
בניית גבולות, מציאת שפה משותפת היא חלק מהמטרה להכיל את האגרסיה, התוקפנות ואף הדיכאון.
ממליץ בחום על ד"ר ליאת בן ארי - פסיכותרפיסטית מוסמכת בעלת ניסיון רב בטיפול בנוער ויחסים עם ההורים.

 

ממתי הוא התחיל בשיטת האיומים. אם התשובה שזה מגיל צעיר כלומר שכבר בבית מהוריו התרגל לחיות עם איומים . אז ההורים חייבים לקבל הדרכה דחופה כדי שהילדים שאחריו לא ילכו בעקבותיו. חינוך זה ללא איומים.

ניתן לקבל הדרכת הורים אצל פסיכותרפיסטית שמתמחה בהדרכת הורים, עדיף לבחור פסיכותרפיסטית מוסמכת בעלת ניסיון בתחום, עדיף לפנות למומחים בעלי ניסיון רב ככל שהמצב חמור יותר...

לקבל יעוץ והדרכה אפשר אצל הרבה מאד סוגי טיפול. אחרי שהוא כבר אובחן בבית חולים העייצה שלי שתשאלו שם במחלקה למי כדאי לפנות . לפסיכולוג או פסיכולוגית לפסיכותרפיסטית או פסיכותרפיסט מנחת הורים או מרפא בבעלי חיים או באומנות או במוזיקה וכדומה. אם אף פעם לא הייתם בבית חולים אז ניתן להתיעץ עם המורה או יועצת בית הספר. העיקר תתנו אהבה אימון ואוזן קשבת.

שלום,
ההמלצה שלי היא להציב גבולות מאוד ברורים! וטוב שאתם לא קונים לו אופנוע ( הכלי המסוכן ביותר על הכביש ).
אני כן ממליצה לקבל הבחנה נוספת ולא להפסיק טיפול באמצע.

הורים יקרים,
משפחה היא מהות אחת, כאילו חיצונית ונפרדת, שמורכבת מסך היחידים שבה. 
כשאחד מבני המשפחה לא מתפקד, מצביע הדבר על קושי שקיים ברמת המשפחה ולא רק אצל היחיד.
ולקושי הזה כולם אחראים.
הילד מאיים כי השיטה המשפחתית הורית "עובדת".
יפה שהוא רוצה לעבוד בשליחויות, להשיג אוכל בריא ולהיות חופשי,
אך הדברים יקבלו פרופורציות כשהוא יתחיל להיות שותף באחריות על החיים שלו.
לא קל לכם, 
פנו לייעוץ הורי/משפחתי, לטיפול משפחתי. ויבוא מי שיבוא.