מנהלי קהילה
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו.
בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון).
משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים.
חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים-
International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)
ד"ר טלי דרורי
מנהלת המרכז לנוירואימונולוגיה וטרשת נפוצה בבי"ח שיבא
שרה שויצקי
פסיכולוגית במחלקה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בתל השומר. בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית מאוניברסיטת בר אילן, בהצטיינות.
בעלת ניסיון רב בעבודה עם אנשים המעוניינים בעיבוד רגשי, הבנה עצמית ויצירת שינוי בחייהם. הגישה שלי, בחיי האישיים והמקצועיים כאחד היא בראש ובראשונה לראות כל אדם באשר הוא, כאדם, שהוא עולם ומלואו, ולייצר קשר אישי, בגובה העיניים.
הכשרה ותחומי עניין: טיפול בגישה דינמית חוויתית - EDT, טיפול בגישת קבלה ומחוייבות - ACT, טיפול בגישה קוגניטיבית התנהגותית - CBT, הכשרה בפסיכותרפיה קבוצתית, השתלמות בהתערבות זוגית ומשפחתית וטיפול מיני, השתלמות העמקה בטיפול בטראומה מורכבת, הכשרה בטיפול רגשי באמצעות מציאות מדומה - VR.
התמחות: פסיכולוגית שיקומית מומחית ונוירופסיכולוגית קלינית
מובילי קהילה
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת.
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה.
בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי.
בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית.
לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים!
הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהCrp גבוה מהרגיל
Crp גבוה מהרגיל
20/09/18 19:30
8 תגובות
היי,
אני מאובחנת כחשודה לטרשת נפוצה (היה התקף פעם אחת, ואני לוקחת טקפידרה כבר למעשה משנה וחצי.).
בבדיקת דם שעשיתי היום, ערך הcrp שלי היה קצת יותר גבוה מהטווח הנורמלי - 5.6, אבל יותר גבוה בהרבה מהערך שהיה בבדיקה הקודמת שעשיתי - 2.5. הבדיקות שלפני העידו על מדד crp של 1.8 ו0.8
האם מדובר בנורה אדומה לכך שיש דלקת פעילה בגוף?
תודה.
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
ד"ר אסתר גנלין
שלום וברכה CRP הינו חלבון המיוצר בכבד ורמתו עולה בתגובה למצבים דלקתיים שונים (למשל זיהום וירלי, חיידקי), אך לא רק. הוא עשוי לעלות גם במצבים של אלרגיה, הריון, כוויה, או טראומה וכן במצבים מטבוליים שונים (סכרת סוג 2, טרשת עורקים). לפעמים דלקת סב קלינית כמו דלקת חניכיים המתבטאת רק בדמם בעת צחצוח יכולה להוות גורם לעלייה. הערכים לכשעצמם שאת מציינת לא מרשימים. לא כל סטייה מהנורמה בעלת משמעות קלינית. מהי הסיבה שבגינה נלקחה הבדיקה? במקרה של דלקת משמעותית הייתי מצפה למגמה של עלייה הרבה יותר גדולה. בנוגע לטרשת נפוצה- CRP לא משמש כסמן מקובל להערכת פעילות המחלה. במאמר שפורסם ב- 2005 בכתב העת המדעי - Neurology לא מצאו עלייה ברמת ה- CRP בקרב חולי טרשת נפוצה לעומת קבוצת ביקורת . מה שכן מצאו זה שרמת CRP עלתה בעת התקף והייתה גבוהה מהרמה בעת הפוגה. עוד נמצא שבקרב אלו שהמחלה התקדמה אצלם בשנה הרביעית למחקר , נמדדו ערכי CRP גבוהים יותר בשנה הראשונה למחקר לעומת אלו שהמחלה אצלם הייתה יציבה. (Neurology 2005 Jul 12:65:153-155). לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות בשלב זה. הייתי מבררת מה הקליניקה ובמידה והערכים ממשיכים לטפס בצורה משמעותית בבדיקה חוזרת , מרחיבה את הבירור. שנה טובה .
