מותר לעשן, ולהיפך מתחילים את הטיפול התרופתי כשעדיין מעשנים. מתחילים במינון הנמוך כדי לפתח סבילות לתרופה (בעיקר למנוע בחילות). המינון הפעיל "באמת" שהכי יעיל הוא 1 מ"ג פעמיים ביום (מהיום השמיני ואילך) ולכן היא עדיין לא קיבלה בפועל את המינון המלא. בעקרון בשיטה הקלאסית אמורים להפסיק לחלוטין עד 35 יום מהתחלת הטיפול. היום יודעים שיש אנשים שצריכים יותר זמן ויש גם אפשרות של ירידה הדרגתית במספר הסיגריות (תוך כדי לקיחת התרופה) והפסקה אחרי 3 חודשים. זה פחות מתאים למבנה הסדנה שנגמרת אחרי חודשיים. אבל לשאלתך - אין שום בעיה לעשן תוך כדי לקיחת התרופהץ היא לא צריכה לחכות שהטעם יגעיל אותה. לא תמיד זה מה שקורה. לא אצל כולם התרופה גורמת לתחושה הגועל. חלק גדול ממשיכים להנות מהסיגריה. התרופה מורידה בצורה ניכרת את תסמיני הגמילה ואמורה להוריד גם את ההנאה מהסיגריה. בפועל מה שמומלץ זה לקבוע תאריך הפסקה, להתכונן אליו ואז באותו היום להפסיק לחלוטין. שלב ההכנה לקראת יום ההפסקה (השלב שבו זיווה נמצאת) כולל הרבה פעולות כמו זיהוי מהם המצבים שבהם היא הכי נהנית ורוצה סיגריה, הכנת תוכנית פעולה להתמודדות עם החשק לסיגריה, הבנה של המחשבות שמלוות אותה ושינוי שלהם, הכנה של הבית והחברים להפסקה ועוד - כל אלו נלמדים בסדנה לקראת תאריך ההפסקה. בדרך כלל קובעים את התאריך בין המפגש השלישי לחמישי של הסדנה.

ראשית כל בהצלחה אין לך מה לדאוג אני הפסקתי לפני כשנה באמצעות צמפקס וגם אני לא נגעלתי מהסיגריות בזמן שלקחתי את התרופה, אבל ברגע שזרקתי את הקופסא לא הרגשתי צורך פיזי או נפשי בסיגריה.. אני לקחתי אותם רק חודש וכבר שנה אני לא מעשנת ואפילו לא מתגעגעת... אז שוב אין לך מה לדאוג