מנהלי קהילה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי.
פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב.
לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר.
כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב.
אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל.
במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה.
עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.
מובילי קהילה
איתן אביר
הי לכולם,
שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים.
בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים.
בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב.
כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם.
תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים.
במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה.
לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים.
מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כדוריות דם אדומות
20/05/17 16:33
2 תגובות
לפני 8 שנים עברתי צינטור נוטל כדורים אספרין 100 דיובן 160רוסובסטין 10 לאחרונה בבדיקה ערך כדוריות דם אדומות ירד מעט מתחת לקוו התחתון
א -האם יש אפשרות להעלות את הערכים לממוצע
ב -מה הסיבה לירידה בכמות הכדוריות האדומות
ג -האם לכדורים יש השפעה
תודה
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
ד"ר אסי מלויצקי
מאקס שלום, ירידה בכמות כדוריות הדם האדומות - אנמיה, הינו מצב שכיח ויש לו מגוון סיבות רחב. החל מחסרים תזונתיים, המשך באובדן דם (דימום שיכול להיות קשור לתרופות לדילול דם כגון אספירין) ועד השפעות שונות של תרופות וסיבות רבות אחרות. מבין התרופות שאתה נוטל אספירין בחלק מהמקרים יכול לגרום לדימום ולכן לירידה בכמות כדוריות הדם האדומות, אולם בכל מקרה לא מומלץ להפסיק אף אחת מהתרופות בשלב זה ללא בירור נוסף, ובפרט לא אספירין לאור הרקע של צנתור שדיווחת עליו. הבירור צריך להתחיל בבדיקות דם חוזרות כולל חזרה על רמת ההמוגלובין וכדוריות הדם האדומות והערכה של משק הברזל וחומרי בנין אחרים לכדוריות הדם בגוף, בהתאם לתוצאות האלו לעתים יש מקום לבירור נוסף כמו גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה. לפי התוצאות הללו, ניתן במרבית המקרים לטפל בהצלחה באנמיה ו"להעלות" את מספר כדוריות הדם, ואז גם ניתן לדעת האם יש מקום להפסיק תרופה מסויימת או להתחיל ליטול תרופה חדשה. מציע שתחזור לרופאת המשפחה והיא כבר תבצע את הבירור השגרתי הזה. כל טוב ובריאות טובה, ד"ר אסי מילויצקי
מאקס
תודה ד"ר מילויצקי