בסיוגרן ראשוני מדובר על 30%-40%, אם מדובר בסיוגרן שניוני (כלומר שניוני למחלה אוטואימונית אחרת) אז ההנחה היא שהמעורבות המערכתית נובעת מהמחלה הראשונית ולא מהסיוגרן.

יובש, עייפות משמעותית מאוד, כאבי פרקים. ברגע שיש מעורבות של איברים נוספים כגון: עור, כליות, ריאות וכד׳ זה נחשב מעורבות מערכתית.

Orencia היא תרופה ביולוגית שפותחה לטיפול במחלת פרקים. מנגנון הפעולה שלה גורם לדיכוי של מערכת החיסון. אין ראיות חד משמעיות שהיא עוזרת במקרים של סיוגרן (בעיקר בגלל שהמנגנון עליו היא עובדת שונה מהמנגנון העיקרי של סיוגרן). אם תסמינים של מחלה מסויימת נובעים מפעילות יתר של מערכת החיסון אז לפעמים כאשר מחלישים את מערכת החיסון יש הטבה בתסמינים (לא תמיד).

המנגנון של סיוגרן מובן באופן חלקי נכון להיום. זו מחלה עם מאפיינים חיסוניים מאוד מסובכים - יש הרבה מחקר בנושא וככל שהזמן עובר מבינים יותר. הטיפול נכון להיום בסיוגרן, כמו ברוב המחלות, הוא טיפול בתסמינים. יש הרבה מאוד טיפולים שניתן לתת על מנת לטפל ביובש, בכאבים כרוניים, בתסמינים נוספים. אין תרופה שמובילה לריפוי של המחלה - זה נכון להרבה מחלות. יש אפשרות להשפיע על מנגנונים מחלתיים כאלה או אחרים ולקוות שהגוף יושפע בצורה מועילה. גם לא תמיד אקמול מטפל בכאב ראש וצריך מסלול תרופתי אחר. מן הסתם אני לא יכול להתייחס למה תהיה היעילות של תרופות עתידיות - כי אני לא יודע, אף אחד לא יודע.

אלה נושאים מאוד מורכבים באימונולוגיה - לא כאלה שאני יכול לפתח במסגרת הפורום הזה. התשובה הקצרה (והחלקית) היא שיש הרבה מאוד זרועות למערכת החיסון ובכל מחלה אוטואימונית יש שיבוש כזה או אחר באחת או בכמה.

זאת התרופה שאתה מדבר עליה שנמצאת בשלב 2 של ניסוי קליני? זה אומר כ10 שנים עד שתצא לשוק ממה שקראתי. יש לך מידע נוסף בעניין?

אני אדגיש שהמילה ״תרופה״ פה מטעה. לא מדובר בתרופה שמרפאת את המחלה, מדובר בטיפול אפשרי אשר מדכא את מערכת החיסון המשתוללת.

ברור שאי אפשר לרפא מחלה אוטואימונית. מה ההבדל בין התרופות שהם מפתחים? משיחה אישית עם כותבת הפוסט היא טוענת שלאורך חודשי האפקט היא הרגישה בריאה . איך זה שבלוטות הרוק פתאום "שבות" לתפקד?

הבלוטות לא שבות לתפקד, כאשר יש תפקוד שארי של בלוטות רוק הקטנת כמות התאים שתוקפים את הבלוטה יכולה לשפר את ההפרשה. הרמה לא חוזרת לרמה המקורית וכן נכון להיום אחד התנאים להכללה במחקר הוא תפקוד שארי של בלוטות הרוק. במקרים שבהם יש הרס מוחלט של הבלוטות מן הסתם לא תהיה הטבה. ההבדל בין התרופות הוא במנגנון המולקולרי שעליו הן פעולות.

זה לא רלוונטי - המחקרים שנעשו עד כה היו מחקרי פאזה 1 ופאזה 2a במטרה לוודא בטיחות של התרופה וכן תגובה במספר מדדים מאוד ספציפיים. כעת הפיתוח עובר לפאזה 2b במטרה לקבוע מינון. לסיכום - עוד מוקדם לדון בתרופה הזו היות שהיא עדיין בשלבי פיתוח וייקח עוד כמה שנים עד שתיכנס לשוק אם בכלל (תצטרך לקבל אישור FDA ואישור EMA).