כן. זה יכול לשגע. איך הוא קרא לזה בספר? המפלצת הקטנה שבבטן רוצה את האוכל שלה. אז כל הכבוד על ההפסקה. עשית אולי את אחד הכי טובים בחיים שלך ועכשיו נשאר רק להתמיד בגמילה ולא לצרוך יותר ניקוטין אף פעם ולעולם. הסיגריה תמיד מושכת ומנסה לגרום לך לעשן. אחרי תקופת מה שתרגיש כי כבר נגמלת לגמרי אתה עלול למצוא את עצמך באיזה אירוע ולהגיד "רק סיגריה אחת לא תזיק, מחר אחזור לגמילה" וכאן נופלים כל הנגמלים. בסיגריה אחת אפילו שכטה אחת, אתה מאבד את כל ימי הגמילה שלך וזה מחזיר אותך לעשן. אז יש להישמר מכל משמר מעתה ועד עולם! לגבי יסורי הגמילה שאתה חווה - זה קורה כמעט לכל נגמל ואני יכול להגיד שאצלי זה היה מסיבי מאוד אבל אל תדאג - זה הולך ונחלש עם הזמן. גם התדירות של "התקפי" החשק האלה וגם העוצמה. זה יורד והולך עד שתגיע למצב ש"שכחתי שעישנתי פעם". ככל שעובר הזמן כך אתה מתנתק מהתלות המנטלית לסיגריה, אבל לצערי זה שחרור איטי. כמו שנתפס לך הצוואר - זה לוקח שבריר שניה לכאב להגיע וכמה ימים לשחרור איטי ובקושי מורגש. בהמשך תחווה שיפור משמעותי עוד יותר בכל הגוף וכל התועלת של ההפסקה תקרה לך - הריח, הכסף, השחרור והבריאות בעיקר. תזכור שאין שום מצב שסיגריה פותרת - שאת רק אשליה. גם את החשק שאתה חווה הסיגריה לא פותרת אלא סתם גורמת לך לחשק שוב לסיגריה הבאה. הכל תרמית ואתה עלית על זה. בהצלחה בהתמדה!

היי סלבה ברוך הבא לקהילתנו וברכות על הפסקת העישון. זה הישג רציני והתמודדת איתו בדרך כלל לבד, שזה הרבה יותר קשה... אז קודם כל אני שמחה שאתה מתייעץ אתנו - טיפים ותמיכה מחברים שהפסיקו לעשן זה ללא ספק מעלה את סיכויי ההצלחה שלך. כמו שמוג'ו כתב, ייסורי הגמילה עוברים על הרבה אנשים, אתה לא לבד. מה שכן מעניין הוא שכל אחד חווה את זה קצת אחרת. אני מפנה אותך לכמה טיפים שנתתי בנושא החשק לעשן בתקופת הגמילה, אשמח אם תעדכן מה עזר ומה לא: https://www.camoni.co.il/411802/533015

שלום נילי ותודה על העזרה. האמת מה שעוזר לי בימים האחרונים מהתקפי ניקוטין זה קודם כל מבחינה פסיכולוגית שאני צריך להבין שהגוף שלי כל כך היה כבר רגיל לניקוטין וכל החומרים שיש בסגיריה שהוא עכשיו פשוט במין סוג טראומה אז אני נרגע ולוקח כוס מים לשתות ואז נושם..

שלום מתעניינת2, ניסתי להיגמל המון פעמים, פעם ראשונה בעזרת כוח רצון וזה היה הדבר נוראי שחוויתי בחיים מעבר לזה שחשבתי על סיגריה כל חמש דקות, אני הגעתי למסקנה שכל דבר גרוע שקורה לי בחיים זה בגלל שאני י לא מעשן ואני לא רגוע. כמובן שחזרתי לעשן ישר. פעמים נוספות התחלתי לקרוא את הספר של אלן קאר בגלל שבת זוגתי קראה אותו והפסיקה לעשן כבר שנתיים חופשיה ומשוחררת מי זה. לצערי הפסקתי לשבוע וחזרתי.. הפעם קרה לי משהו אחר אני שוב פעם קראתי את הספר והפנמתי כל פרק בו ומעבר לזה שקראתי אותו אני בראש חשבתי וחלמתי שאני לא רוצה יותר לעשן.. נראה לי זה פעם ראשונה בחיים שבאמת רציתי להשתחרר מי זה. חשוב להבין שיש אנשים שאני מכיר שכבר לא מעשנים 5 שנים אבל מעשנים בראש.. זאת אומרת הם עדיין משוכנעים שהקפה הכי טעים זה עם סיגריה וזה מבחינתי נורא. הספר עזר לי להבין שאני פשוט לא מכיר טעם אמיתי של קפה! ולמה אותו בן אדם שיושב בבית קפה והוא לא מעשן נהנה מהקפה שלו ואם אני חס וחלילה בתור מעשן לשעבר נמצא ללא טבק אני יכול להיכנס להיסטריה.. ויש עוד אין ספור דוגמאות כמובן. הספר באמת עזר להפנים את זה אבל רק בגלל שאני ממש רציתי להשתחרר מעבדות.

כשעישנת היית צריך מעל ל 20 סיגריות ליום, כלומר התעורר בך חשק עשרות פעמים ומתוכן מימשת את החשק כ 20+ פעמים, עכשיו אתה מתאר מצב שיש לך מידי פעם חשק - כלומר- חל שיפור עצום בתדירות של החשק לעשן, וממש התקדמת, ועם הזמן אתה תמשיך להתקדם, כל עוד תזכור עד כמה רצית כלכך להפסיק לעשן ואיזה הקלה אתה מרגיש כשאתה לא מעשן אם תזכור את ההצלחה האדירה שלך גם ברגע של קושי- כמה אדיר שאתה כבר לא מעשן- יהיה לך קל להתגבר על זה ועם כל התגברות- אתה תחזק את עצמך יותר ויותר וזה ייעלם המוח עדיין לא הפנים עד הסוף שאתה לא מעשן, אז תעזור לו עם זה :-)

להפסיק לעשן זה די קל באמת גופנית.. אחרי כמה שבועות הכמיה לניקוטין עוברת.. הבעיה היא לעשן בראש. בן אדם יכול להפסיק לשנים אבל עדיין לסבול כל יום ויום.. אם הייתי מרגיש ככה מזמן כבר היתי חוזר לעשן. שעולה המחשבה לעשן סיגריה זה משהו בראש אומר לעשן.. ופשוט צריך לעלות מהר בראש את כל החסרונות מול היתרונות שאין אותם בכלל.. נולדתי מחדש.. אחרי 14 שנה של עישון רציף הכל נראה אחרת

עבודה יפה סלבה כל הכבוד. זה בדיוק נכון מה שכתבת, ללא שינוי מחשבתי מאוד קל לחזור לעשן. עבדת על שינוי הדרך שבה אתה חושב על הסיגריה. השתחררת!!