סטודנטית.92
תודה לך על התגובה. הבדיקה נלקחה כחלק מבדיקות דם שאני עושה כל כמה זמן בהוראת הנוירולוגית, לשם מעקב. אני מבינה שזה לא רמה גבוהה ועל כן זה לא מדאיג - וזה די מרגיע. למרות שאת אומרת שמצאו שבעת התקף הרמה אצל חולי טרשת הייתה גבוהה מהרגיל, וזה כן גבוה מהרגיל. אבל נראה לי שבעצתך באמת לא אמהר להסיק מסקנות סתם. (: שנה נפלאה
tutu1
לא הבנתי ויתקנו אותי בבקשה אחרים אם אני טועה - אם יש לך רק חשד לטרשת ועברת אולי רק התקף אחד ( דגש על אולי) כי ממה שאני יודע רק אחרי 2 התקפים וגם אז בתהליך ארוך עד שרופא מוכן להגיד בביטחון שזה טרשת מי הרופא שכבר נתן לך שנה וחצי טקפידרה ??? על סמך הרגשת בטן ?? ואני מישתדל לא להיות בוטה כלפיו כי אם זאת לא טרשת אז את מודעת לנזקים שגורמת התרופה שאולי את מקבלת ללא שום סיבה ???
ערן ברקוביץ
היי טוטו, אינני יודע כמובן בדיוק את כל הנתונים ותהליך קבלת ההחלטות של סטודנטית 92. אך יש מקרים כמו שציינת: ניתן לקבל במקרים מסויימים אבחנה אחרי התקף טרשת נפוצה אחד, לרוב במידה וניתן לזהות את ההתקף ולקשר את התסמינים להדמיית MRI ש"תופסת" את ההתקף (כלומר שנעשה MRI בזמן ההתקף ולא לאחריו). מצד שני יש גישה טיפולית והרבה מידע מחקרי שתומך בכך שכדאי לתת טיפול תרופתי עוד בשלב ה- CIS (אירוע קליני בודד). ההנחה היא שהטיפול המוקדם מאוד יכול לעכב את התאמת המטופל לאבחנה של טרשת נפוצה, כלומר לדחות עוד יותר את ההתקף הבא שיוביל לאבחנה הוודאית וכמובן להאט עוד יותר את התקדמות המחלה גם בעתיד.
אדמונית 1
ערן, לדעתי יש מצבים בהם נותנים טיפול תרופתי בטרם אבחנה ברורה, כשאני אושפזתי , לא היו סימנים לטרשת וקיבלתי טיפול לטרשת עם הסבר כזה: אם זה לא יועיל, זה גם לא יזיק, הזרקתי קופקסון שמונה חודשים ומצבי רק הדרדר למרות הטיפול, רק אחרי התייעצות ואישפוז בבית חולים אחר, הופסקו הזריקות ונשללה טרשת, האם מישהו יכול להיות בטוח שהזריקות לא עשו נזק למי שלא נזקק להם? מישהו חקר זאת? עד היום אני במצב שמקבלת כל מיני טיפולים , גם ביולוגי, כשאין סממנים ברורים לאבחנה שלשמה ניתן הטיפול אני מצפה לקצת יותר השקעה בבדיקות ובמצב של החולה לפני מתן טיפול ספציפי למחלה. חג שמח
ערן ברקוביץ
שלום אדמונית, אני חושב שאת צודקת: לכל טיפול יש תופעות לוואי, תמיד צריך לעשות הכל כדי להגיע לאבחנה המדוייקת וטיפול תרופתי שאין בו צורך יכול גם להזיק. צר לי לקרוא שכך קרה לך ותודה שאת משתפת. כמו שכתבת יש מצבים בהם ניתן או מומלץ על טיפול תרופתי עוד טרם האבחנה של טרשת נפוצה, מצבים אלו נקראים CIS או "אירוע קליני בודד". הכוונה לאירוע נוירולוגי שיכול להיות שמהווה את התקף הטרשת הנפוצה הראשון, אך אין עדיין סימנים כדי לקבוע זאת בוודאות. במקרים כאלו על המטופל והצוות הרפואי לשקול יחדיו את הסיכויים והסיכונים: במידה ויתברר כי אכן האירוע הנוירולוגי הוא הסימן הראשון למחלת הטרשת הנפוצה טוב להתחיל בטיפול כמה שיותר מוקדם עוד בשלב זה, אך במידה והאבחנה של טרשת נפוצה לא מתאימה, גם הטיפול לא מתאים ואז לא נכון יהיה לקחת אותו.
אדמונית 1
תודה
אדמונית 1
חג שמח