פשוט תקוע, אני משתחרר עוד חמישה חודשים, אני יודע שלא נשאר הרבה, אני גר אצל חבר כבר למעלה משנה, ככה זה כשאתה חייל בודד, בתכלס אני לא עצוב מהעובדה שאני לבד, אבל לפעמים זה מכרסם בך כמו חיה רעבה, והתחושה הזאת.. לפני כ3 שבועות סיימתי מערכת יחסים של שנתיים, זאת הייתה החלטה קשה, מצד אחד נפלה אבן מהלב, ומצד שני, קשה לי, ממש קשה.. אני מרגיש שפגעתי בבן אדם שכל כך חשוב לי, ואחרי כל הפרידה אני מרגיש לבד ואני לא יודע אם זה בסדר או לא.. אני משתדל להכנס לחדר כושר כמה שיותר, לא להשאר לבד יותר מידי בשביל לא לשקוע במחשבות, כל האנשים בני מחזור שלי כמעט כולם עם רישיון ורכב צמוד, ולי בסך הכל יש לפטופ שאני שומר עליו שלא יהרס אחרת באמת לא ישאר לי כלום, אני כבר לא בטוח אם אני מרחם על עצמי וסתם מתלונן על שטויות או שבאמת המצב שלי באמת על הפנים, כשאני ליד חברים ואנחנו מדברים או יוצאים לאנשהו הכל בסדר גמור וברגע שאני מגיע לחדר שלי..
הכל משתנה, שוקע במחשבות על האקסית ועל כמה שבטח קשה לה, ועל כמה שהייתי יכול לעשות אם הייתי מתגייס טיפה יותר מאוחר.. והחלטתי לפנות לאתר הזה מכיוון שלפעמים באמת קשה כשאתה לבד ואין עם מי לדבר