מנהלי קהילה




מובילי קהילה



גמישות ריגשית 1
גמישות רגשית: היכולת לעבור ולהביע מספר רגשות בטווח זמן מאד קצר. לדוגמא: חזרתי מהעבודה ופגשתי את אישתי ובנותיי. ברור שאנחנו מנהלים שיחה (קצרה או ארוכה - לא משנה מתנהלת שיחה) הן ואני מספרים על משהו שקרה במהלך היום, וברור שהספור מעלה רגשות - שימחה, עצב, הפתעה וכאלה. ולפעמים אנחנו מתקשים לזהות או להביע רגשות באמצעות הבעות פנים. מתקשים כי חלק מהבעיות הקוגניטיביות (גם הבעיות הלא מורגשות שלא נחשבות כקימות) מתבטאות בבעיה לזהות ולהביע רגשות. אז צירפתי תמונה. לא צריך לעשות כלום חוץ מלהסתכל עליה (אפשר להגיד שזה מגניב וזה באמת ככה) ולחזור לזה פעם פעמיים ביום. אם רוצים אפשר להדפיס אותה ואם רוצים אפשר להעלות אותה בדמיון. בלי שאף אחד יודע אפשר לעשות פרצופים במראה... הבוס שלי היה אומר לי שיש לי "פוקר פייס" ואי אפשר לדעת מה אני חושב... למרות שיש לזה מלא יתרונות, חשוב לי לא להלחיץ את הבוס יותר מידי...

עינת מילר
אז להדפיס את הפרצופים ולהרים כל פעם את זה הרלוונטי
חחח
adina
שנהיה תמיד שמחים מבפנים...
רונן חן
fake it till you make it t. בתור התחלה אני חושב שמספיק להכיר. להתאמן על "יבש". לא להסתכל על סוף התהליך אלא רק על ההתחלה. להתייחס לזה כמו חומר אינטלקטואלי שלא קשור למציאות. השינוי הוא תוצר לוואי שיבוא מעצמו...
רונן חן
וחוץ מזה מי קבע ששימוש במנגנוני הגנה כמו הדחקה או התקה גורם למחלות? אני לא מכיר מחקרים אמפיריים בנושא. זה סתם תיקוץ להסביר לעצמנו שאנחנו לא בסדר. לא אנחנו גרמנו לעצמנו להיות חולים בטרשת נפוצה.
סיגל פ.1
רונן, אני מאמינה שאנחנו אחראיים להתפרצות המחלה אצלנו..מבחינתי זה השיעור. יכולה להתבונן אחורה ולזהות הרבה סטרס, רגישות ייתר והתעסקות בלתי פוסקת בתהליכים רגשיים שלי איתי ועם העולם..וכיו"ב
מערכת העצבים מגיבה לכל אלה ומנגנוני ההגנה של הגוף והנפש ( אחד הם.) נחלשים ומתקיפים על מנת לשרוד.
בואו נסתכל במראה וברזולוציה עדינה נראה איך לא זיהינו את ה"רעש" הפנימי.
רונן חן
זה נוראי... אני לא אחראי לכזה דבר. אני לא יכול ולא מוכן לחשוב שמישהו עשה לעצמו כזאת מחלה. אני מכיר אותך ואת לא יכולה לגרום לכזה דבר מטורף. אף אחד לא יכול. לא מדובר בנפילות או מכות או שיכחה מדובר בנזק שיטתי למערכת העצבים.
רונן חן
עד לפני כמה שנים הייתי בטוח שמדובר בקללה שהוטלה עלי. אני אפילו די בטוח שאני יודע מי הטיל. זה לא שעשיתי משהו זה קטע משפחתי ואני זה ששילם את המחיר. הלכתי לכל מיני רבנים. אמנם אני לא מאמין אבל הייתי בטוח שעצם זה שיש לי טרשת נפוצה זאת הוכחה לקיומו של אלוהים. היום אני לא מאמין בזה... אם ההיתי זוכה בפיס - אף אחד לא היה מחפש סיבה, אז למה צריך סיבה לארוע נדיר אחר? רק בגלל שארוע אחד רע והשני טוב? החשוב הוא איך מפצים על הקשיים ולא למה זה קרה.
adina
קשה לקלוט אך לדעתי הסטרס ,הכעס , ההדחחקה הם גורמים ראשיים להתפרצות מחלות (לא דווקא MS). הגורם התורשתי גם חלק בחלק מהמחלות האוטואימוניות. אם יודעים את זה, אנחנו מצליחים להשפיע או למנוע?
מעטים מסוגלים להתנתק מהמציאות המתרידה...אין אפשרות להיות ב"איזור סטרילי".
הכח רצון וההבנה מגיעים רק אחרי שמקבלים "נבוט"? לפעמים זה יותר מדי מאוחר... חייבים לחקור מה עושה לנו טוב לפני קבלת ה"נבוט"! לא מאמינה שמישהו חיצוני יכול לעשות את זה במקומינו. אפילו לא "הגדול שבשמיים", אם הוא שם...
רונן חן
אני לא מאמין שאני אומר... אבל כנראה שאין תחליף לפסיכותרפיה טובה. ולא קוגניטיבית. חפירה אמיתית מהסוג שפרויד מדבר עליה. ואם יש ספק - אני חי בקיבוץ, נשוי לחברת קיבוץ, אפיקורס מוחלט. אני רק אומר שכשמחפשים הסבר לדברים בהסתברות כולכך נמוכה (כמו טרשת נפוצה) מגיעים לאלוהים. לדעתי זה עדיף על האשמה עצמית.