אוי עמי, ליבי איתך. אתה מבטא חוסר אונים שהוא כל כך ברור ומובן. היכולת שלנו מוגבלת ולעיתים זה כל כך כואב לעמוד מהצד בלי יכולת להשפיע. כל הכבוד לך שעם כל הקושי אתה שומר על מסגרת תמיכה מכבדת של הבחירה של אשתך - זה ממש לא מובן מאליו וזה מכין את הקרקע לכך שכשהיא תהיה מוכנה ובשלה היא תדע שאתה שם בשבילה

ואז בלילה מאוחר כאשר הילדים כבר היו במיטה היא שאלה אותי שאלה . מה יש לך אהובי ? למה אתה ככה ופתחתי את סוגר ליבי בפניה . וסיפרתי לה שפיתחתי סלידה לרייח של הסיגריות לא רק כלפיה אלא גם כלפי אנשים שעובדים איתי במשרד . ואמרתי לה ששמתי לי שהיא מעשנת הרבה יותר בשבועיים האחרונים וגם קווים שבעבר לא חצתה ולא עישנה בבית . עכשיו כבר כן , שבשבוע האחרון היא כבר קנתה סיגריות ב120 ₪ וכבר הגיעה לקופסא ביום . ואני מחכה לרגע הזה שזהו , שהיא תאמר לי שאין יותר סיכוי להפסיק . ואז זיווה שלי האהובה שלי פתחה את פיה ואמרה שהיא מודעת להכול והיא כן רוצה להפסיק ואין לה הסבר למה הכמויות גדלו , שהסיגריה כבר לא מהנה כמו בעבר והיא מעשנת בגלל כורח המציאות . והיא מבינה אותי שאני כך סולד מהריח כי גם לה מסריח ולא נעים . והיא כבר 4 פעמיים פיקססה לרופא את הבקשה למרשם וזה תקוע אצלו על השולחן והיא מתה כבר להפסיק ולא רק בגללי . אני רק אחד משלל הסיבות שהיא כבר כתבה לעצמה . זה בעיקר , ריח , כסף ובריאות והעתיד של הילדים . והיה שלב שדמענו יחדיו , וחיבקתי אותה והיא אותי וכך נרדמנו כל הלילה . קמנו בגישה אופטימי . אשמח לבשר בשורות טובות בעתיד הקרוב .

הי עמי, אני מצטרפת לד"ר יעל באמירה שהכוחות שלנו אכן מוגבלים ואתה באמת צודק שאדם יפסיק לעשן כשהוא רוצה, אחרת לא יעזרו כל הכוחות שבעולם. אבל אל תשכח שאדם צריך גם להבין איך עושים את זה, איך יוצאים ממעגל ההתמכרות. זה דורש הרבה תכנון והרבה כוחות נפש. לגבי הכותרת של הפוסט שלך ובעיקר מה שכתבת אתמול - בכל מה שקשור להתמכרויות אף פעם אל תהיה פסימי. אתה דוגמא ממש טובה לאיך התהליך הזה עובד- יש בו עליות וירידות, גם למעשן וגם לקרובים אליו.

עמי וזיוה - צמד חמד נפלאים שכמוכם. זיוה רוצה להפסיק ואני מאמין שעם עוד קצת סבלנות וחיזוקים חיובייים זה יקרה בסוף. למרות הייאוש שלך אפשר לחוש את האהבה בינכם. ואני? הלוואי עלי שאישתי תפנה אלי ב"מה לך אהובי". היא פשוט מסתובבת ונרדמת. אבל אני גם לא מנסה כמוך, אני פשוט מוותר על זה מראש. אני שמח על המעט שיש. כמו שהיא עברה לעשן טבק לגילגול שזה הרבה פחות מסריח מסיגריות קנויות. לא משנה שהיא לא עשתה את זה בשבילי אלא בגלל העליות, אבל בכ"ז זה משהו. מעבר לזה אני יכול או להתגרש או להשלים עם זה שאשתי מעשנת. בעבר ניסיתי - הסברתי על נזקי העישון, על האסתטיקה, על הריח, על השיעולים שלה, על העלויות, על הדוגמא לילדים, על מה לא, אבל היא בשלה - לא מוכנה לנסות אפילו. יש למישהו עצות?

תודה רבה ידידי , אני שמח שהצטרפתי לקבוצה הזו. למדתי כאן רבות . וכן אני אוהב את אישתי מאוד והיא מאוד אוהבת אותי . אני בטוח שאבשר בשורות טובות בהמשך. שבת שלום שתהיה לכולנו

יכול להיות מאוד שהיא מעשנת כמות מוגברת כי היא לקראת פרידה, לא אתפלא אם זה ירידה לצורך עליה, אני לקראת הסיום עליתי לשתי קופסאות ליום, וזה גרם לי להרגיש שהעישון הזה כלכך גרוע וחולני ורק זירז את הפרידה מהסיגריות, זה כאילו כמו מרד כזה שקורה- אתה רוצה להפסיק אבל בורח לעישון יתר מהפאניקה ואז עוד יותר נגעל ואז עוד יותר מבין כמה שצריך להפסיק מקווה שזה כך גם עבור זיווה אשתך :-) תהיה חזק

היי יעל , כולי תקווה שאת צודקת. כי בימים האחרונים זיווה אמרה חזרה לכמות הרגילה בחמישי האחרון עישנה רק 8 . שזה יום רגיל. מקווה מאוד שהחלטה להפסיק לעשן בהחלט מהדדת בראשה של רעייתי האהובה.

אז הגיע האישור והמרשם וזיווה ביקשה כל כך שאקפוץ לבית המרקחת על מנצ להביא לה. אני הסכמתי ללא היסוס. הבטחתי לה שאני אתן את כל כולי על מנת.שהיא תצליח ותעבור זאת לא קשיים רבים. תוכלו לתת לה עצות לדרך החדשה ?

לעשות רשימה של כל מה שלמדה מהניסיון שלה, כל הדברים שעזרו לה בעבר לחשוב מה יעזור לה יותר לרשום את כל המצבים שהכשילו אותה להתכונן מראש למצבים בעייתיים דומים שעלולים לעורר את החשק לעשן אם צריך טיפים ספציפיים לפנות אלינו

מאוד חשוב - לא לחשוב ברמת זה עכשיו או לעולם לא. לקחת כל יום ביומו ולהתמודד איתו. עכשיו אני מנסה לא לעשן היום. להכין את עצמה נפשית לפרידה מהסיגריה - ממש טקס פרידה. להתכונן לפני היום שהיא מפסיקה - לנקות את כל הבית מכל דבר שמזכיר סיגריה או עישון (מאפרות, מציתים וכו').