מנהלי קהילה
איך משתקמים?!
נמאס לי שהסיפור שלי נמשך על שנים גבי שנים,
כולם אומרים שאני צעירה וכל החיים עוג לפני..
אני נמצאת בזוגיות אבל לא מצליחה להנות ממנה.
אני אטומה רגשית ופיזית.
כל השנים אני תלויה בכדורים ובעיקר אלו של השינה.. מה שהכי מסתכל אותי בעולם.
אין לי אפשרות לשים את הראש ולישון
אני צריכה תמיד לחכות עד שהכדורים של הלילה ישפיעו ואז בספק בספק אצליח להירדם.
ואז מה בבוקר?!
אין לי שגרה.
אני קמה אלוהים יודע מתי (אני מרבה להישאר במיטה במטרה לישון כמה שיותר, לא שהדבר עוזר הרבה).
אני מרגישה רע כמה נאיבית הייתי בהתחלה שחשבתי שהמצב זמני.
יש לי כרגע רק פסיכיאטר ועוסי״ת שנעלמה מהתמונה.
לא משנה כמה אני רודפת אחריה , היא לא חוזרת אליי.
אני מיואשת לגמרי.
אני מקנאה בכל מי שהעצבים שלו חזקים, שמסוגל לישון עצמאית ללא כדורים.
פשוט רע לי.
כל השבועו או החודשים האחרונים היו קשים מנשוא.
התנתקתי מרוב האנשים.
מרגישה פדיחות ושלא יעזרו לי כלל.
אני כל פעם חושבת , אולי לרפואה ההוליסטית עש פתרון עבורי?!
אבל איך מתחילים? יש על מי לסמוך?
אין לי כבר כוחות להתמודד עם המצב הזה!!!
אני מצטערת על החפירה הארוכה אבל מודה לכל מי שקרא עד כאן..!!
מקווה שתהיה תקווה.. כי באמת כבר אין לי את הכוח לנשום
n0ne
קראתי הכל אין דבר יותר חופר שאומרים לך אתה צעיר כל החיים לפניך כאילו יא זבלים זה המשפט הכי מטומטם שאפשר להגיד למישהו שסובל זה ניסיון נואש להעביר את השיחה למקום אחר כדי לא להתמודד איתך גם לי יש קטעים שאני לא נרדם (כמוני חחח) אז אני פשוט לא יושן! כן זה נשמע הזוי בהתחלה אבל זה עובד לי הנה דוגמא קלאסית יום ראשון אני קם לעבודה בשעה 05:15 והלכתי לישון נראה לי ב02:00 או יותר נכון ניסיתי לישון וזה לא עבד לי אז לא הלכתי לישון בכלל! וואלה הכל בסדר ככה אני שומר על השינה שלי בלי כדורים או שאני מבשל ב3 בלילה שקשוקה מפחידה מעיר את כל הבית הארוחות הכי טובות הם ב3 בלילה!
שני17
היי יקירה ..אשמח ממש לעזור מוזמנת להתקשר 0547733803
גיל123
ממש צודקת...אני סוחב איתי את החרדות המרכזיות האלה שנים...יש רגעים טובים ויש פחות...אבל עם כל הכדורים האלה,הלב והרגשות פשוט אטומים השאלה אם יש קבוצת תמיכה גם אשמח לדעת
אורית זאבי יוגב
לי יקרה. אני מבינה את הקשי והכאב שלך. מבינה היטב. יחד עם זאת צד לי את העין משפט אחד שאמרת ״אין לי שיגרה״. חלק מההבראה שאותה את רוצה תלויה בבניית סדר יום קבוע. בהכנסה של פעילות גופנית. בתזונה יחסית מאוזנת. האם את עובדת כל כל אילו? אני יודעת שכשיש דיכאון זה כמעט בלתי אפשרי אבל אני מבטיחה לך שקביעת יעדים קטנים כל יום תגרום לך לתחושת הישג ולאט לאט תוכלי להרחיב את פעילויותיך. מה דעתך?
לי את
היי אורית, אני אכן אוכלת תזונה יותר בריאה ולגבי פעילות גופנית, עוד קשה לי לאזור כוחות לזה.. פה ושם אני עושה הליכות קצרות. אני כרגע גם לוקחת טיפול תרופתי, בכמויות רבות (כמובן שלפי מה שהפסיכיאטר שלי קבע).. לאחרונה גם אני סובלת מציפצופים באוזניים (אולי זה טינטון? אין לי מושג) - ואני מפחדת שזה ישאר ככה לנצח, לא יודעת ממש איך מטפלים זה ולמי לפנות בעניין. הפסיכיאטר שלי טוען שזאת בעיה שקשורה לאף אוזן גרון, למרות שאני חושבת שזה קשור ללחץ שאני נתונה בו.. פשוט בעניין הזה זה פחות נסבל.