שלום .אינני רופא.הבנתי מדברייך שאם בעלך עברה אירוע מוחי בגיל 56 והיום 4 שנים לאחר האירוע מצבה הולך ומדרדר בעיקר קוגניטיבי שכמובן משפיע על תפקוד רגשי נכון לעכשיו עלי להודות שכל אירוע מוחי הוא סיפור שונה אבל בכול מקרה יש להמשיך ולשמור על הקיים בכל דרך.כי כל מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה יוכל לשאת כל איך .הצעה שלי ראשית להפנות אותה לבדיקות אנדוקרינולוגיות אף אוזן וגרון נוירולוגי ומעבדת שינה על מנת למצוא דרכים להתמודד במעבדת סחרחורת בבעיות שיווי משקל בדיאטנית ברופא נוירולוג שימליץ על שיקום נוסף בעיקר של מרפאה בעיסוק בנושא זכרון .אורטופד לצורך מתן אפשרויות נוספות לתרפיה כמו הידרו טרפיה .יש לזכור שלכל סעיף מגבלה מגיע לחמותך לפחות 12 טיפולים שאינם חופפים .למצוא לה עיסוק נכונה לה מוכנה ויכולה לבצע. זה יכול להיות מיציאה לערבי שירה והרצאות ועד חוגי פיסול ציור. אני מאמין שיש מה לעשות מה לשפר ומה לשמר יש בנוסף לאתר העמותה ולמועדנים יש גם קו תמיכה של עמותת נאמן דרך האגודה לזכויות החולה ודרך קו זה תגיעי לאחת או אחד המלווים בטלפון מטעם העמותה כמוני.וכמו טל בשיחה נוכל למקד ולהציע ולכוון.בנושאי זכויות בשיקום קבלת שיקום נוסף במרכזים חינמיים כמו עזרה למרפא באזור המרכז במידה וניתן לשכן אותה באזור זה.יציאה לפעילויות חברתיות תומכות דרך מרכזי הרווחה בעירך.

אני מסכים עם איציק ראשית יש להבדק על ידי נוירולוג ובמידה ואין בעיה נוירולוגית חדשה חשוב להתמקד בשיקום פיזי וקוגנטיבי. סיבוכים מאוחרים לאחר שבץ כוללים דכאון, חולשה ועייפות כללית, אפתיות, ירידה וגנטיבית ועוד. חשוב לזהות אותם ולטפל בהם בהקדם.

אולי היא תצליח לעבוד על שיקום המוח שלה, אם תתאמן על פעולות מוחיות כמו שינון ולמידה, בעיקר של נושאים שמעניינים אותה. אולי כך גם תוכלו למצוא לה עבודה מתאימה שתשקם אותה.

שלום, תודה רבה לכולכם על התגובות וההצעות. אמנם הפניה שלי הייתה בנושא עזרה והצעות לקבלת שיקום לאחר אירוע מוחי - אך אנחנו כעת רחוקים מזה וממש לא בכיוון! סיפרתי מקודם על נפילות חוזרות, חוסר שיווי משקל ואיבוד שיקול דעת לחלוטין. לפני כחודש חמותי איבדה שיווי משקל כשלא היה משגיח למשך 2 דקות(!) נפלה ונפצעה בצורה קשה (גם בראש), בצילומי ה- CT נראה דימום בראש (בצילום השני והשלישי במהלך חודש זה נראה שהדימום קטן ומצטמצם). באשפוז כתוצאה מהנפילה נתקלנו ברופא מתמחה, אחד ממאות הרופאים שנתקלנו בהם במהלך 4 השנים האלה, הרופא אמר שהוא חושד שההתדרדרות שלה היא לא כתוצאה מאירוע מוחי אלא מעודף נוזלים בראש, הוא אמר שכל התופעות (חוסר יציבות, התדרדרות מתמשכת אחרי אירוע מוחי *קל*, התנהגות "רובוטית", בעיות ראייה, איטיות ונפילות וכו' וכו') מצביעות על משהו מעבר ולהבנתו מצריכות בדיקה דחופה של עודף נוזלים בראש. ניגשנו לבדיקה ולשמחתנו ובאותו זמן לצערנו הרב, מתברר שהוא צדק!!!!! ולא רק שהוא צדק, אלא בכל הצילומים כבר משנים קודמות (!!! 2015/2016) הנוזלים נראים בבירור ואף רופא ואפילו לא אחד, לא הזכיר את זה ולא העלה את זה ולא שם לב לזה!!! כפי שהוסבר לנו שהטיפול בעודף נוזלים הוא באמצעות ניתוח שאנט לניקוז הנוזלים לבטן. במצב שלנו לא הומלץ לבצע את הניתוח כי יש דימום כתוצאה מהנפילה האחרונה, בינתיים הומלץ לבצע ניקור מותני. כעת אנחנו במצב שחמותי לא משתמשת במדלל דם בגלל הדימום בראש ונמצאת בסיכון לעוד אירוע מוחי ומצד שני אי אפשר לבצע ניתוח במצב הנוכחי בגלל הדימום מהנפילה. אי הוודאות גדל והמצב ממשיך להתדרדר מיום ליום. קצת מנחם שאחרי כל כך הרבה שנים אולי אנחנו בכיוון הנכון, אבל כל כך מרגיז, מעצבן, מייאש ומתסכל שהיא סובלת ממשהו כבר כל כך הרבה שנים ואף אחד עלה על זה למרות כל הריצות מרופא לרופא על בסיס יומי ושבועי. עצם המחשבה על זה שאם הינו רואים שיש עודף נוזלים לפני 3 שנים כשלא היה דימום מהנפילה (למרות שאנחנו לא רופאים במשפחה ולא יודעים לקרוא CT של המוח), היינו יכולים לפתור חלק גדול מהבעיה על ידי הניתוח. פספוס גדול שקשה לתאר ושגורם לך לאבד אימון במערכת הרפואה הקיימת. רפואה שלמה לכולם ורק בשורות טובות.

סופי היקרה.אני מודה לך שעדכנת והחכמץ ונתת לנו את המצב לאשורו.כולנו מחזיקים לך ולה אצבעות.כזכור לך הצעתי לגשת ולעשות בדיקות עם אנדוקרינולוג ונוירולוג.מעתה בכל המלצה אציע לפנות לשני נוירולוגים