מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדה לא יודעת מה לעשות

לא יודעת מה לעשות

17/08/17 15:06
7 תגובות

אני בשירות לאומי במרכז ואני במקור מהצפון
אני לקראת סוף השירות , נותרו לי עוד שבועיים ,
אבל אני מרגישה שאני חייבת להיות קרובה לבית
כי שאני במרכז אני הרבה לבד ושאני לבד אני שוקעת ולא מוצאת את עצמי
אני לא יודעת מה לעשות אם להישאר קרובה לבית כי רק ככה המצב לא יהיה יותר גרוע או לחזור לעוד שבועיים שאני יודעת שאני יתמוטט אן ינסה לעשות משהו לעצמי , כי אני לא צפויה


תגובות

מופי
17/08/17 15:34

סי שיין, מה אפשר לעשות?... יש לך עם מי להתייעץ?.... את יכולה אולי לדבר עם קב"ן?.... לפברק מחלה?...... חס וחלילה אל תפגעי בעצמך. אולי לדבר על מה ככ נורא בלחזור לבסיס ולקבל תמיכה מחברים ומקבן לעבור שם עוד שבועיים מתוך החלטה שאת לא פוגעת בעצמך ויהי מה? או שאת לא יכוןלה לסמוך על עצמך?..... אולי אפילו אם תלכי לפגישת או איי אחת יהיה למישהו שם רעיון...... אני חושבבת שטוב לפתוח כשנמצאים במצוקה... את לא יודעת מאיפה ייפתח חלון...... מחזיקה אצבעות

SeaShine
17/08/17 15:46

זה מוזר כאילו יש בי קול אחד שאומר״ לכי על זה אולי תתצליחי להתעלות גם על זה, וקול שני שאומר ״אין לי כוח לקום מהמיטה להתחיל להתארגן להסתכל עצמי להתחיל בכל התהליך לבד אנשים תופסים אותי כבוגרת ,, אני מנסה להסביר להורים שלי , שמי כמוני מכירה את עצמי ואני יודעת שאני לא מתאוששת . אני חושבת שגם להם אין כוח .. או שהם אומרים שיעזרו אבל מוותרים הם גם בעצמם אני אנסה ללכת לשמוע לעצתך וללכת , אני מקווה שבאמת אני אלך ולא אוותר לעצמי

חיימון48
17/08/17 17:29

חביבתי! את תקומי ואת תארזי ואת תסעי ואת תסיימי את השירות שלך בגאון! את תתחזקי מאד כשתביטי לאחור ותראי שעמדת במשימה שהצבת לעצמך. את צעירה. ואת שווה ושבועיים זה כלום בחיים. הקשיבי טוב טוב לעצמך. זהי את הבעיה. אל תתביישי לקבל עזרה. כל מי שכאן מקבל עזרה כלשהי. כולנו איתך כאן. עדכני אותנו בהצלחותיך!

שלום לך יקרה. נשמע שיש בתוכך שני קולות: האחד שרוצה מאוד לסיים את השירות והשני שמרגיש שעוד רגע אחד ואת מתמוטטת. אני מסכימה עם מופי שחשוב מאוד שתדברי עם מישהו שיכול להיות אוזן קשבת ותמיכה אמיתית עבורך בזמן שהוא קשה נפשית. בכל מקרה חשוב שתזכרי כי למעשה כמעט סיימת לגמרי את השרות שלך - כבוד !!!! וכי השבועיים הנותרים אינם באמת משמעותיים בכדי להוכיח את כוחותייך. אין מדובר במבחן אומץ ובשום אופן אין להגיע למצב קצה שבו את אפילו חושבת על פגיעה בעצמך. במידה ואת חשה שיש בך כוח לנסות עשי זאת מתוך ידיעה שתוכלי לפרוש בכל רגע שתרגישי צורך בכך. מה דעתך?

מופי
17/08/17 20:05

סי שיין אורית ככ צודקת לדעתי: תעשי את המקסימום כדי לכת ולסיים. זה ממש אוטוטו הסוף. אבל לא בכל מחיר!!!!! אני גם מסכימה עם חיימון שאם תצליחי תהיי ככ גאה בעצמך. רק לא לפגוע בעצמך!!!! את יודעת שיש ער"ן לחיילים?... את יכולה לצלצל לשם לקבל תמיכה...... תנסי לאזור כוחות, תיכף זה נגמר. ספרי לנו .... שתפי.... אם תרגישי שאת לא לבד, יהיה לך בטח יותר קל להצליח. מחזיקה אצבעות.

SeaShine
18/08/17 11:40

אתם באמת נותנים לי להרגיש לא לבד ,זה מטעין אותי זה שמשהו יכול להקשיב לי ולהבין אותי תודה 3>

מופי
18/08/17 23:47

יופי. כל כך משמח. תשמרי על עצמך. מחזיקה אצבעות ואשמח אם תכתבי ותספרי איך את מתמודדת. איתך