נכון, הפסקתי עשרות פעמים במשך 30 השנים שאני מעשן. ותמיד חזרתי כמו שאתה מתאר. נפלתי למלכודת שוב ושוב. הפעם האחרונה שהפסקתי היא אוגוסט 2017, כבר שנה ורבע. בפעם הזאת רק על זה התמקדתי. אמרתי לעצמי ולכולם "בסדר, אפסיק לעשן עכשיו, אבל מה לגבי עוד חצי שנה, שנה, שנתיים, חמש שנים, עשר שנים?". אנשים חוזרים לעשן גם אחרי 15 או 20 שנים של הפסקה, אז איך אני יכול להשאר לא מעשן למשך שארית חיי? אז התובנות שלי הם כאלו ועם זה אני הולך: 1. הפסקת העישון זה לא משוכה שעוברים ובום - אתה לא מעשן. זה תהליך, אבל חשוב להבין שזה תהליך שנמשך כל החיים! אתה מתחיל וכל הזמן אח"כ אתה בתהליך גמילה עד סוף ימיך. 2. עם התובנה של 1 אתה יודע - אסור לעשן כלום אף פעם. לעולם לא תגיע למצב שתוכל להרשות לעצמך סיגריה אקראית (כמו לא-מעשנים שיכולים לסחוב שאיפה של ג'וינט למשל). אחרי תקופה שאתה לא מעשן יש לך תחושה שזה בשליטה ואז אתה אומר "רק סיגריה אחת לא תזיק". אז זהו שכן. סיגריה אחת ואפילו שאיפה אחת מחזירה אותך לעשן. נקודה! 3. הסיגריה ערמומית, חלקלקה ופתיינית. היא אורבת בכל פינה של סיטואציות בחיינו ומפתה אותנו. היא מבטיחה להרגיע ולעזור אבל כל מה שהיא רוצה זה שתמשיך לממן את יצרניה. הסיגריה לא עוזרת, היא יוצרת את הבעיות שאתה חושב שהיא פותרת. נ"ב: כל זה נכון לכל סוג של טבק כולל ג'וינטים ותחליפים שונים ומשונים. בנוסף לגמילה מניקוטין צריך להגמל גם מההתמכרות למלוי הריאות בעשן. בגמילה אל תעשן כלום מכלום ושום דבר. תיגמל מהצורך לשוף עשן, עם או בלי ניקוטין. זה בקצרה. אם תרצה חפש בבלוג שלי פה באתר על הנושא הזה בהרחבה.

היי שונילי, זה נושא חשוב ומקיף, גם אני ניסיתי להפסיק מספר פעמים עד שלפני 8 שנים זו היתה הפעם האחרונה, כי עשיתי עבודה פנימית רצינית, הפכתי את המשוואה בראש מ סיגריה=עונג, נחמה, משענת, חברה ו לא לעשן=סבל, קיפוח וכו למשוואה שעישון = סבל, מחלות שהיא מביאה לי, שאין כסף לחופשה, שאין כסף לדירה טובה יותר, שאין לי כושר ואני מנשפת ושלא לעשן=עונג, איכות חיים, נקיון, גאווה, עוצמה, חופשות לחו"ל ושאר הטבות שיניתי את כל ההסתתכלות שלי על סיגריות וממש לאחרונה חגגתי 8 שנים ללא עישון ומבחינתי לעשן היה סיוט רציני כמו מוג'ו היקר, גם לי יש בלוג שבו אני ממש מפרטת את התפיסה שלי שעזרה לי להפסיק לעשן לתמיד וגם כלים ורעיונות ---מוזמנת בחום ומקווה שהתוכן יעזור לך להסתכל על ההפסקה מזוית אחרת ויקרב אותך ליום המיוחל שבו תשאירי את הסיגריה מאחור לתמיד

היי ברוך הבא לקהילתנו. מסכימה אתך שלסמוך רק על כוח הרצון זה לא מספיק. מסכימה עם מה שכתבו מובילי הקהילה שלנו - מדובר בתהליך שבו נגמלים צריכים לשנות את המשמעות שהם נתנו לסיגריות במשך הרבה שנים. אין תרופת פלא - אבל יש תרופות שיכולות לעזור בתהליך הזה. ואת התהליך הזה צריך לעבור - אין קיצורי דרך. מי שעובר את התהליך הזה יוצא מהצד השני חכם יותר וחזק יותר (גם אם היו לו ניסיונות קודמים שלא צלחו). מה שמייסר זה הניסיון לעשות את זה בלי הדרכה. במילים אחרות לא מספיק רק לדעת מה לא לעשות, צריך גם ללמוד מה כן לעשות. צריך הדרכה מקצועית כדי להבין את דפוסי העישון האוטומטיים שלך ולהתחיל לשנות הרגלים ואת התפיסה שלך לגבי הסיגריות. מציעה לך להתחיל בכך שתקרא את המדריכים שפרסמנו. נשמח לשמוע איך הולך לך:)

תודה רבה לכולם. השאלה שתמיד עולה היא, למה חזרתי לעשן אחרי שלקחתי אחריות והחלטתי להפסיק? ואני בטוח שגם לכם יצא להפסיק ולחזור לעשן. אז למה לדעתכם זה קורה?

ההתמכרות היא אשליה מתוקה מאוד. כדי להיגמל באמת צריך לוותר עליה. להפסיק להתגעגע אליה. כדי להיגמל באמת צריך להבין מהי הדרך היעילה ביותר לשנות התנהגות אוטומטית ומהי הדרך היעילה ביותר לשנות מחשבות אוטומטיות. איך לשנות את המשמעות של הסיגריה ממקור הנאה למקור של סבל. מה שאנשים בד"כ עושים זה להפסיק לעשן וזהו. לא לומדים דרכי התמודדות אחרות, רק מתאפקים. ואז מתגעגעים עד שנשברים. אין קיצורי דרך בתהליך הזה - צריך לעבור אותו. אבל כשעוברים אותו ויוצאים מהצד השני מרגישים חזקים יותר וחכמים יותר.