שלום לכותבת. אחד הגורמים החשובים כאשר מתוכנן הריון הוא שהמחלה תהיה בהפוגה ("רמיסיה"). במידה והפוגה זו הושגה בעזרת טיפול תרוםתי-כגון שילוב של טיפול ביולוגי ב anti-TNF כגון אינפליקסימאב (רמיקייד) ותיופורין (כגון פורינטול) מקובל להמשיך טיפול זה גם במהלך ההריון. תכשירים כגון רמיקייד הם נוגדנים (חלבונים גדולים) שאינם עוברים השליה בחודשים הראשונים להריון. ככל שההריון מתקדם יש חדירות גבוהה יותר של השליה ואפשרות של חשיפה של העובר לרמיקייד. לכן ישנם הממליצים על הפסקת טיפול ביולוגי כדוגמת רמיקייד בטרימסטר השלישי של ההריון. כאמור ההמלצה אינה גורפת. מעבר לחוות דעת של איגודים בארה"ב ואירופה, יש שיקולים פרטניים הנוגעים למצבה של המטופלת-לדוגמא האם קיימת מחלה פעילה, אילו תכשירים קבלה בעבר ומה הערכת הצוות המטפל לגבי אפשרות החמרת מחלה והטיפול בה במידה ותהיה הפסקה של הטיפול. על כל השיקולים הללו ורבים נוספים מומלץ לדון עם הרופא המטפל. בכמה מן המרכזים הגדולים למחלות מעי דלקתיות ישנן מרפאות ייעודיות בהן היעוץ ניתן על ידי צוות רב תחומי הכולל גסטרואנטרולוג/ית וגניקולוג/ית, ואנשי מקצוע נוספים כגון צוות תזונה, מטפלים פסיכוסוציאלים ועוד. בהצלחה איריס דותן