מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהלא מצליחה להיות חזקה

לא מצליחה להיות חזקה

25/04/19 23:41
8 תגובות

לא יכולה לא להיעלב. גם מדברים שלדעת אנשים "אינם מוצדקים". כמה שאני אומרת את לא אשמה ומותר להיעלב מהכל וזה שכועסים עלייך לא אומר שאת אשמה, עדיין לא עוזר לי להרגע.. אני בוכה כל הזמן ולא יכולה להסביר את זה לאף אחד ואף אחד לא מבין אותי.. ואני מרגישה אשמה בסבל שלי למרות שהנשות מקצוע אומרות לי כל הזמן שאני לא ואני מרגישה אשמה שאני גורמת לאנשים לסבול או משווה לאחרים שאיתם יותר קל להתנהל כי הם לא תופסים את האחר על כל מילה קטנה... זה מפחיד אותי בזוגיות בחברות בכל דבר בחיים - נפגע לי כל התפקוד היומיומי. הרגישות והאוסידי מקשים ויחד אני נכנסת לחרדות ולדיכאון ללא הפסקה. ועוד מחלק מהאנשים צריך להסתיר כדי שההורים לא יעשו פרצופים.
הייתי חייבת לפרוק את הכאב
הכי קשה לי שאין פתרון - מה עושים? ולמה אין פתרון מיידי? אני אמורה לעבור את כל הסבל הזה? וקשה לי שיש רק 2 אופציות - או להתמודד או ... אתם יודעים מה.. שמתחרז עם זה ונרדף ללהרוג את עצמך ( מה שאני ממש לא מתכוונת לעשות ולא מעוניינת, בטח לא עם כל הפוטנציאל שיש לי).
אבל אני מרגישה מנוכרת. ולא יודעת מה לעשות חוץ מלהמשיך להחזיק מעמד ולבכות בשקט בחדר. ולהתקשר למי שצריך ולסבול עד שזה עובר וחוזר ועובר וחוזר וכך הלאה.. מקווה שבסוף הכל יעבור. או שאלמד לחיות עם הכל. מה שיבוא קודם. בינתיים אני מרגישה חלשה מהאחר הממוצע וחסרת אונים או לא בסדר או לא נורמלית שאני נתקעת על כל דבר ונעלבת.
אשמח למילות תמיכה אם יש למישהו במקרה
לילה טוב וחג שמח ושקט


תגובות

אמיר-חיים
26/04/19 1:40

מבין אותך, קשה :(( מקווה שתרגישי טוב

טק
26/04/19 1:57

תודה רבה

רן12
26/04/19 12:56

היי טק אני פה.!!

היי טק ישנה עוד אופציה - טיפול פסיכולוגי. יתן לך הרבה כלים להתמודד. תחשבי על זה.. אצלי זה עזר.

טק
27/04/19 2:54

היי תודה רבה כבר בטיפול תקופה ועבדתי קשה כדי למצוא את הבן אדם המתאים והצליח לי.. בקרוב רוצה להגביר טיפולים גם אני מתלוננת כבר אחרי הטיפולים שאני עוברת ובמהלכם

כל הכבוד לך על המודעות לעצמך ולאחרים בכלל ועל המודעות שהלכת לטיפול! גם לי לפעמים הפסיכולוגית מסבירה לי דברים ואני לא מצליחה ליישם אבל אם עובדים לאורך זמן וקשה בסוף זה משתנה. אני מזדהה איתך בעניין הרגישות ובעניין של פחד לפגוע באנשים אחרים כי אני יכולה לפעמים להיות מאוד קשה עם בן אדם ולהיות תוקפנית בדיבור כלפיו ולכן לפעמים אני נמנעת מקשר עם אנשים. אני מנסה לשנות את זה בכל הכח ובסוף זה ישתנה. רק צריך לעבוד ולהאמין. מאחלת לך תיקון ושזה יהיה מאחורייך!

ישראל.ראובן
30/04/19 15:18

טק יקרה! איזה מדהימה ואמיצה וחזקה את שאת משתפת את כל זה! אני מקווה שהמילים שלי יהיו איזה מקור לתקווה... אבא שלי התאבד לפני שנתיים וחצי, וכמה חודשים אחרי זה אני בעצמי נכנסתי לדיכאון שבו רוב הזמן רק התמקדתי במחשבות שליליות ואפלות על עצמי, מחשבות אובדניות יותר ויותר. אני רוצה לחזק אותך ולומר לך ש... כו! את יכולה לחיות למרות כל מה שעברת, למרות כל מה שאת חושבת על עצמך, את יכולה לחיות בשלמות ואיזון ורוגע וכן, ואושר! אני מגדיר את עצמי כמאושר שחווה כל כמה שעות מחשבות אבדניות. כן. נכון זה לא נעים, אבל לדעתי זה לא משפיע על איכות החיים שלי. ואני מאמין שגם את יכולה, חיבוק חם ישראל

1ron123
30/04/19 19:21

הי טק, מחזק את דברי האחרים. את נשמעת מדהימה והכתיבה שלך כל כך מרגשת ובוגרת. הכאב שלך ניכר אך כך גם החוזקה שלך בהתמודדות הראויה לציון. מה שעובד לפי הספרות בצורה הטובה והמהירה ביותר הוא שילוב בין טיפול פסיכולוגי לתרופתי. זה גם על פי רוב הפתרון המהיר ביותר. אם תחליטי שאת רוצה לחקור את הפתרון שהצעתי אני מציע לך לדבר עליו עם רופא המשפחה שלך וגם עם הפסיכולוגית ולשאול את דעתה. מנסיון, טיפול כזה משנה חיים... נשמח שתשתפי עוד.