שאיפה זו מילה גדולה מידי. כרגע אני לא מסוגלת לדבר בשפת השאיפות, חלומות או עתיד. אני מנסה לשרוד את ההווה ולא ברור לי איך.

יש לי בדיוק אותה הבעיה . זה מרגיש כאילו אני תקוע והמחשבות על הסוף רק הולכות ומתגברות ונכנסו כמעט בכל סיטואציה בחיים . אני שמרגיש כמוך כבר המון זמן , אז תדעי שאת לא לבד פה ואני מקווה שנמצא את הפיתרון במקום הזה .

היי אלמונית, מי שלא חווה לא ממש יכול להבין.... לא יכול להבין את התשישות היום יומית שלך ואת המלחמה הבלתי פוסקת לעבור את היממה, השעה, הדקה הקרובה, את הכאב הפיסי שיש בגוף ואת האבן הגדולה שמונחת על החזה. את השינה הטרופה, חסור התיאבון והנסיון לתפקד בכל זאת... בשביל זה אנחנו כאן...

אין לי מילים, רק הידיעה שיש עוד אנשים כמוני בעולם שמתמודדים עם המחשבות האלה זה מה שמחזק אותי, אני כשאני מצליח אני אומר לעצמי כוסעמוו חיים פעם אחת בוא ננסה להנות וזה עובד לי לפעמים כיאלו אין פה יותר מדי מה לעשות חוץ מלהנות מהדברים החומריים שכייפים פה