יוגב יקר. התשובה לשאלה תלויה בדיוק בגוף השאלה. איך אתה רואה את השכנה: האם כשכנה נחמדה סוג של חברה שאתה מרגיש נוח להיפתח מולה או כפסיכולוגית. במידה ואתה רואה בה פסיכולוגית ובשיחה סוג של טיפול לא בטוח שנכון לעשות זאת מול שכנה. במידה ואתה יכול לראות בה שכנה חביבה שיש בה תכונות טרומיות וניסיון שאפשר "על הדרך" להיעזר בו יכול להיות שאין בעיה. חשוב איך תרגיש מולה לאחר השיחה באם תפתח מולה נושאים כאלו ואחרים...ברר לעצמך מה אתה רוצה להשיג ממנה ואיך זה ישפיע על הקשר שלך איתה. מה דעתך?

בעבר הייתי מתאמץ להסתיר את החרדה ככל האפשר, למעשה חוץ הפסיכיאטר שרשם לי את הכדור אף אחד לא ידע. היום אני מוכן לשתף הרבה יותר, מחסום הבושה ירד גם בגלל הפתיחות הרבה יותר שיש לנושא היום. העיניין הוא שאני לא בטוח שיש לשכנה שלי ידע בטיפול cbt, ממה שקראתי עליה באינטרנט היא מתמחה בטיפול בדימוי עצמי נמוך. עניין הדימוי העצמי שלי יכול להיות כמו הביצה והתרנגולת, לא בטוח שהדימוי העצמי הנמוך נובע מהחרדה ולא להפך... מה דעתך?

יוגב יקר. בכדי לענות על השאלות הללו אני חייבת להכיר אותך יותר. ללמוד מה הביא לפריצת החרדה? איך היו הדברים קודם? במידה והשכנה שלך לא הולכת לטפל בך אין משמעות לניסיון דלה בסי בי טי ובהנחה שיש לה ידע וניסיון ישנה אפשרות שדרך השיתוף היא תוכל להאיר את עיניך בנקודות חדשות לחשיבה או לכיווני טיפול חדשים...

לדעתי, קודם כל כדאי שתבדוק מה אופי היחסים ביניכם. אם אתם מיודדים היטב, תוכלו לדבר על מה שתרצו. אדם שמבין בפסיכולוגיה יכול לתת עצות טובות גם לחבריו. בקשר לחרדה, תצטרך להחליט אם אתה מרגיש מוכנות לשתף, אם אתה סומך על אותה שכנה חברה שתקבל יפה את עניין החרדה ותבין. אם החלטתם שאתם מדברים לא כמטפל ומטופל אלא כידידים, אפשר לבדוק לפי מדת הקרבה הרגשית ביניכם כמה היא יכולה לעזור לך ולהבין את עניין החרדה וכמה אפשר לסמוך עליה. למשל כדאי לבדוק כמה אתם מדברים זה עם זה במשך היום. בנוסף מה בעצם מפחיד אותך בנסיעות? בצעירותי ההורים אמרו לי להסתכל קדימה על הדרך כדי לא לקבל בחילה. אולי אתה פוחד מתאונה. השתדל לנסוע רק עם נהג זהיר שלא עובר את המהירות המותרת ולא שותה לפני הנסיעה.

קודם כל אני יבהיר שאני בן 39 ושכנתי בת 80. מטבע הדברים היא צריכה עזרה לפעמים. אז אני מניח שהיא רוצה לגמול לי. מצד אחד מה רע לקבל טיפול פסיכולוגי בחינם, ומצד שני טיפול פסיכולוגי זה כמו טיפול שניים, לא תמיד זה נעים אבל צריך. למרבה האירוניה אני מאוד אוהב מכוניות, עברתי טסט ראשון בדיוק ביום שבוא מבחינת החוק יכולתי להוציא רשיון. בצבא הייתי נהג וגם לאחר מכן עבדתי בזה. אני מניח שהחרדה נובעת מהצורך להיות בשליטה. קשה לי לשחרר אני תמיד חייב להיות בשליטה, מעולם לא שתיתי או עישנתי מכל סוג שהוא. התפטרתי מהעבודה לפני שנה וחצי ואני מטפל בילדים בבית כדי לחסוך בלשלם לצהרונים. הקונספט דיי נחמד אני ממש נהנה מלטפל בילדים. אבל ממש אהבתי את העבודה וללא החרדה מנסיעות ממש הייתי שמח לחזור לעבוד.

לא הייתי מציעה לך לעבור טיפול פסיכולוגי מסודר אצל השכנה שלך שאתה עוזר לה לפעמים. לא במקרה יצרו תבנית מסוימת לטיפול והוציאו אותו מחברים/ משפחה/ שכנים. כאשר אדם באופן עקבי ומסודר עובר תהליך נפשי ״זירת ״ הטיפול צריכה להיות נקייה. כשאתה עובד על הנפש שלך ונדמה לך שהפסיכולוגית הגיבה לא נכון וזה מטלטל אותך - זה מצב שבו אתה נדרש להבין מה קורה לך ומה קורה בדינמיקה מאחר ולרוב יש לזה קשר לחיים שלך ולכן הבדיקה נעשיית ממקום ״נקי״ ולא במקום שאתה יכול לחשוב שזה בגלל שלא הוצאת לה את הזבל אתמול או שלא הרמת לה את הקניות. אני מניחה שהיא עצמה הציע לדבר ולסייע לך אבל לא ממקום טיפולי

הי יוגב לא יודעת לענות לך בנוגע לשכנה. אבל כן סבלתי מחרדת נהיגה וטיפלתי באמצעות כדורים וסי בי טי. חבל לסבול קצת. זה מגביל המון.