אפרת יקרה, אני חושבת שהשיקול של להיות חרדית או לא הוא שיקול כבד ביותר ואינו צריך לנבוע ממה אחרים יגידו על איך שאת נראית.

הי אפרת יקרה.
אני בדרך כלל לא מגיבה. אבל מחרדית אל חרדית אני מרגישה את הצורך והרצון להגיב לך. גם אני סבלתי וסובלת מהפרעות אכילה כבר הרבה זמן.
הייתי ממליצה לך לחשוב למה את רוצה ללכת עם חצאית קצרה וסנדל. כדי שיראו כמה את רזה?כדי לבעות בבית או בחברה שלא נעוב לך איתה?. אם זה בשביל שיראו כמה את רזה אני מבינה את הצורך כי ככל הנראה את רגילה ללכת עם חצאיות אמצע רחבות מספיק ואת מרגישה שלא "רואים" את הרזון שלך.. יכול להיות שגם אם תלכי עם מכנסי גינס צמודים וגופיה גם אף אחד לא יגיד לך כמה את רזה ולא בגלל שאת לא רזה אלא מסיבות אחרות. אני חושבת שזה שאת רוצה ללכת עם חצאית קצרה וסנדל כדי שיראו כמה את רזה לא משפיע על אם את חרדית או לא. כי זה לא ממקום של לבעוט או שאת מרגישה חוסר אמונה וכד. אלא ממקום של ההפרעת אכילה. שרוצה להרגיש רזה ושיראו ויגידו את .

דנה תודה על התגובה
אודיאל תודה לך שהגבת לי וזה באמת ככה אני רוצה שיראו אם רזיתי ובסוף הבנתי שעלי לחזור לחרדית שבי כי אני מבינה שאני לא רזה כמו שאני חושבת

היי נועה
הייתי רוצה שיראו תרגליים שלי שמעל הברך
ותידיים שלי אבל לא עכשיו כי עכשיו אני עדין שמנה
ובזמן שיראו יגידו לי ״ואיי איך רזית״ ואני ירגיש שמחה עם עצמי אבל לצערי זה לא קרה חוץ מהיום שמישהי אמרה לי שאפסיק לרזות כי אני מתחילה להיעלם אבל אני חושבת שהיא טועה אני ממש שמנה

אפרת בעולם הדתי נדיר מאוד שמישהי תדבר על המשקל שלך. פשוט בגלל שהערות מהסוג הזה נחשבות ללא צנועות. אדם שמסיק שרזית הוא אדם שבוחן את הגוף שלך = אדם שמסתכל עליך בצורה לא צנועה.
כן יעירו לך על הבגדים ואי לבישת הגרביים.

לא מסכימה איתך.. כדתיה - אני מקבלת המון הערות על המשקל שלי.. ויותר גרוע- זה בא הרבה פעמים מאחורי הגב..
אולי בעולם החרדי זה ככה- אבל אני בספק. בטוחה שיש גם את אלו שיעירו..
זה לא בא ממקום שהוא מסתכל בצורה לא צנועה. בן אדם שיורד במשקל זה דבר שרואים, בלתי נמנע לפספס את זה.. הבחירה אם להעיר או לא- לא באה ממקום של צניעות.
ההערות על רזון באות ממקום של דאגה.
ויש שיבחרו לא להעיר כי הם לא מספיק קרובים, או מרגישים שזה בוטה להדחף לעניין אישי ואינטימי..
זה כן נכון שבעולם הדתי והחרדי זה לא שייך שגבר יעיר על כך אם הוא לא קרוב אלייך(וגם אז, תלוי לאיזה מגזר את משתייכת..)
אגב, גם הערה על לבישת בגדים לא צנועים (כל אחד כפי מנהגו) או גרביים- היא יכולה להחשב כלא צנועה.. הרי גם פה הבן אדם מסתכל עלייך וסוקר את חיצוניותך ..

עדי יכול להיות שהסביבה שלך באמת שונה אבל בכול שנותי בביהס מעולם לא שמעתי אף אחד מדבר על המשקל שלי למרות שבחלק מהתקופה הזו הייתי בתת משקל שהיום אני יודעת שהוא מוגדר כמסכן חיים. האם היו רכילויות סביר להניח שכן זה אחד החסרונות בלגדול בסביבה דתית סגורה. לגבי לבוש לא צנוע אני מסכימה איתך שההערות יכולות להחשב לבעיתיות אך תמיד יש את הנשים המבוגרות שחושבות שהתפקיד שלהן הוא לתקן את כול העולם.
כך או כך עפרת אני ממש מבינה את הרצון לשנות את הלבוש אבל ממליצה לך בחום לחשוב עם עצמך ממה הוא נובע והאם זה מצדיק את זה כי כפי שהבנת לבד זה באמת התמודדות מאוד קשה מול המשפחה.

היי אפרת
הורים שלי חרדים חוזרים בתשובה
ואני לא בחרתי בדרך שלהם
וחזרתי בשאלה ואת צריכה לדעת שלא הם יחליטו לך איך לחיות כי זה החיים שלך ותחשבי אם הגרביים ואורך החצאית או כל בגד אחר שיהיה הוא בא מתוך רצונך או רצון המשפחה שלך או רצונה של ההפרעה ולפי זה תחליטי תבחירה שלך
בהצלחה