הי מעיין אני לא מכירה טרשת בצהל אבל כן מכירה קצת את עניין המסמכים הרפואיים לעניין קביעת הפרופיל . לרוב הצבא מסתפק במסמכים הרפואיים שאת מביאה ולכן רצוי שתביאי את כל מה שיש לך בבית, סיכום מצב מרופא הטרשת שאת במעקב אצלו, סיכום מצב מרופא המשפחה, תוצאות בדיקות שהביאו לאבחנת הטרשת. ככל שתביאי יותר זה ייגמר מהר יותר ולא יטרטרו אותך להגיע שוב. לגבי התנדבות, זה מאוד אישי ואת צריכה להחליט עד כמה חשוב לך לשרת בצבא. הצבא מאוד מתחשב במתנדבים מבחינת התפקידים והתנאים, הוא מודע לכך שאלו אנשים עם בעייה בריאותית וחשוב לו לא להרע את מצבם ולכן יש יותר הקשבה למה שמתנדבים אומרים (למשל עם תעדכני אותם שחשיפה לחום לחולי טרשת לא טובה הם ייקחו את זה בחשבון). אני אישית חושבת ששרות מאוד תורם להתפתחות של כל אחד, יש לי אחות ששוחררה עקב ריבוי בנות במחזור שלה והיום, שהיא כבר בת 30, היא די מצטערת שלא שירתה בצבא. אבל שוב, זה מאוד אישי ואני חושבת שהתייעצות עם משפחה וחברים קרובים שמכירים אותך יהיה הדבר הנכון בדרך להחלטה עם להתנדב או לא. בהצלחה

מעיין יקרה - טרשת נפוצה אכן פוטרת אותך משירות צבאי. כל מה שאת צריכה להביא לוועדה הם המסמכים הרפואיים בהם מתועדת האבחנה שלך. לגבי התנדבות - אני חושב שאת צריכה לשקול זאת בחיוב. בלינק הזה יש את כל המידע לגבי ההליך - https://www.mitgaisim.idf.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%99/%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C/#/

אינני בקיא בפרטי הבירוקרטיה. אך כפי שלביא כתב המסמך הנוירולוגי האחרון או זה שבו מפורטת האבחנה יספיקו. באשר להתנדבות התייעצו עימי בנושא זה כמה פעמים וכל פעם הגעתי בשילוב המטופל ומשפחתו למסקנה שונה. ראשית אני ממליץ להגיד בצו הראשון, לאחר שהגשת את המסמכים הרפואיים, שאת מעוניינת להתנדב ושיפנו אותך למסלול זה כדי לשמוע ולראות אילו אופציות ואילו מיונים מציעים לך, כי תמיד עד שחותמים אפשר להגיד לא (וגם בעת החתימה יש בעיה, מוותרים על אחריות צה"ל על המצב הרפואי, אך זה כבר נושא אחר...). ברגע שתדעי מה האופציות, תוכלי לשקול האם זה מתאים לך ומעניין אותך? האם משתמשים בכישורים שלך כראוי? וכו' שוב מניסיוני, יש טעם ועניין להתנדב ליחידות שעוסקות במודיעין וטכנולוגיה, גלי צה"ל והעיתונים השונים וכדומה ופחות בתפקידים שלא יוצרים למידה או אתגר, כי לטעמי המטרה היא להתקדם ולתרום (גם לצה"ל וגם לעצמך) ולא "לסמן V" שהיה שירות בצה"ל.

מעיין היקרה ראשית שיהיה בשעה טובה, זה שלב מרגש שבו מילדה את הופכת לבוגרת בעלת יכולת לתרום למדינה. אל תתני לטרשת לפגוע לך בהתרגשות. גם אין סיבה . אשמח לשתף אותך מניסיוני כנוירולוגית ילדים שמלווה מטופלים לגיוס ואף פוגשת אותם במהלך השירות בצבא. לצו הראשון - עלייך להביא מכתב מנוירולוג המטפל המסכם את כל מהלך המחלה עד כה. הדגשים- EDSS בעת האבחון הראשוני, EDSS כעת. אשפוזים, מס' ההתקפים, תוצאות בדיקות- הדמייה, LP, בדיקות עיניים וכו'. פירוט התרופות . פירוט בדיקה נוירולוגית עדכנית. והכי חשוב- פירוט מגבלות אם קיימות והמלצות לשירות (אם תחליטי להתנדב). אני תמיד ממליצה על המנעות משהות ממושכת בשמש, הקפדה על שעות שינה מספקות, אפשרות לצימצום שעות העבודה בהתאם למצב אם נדרש. שאר ההמלצות תלויות בכל מטופל לפי מצבו. מניסיוני , המערכת הצבאית מאפשרת המשך ביקורים אצל הרופא המטפל, ועד כה לא נתקלתי באטימות, או בסירוב לממש את ההמלצות הרפואיות שנתתי. כמו כן, לא נתקלתי במטופל שהתנדב ובדיעבד הצטער שעשה זאת. אגב, יש לא מעט מחלות כרוניות המחייבות התנדבות לצבא (סכרת, אפילפסיה ועוד). וכמו שהבנת גם חולי טרשת. כך שמבחינה זו, לא תהי חריגה ושונה. ההחלטה כמובן בידייך, המסר שלי שזה אפשרי, מקובל, ואין בעיה מבחינת המעקב והטיפול הרפואי. מה שלא תחליטי , שיהיה בצלחה.

היי מעיין, רק רציתי להגיד לך כל הכבוד על כך שאת מעוניינת להתנדב! זה ממש לא מובן מאליו, בטח בתקופה כמו שלנו שאנשים מתחמקים משירות בתירוצים כאלו ואחרים. את הטרשת שלי גילו הרבה אחרי שהשתחררתי, אבל השירות שלי היה כל כך משמעותי ומעניין שאני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיו. מאחלת לך שירות מרתק, שתכירי אנשים טובים, שתאתגרי את עצמך (בקטע טוב!) והכי חשוב- בריאות איתנה. שיהיה בהצלחה!