זה מאוד הגיוני אחרי שהייה ממושכת בחו"ל שהיית עצמאית ואף אחד לא הציק לך לחזור ולגור עם ההורים, גם אולי מופעל עליך עכשיו לחץ להתחיל את דרכך ואת עוד לא ממש מוכנה. זה חשוב לגבש תוכנית לעתיד הרחוק. אבל חשוב לזכור שכדי להגיע לשם עליך לעשות צעד צעד. כל פעם להתרכז בצעד הקרוב. וככה להתקדם. אחרת אם להסתכל רחוק עלולים להתייאש או עלולים לפספס צעד חשוב וליפול. ואם את לא מצליחה לגבש תוכנית לעתיד הרחוק, זה בסדר, על תלחצי על עצמך, תנסי למצוא איזה צעד קרוב שאת יכולה לעשות, משהו פשוט שיעזור לך להרגיש סיפוק מעצמך.

מסכימה מאוד עם מייקל שכפי הנראה מדובר בתקופה של הסתגלות לאחר טיול ממושך. בטיולים בדרך כלל יש ניתוק מהדרישות והתביעות של העולם בכלל ושל המשפחה בפרט. המחשבה היא רק איך אני יכול לבלות ולהינות ברגע הבא....החזרה הביתה מעמתת הרבה פעמים חלקים במציאות שאיתם היה קשה לנו קודם וכביכול ״נעלמו״ בזמן הטיול. יכול להיות שכרגע אינך בנויה לתכנון של תכניות ארוכות טווך. יכול להיות שכרגע יש מקום לתת לעצמך זמן להבין מי נגד מי ומה ומה את רוצה מעצמך. בלי לחץ וביקורת תכנני אולי לעבוד במשהו שאיננו דורש ממך הרבה השקעה רגשית ותני לעצמך זמן אמיתי ״לנחות״. מה דעתך?

כמו שאמרו בתגובות. יכול להיות שהיית עצמאית ואז חזרת וזה מפעיל לחץ. אני יכולה לעזור שאלת.. איך להיות חזקה ויציבה ? זה עניין של התמדה. לנסות עד שתצליחי לאזן את חייך. אם מוזיקה אופטימית נותנת לך אופטימיות תמשיכי לשמוע שירים כאלה. ימים רעים תמיד עוזבים כאשר מסלקים אותם ועוד דברים כאלה.. :) זאת הייתה דוגמא למה שאמרת.

לצערי, מניסיון, עצם כתיבת הבעיה, הוא טיפול בבעיה. מין תחושה שהבעיה כבר לא שלך לבד, אלא משותפת לכל מי שנחשף אליה. השלב היותר קשה, זה ליצור המשכיות בפתרון הבעיה. לחפש תעסוקה מסודרת יכול להיות רעיון טוב. סיבה לקום בבוקר ולישון טוב בלילה שלפני. גם חברים אחרי שעות העבודה יכולים למלא את יומך ולדחוק את המחשבות הלא טובות. מאחל לך שעם הזמן, התלות בתעסוקה ובחברים תרד ותוכלי לנהל את חייך כרצונך ולשלוט במחשבות הלא טובות שטורדות את מנוחתך...