מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

מחפשת מענה

21 תגובות

היי.
אני בת 17 ואני מעט מבולבלת.. זה מורכב וקצת לא פראקטי להתחיל ולתאר את כל מה שהוביל אותי למצב בו אני פונה אל כל מי שמוכן להקשיב לאנונימית ולעזור מעט.. אבל הדרך הייתה ארוכה ומפרכת ואני מרגישה שהיא רחוקה מלהסתיים.
אני אעז ואומר כי אני בוגרת נפשית הרבה יותר משאר בני גילי. חוויות חיי הקצרים הביאו אותי למצבים בהם נאלצתי להתבגר מעט מוקדם יותר ומהר יותר.
במשך השנים שמתי לב כי כל כמה חודשים אני פשוט שוקעת לתוך תהום שחורה וחשוכה ומתקשה בכל פעם מחדש לצאת ממנה. נפשי וליבי כואבים (פיזית. אני ממש מרגישה כאילו ישנה יד של ענק לא נראה בתוך החזה שלי שפשוט מוצא את הנשמה שלי ומוחץ אותה).
יש לי בעיות עם המשפחה, הביטחון העצמי שלי והשמנה. התחלתי להתמודד עם ההשמנה בשנה האחרונה ואני מתקדמת נהדר, אבל משום מה בתקופה האחרונה אני שוקעת בתהום בתדירות גבוהה יותר מהרגיל. אני מצליחה להרים את עצמי למשך שבוע ולתפקד בצורה מופתית ואז שבוע לאחר מכן אני פשוט נרקבת מול הטלוויזיה ולא יוצאת מהחדר.
בגדול, אני מרגישה בדידות עצומה ואני לא מוצאת מישהו לדבר איתו. קשה לי לסמוך על אנשים טאני מרגישה שלא חיבקו אותי המון זמן. כל אחד צריך חיבוק מנחם ועוטף שבו אפשר להרגיש בטוחים ופשוט להתפרק.
בכל מקרה.. אם למישהו יש הבנה בנוגע למה שעובר עליי ויכול אוליי להציע לי פיתרון אני אשמח מאוד.

תודה למי שהקדיש מזמנו וקרא עד כאן. אני מעריכה זאת.


תגובות

no-one
21/07/19 23:26

היי !

היי!!

no-one
21/07/19 23:28

ברוכה הבאה אני שמח לתמוך בך ולהקשיב לך, בלי לשפוט אני לא טוב בלתת עצות. אני בטוח שעוד חברים בפורום יגיבו לך. לפעמים לוקח זמן עד שמגיבים פה, זה לא תמיד אינטנסיבי. אפשר לפנות לער"ן וסה"ר בצאט ובטלפון ולדבר איתם על הכל !! ושם התגובות הם יותר מהירות שמעתי שהם ממש טובים !! אולי שווה לנסות

תודה

no-one
21/07/19 23:29

אם את רוצה חיבוק ממני, אני אתן לך את מוזמנת לפרוק כאן את כל מה שתרצי

זה מאוד נחמד

מנחם111
21/07/19 23:42

מהניסיון שלי בעבר עם מקרה דומה המסקנה היא ברורה- לדבר עם אנשי מקצוע ולשפוך את כל מה שיושב על הלב שלך. את צעירה ואני בטוח שאת תצליחי להתגבר על המכשולים, בהצלחה רבה

מנחם111
21/07/19 23:58

כל מה ששומרים בלב נדחק מאחור , אך עדיין נשאר ויכול להתפרץ בשלב מאוחר יותר. ההמלצה שלי כמו שרשמתי היא ללכת לאיש מקצוע. והכי חשוב שתתני בו אמון.

תודה

שלום987
22/07/19 1:52

אני לא איש מקצוע אבל לדעתי זה לגמרי נשמע כמו דיכאון גיל התבגרות קלאסי שהמון בני נוער חווים.. הפיתרון הוא להשתדל כמה שיותר להקיף את עצמך באנשים שאתה אוהב ותחביבים.. להימנע מהישיבה הממושכת מול הטלוויזיה והמיטה יותר מידי שעות ולצאת כמה שיותר. בטוח תרגישי יותר טוב.. בהצלחה

יוני-40
22/07/19 16:49

קראתי בניסיון להבין לעומק מה קורה מה שאני מבין שהתמודדויות אין סוף מול כל מיני אתגרים משברים כישלו אותך אבל עדין חשוך שם אז ככה חייבים חבר או חברה או ידיד או מכר איזה שהוא לפרוק בפניו הכל אבל הכל לא להתביש ואם מתבישים אז כאן תכתבי הכל את כל ההרגשות הכי רעות ואין כאן בושה יש כאן בעלי מקצוע שיענו לך על הכל ויתנו לך עצות טובות תאמיני לי אני עברתי ואני עוכב מסקרנות ויש כאן בעלי מקצוע נדיבים מקסימים עם לב של נתינה לא רק חיבוק אלא הרבה מעבר גם מארגנים קבוצות של תמיכה תראי אצל אורית יוגב היא פעילה הרבה כאן מה שחשוב לדבר להוציא בפרט אם בני המשפחה לא מסתדרים אז חייבים חברים חברות מהכיתה מהצבא מהעבודה מהיכן שהוא לדבר לא להתביש כי זה לא בושה בני אדם עוברים ואפשר לומר לחבר תשמע אני משתף אותך במשהו אישי תשמור אצלך בבקשה אם זה קשה אז כאן יש הרבה אנשים שיתנו לך טלפון או מייל אבל תזהרי לא להיפגש בבקשה עם אף אחד גבר שלא ינצל את מצוקתך לאינטרסים אישיים זהירות וגם עם בנות תזהרי ישנם לא ראויות או שנמצאות באיזשהו מקום וינסו לנצל אותך לאינטרסים אישיים אולי לא ימצאו כלום אבל ינסו לכן הצעתי אל תתני פרטים לא טלפון וגם מייל אבל לא מזההה ואז רק אנשים טובים באמתץ יעזרו לך לכן אדם במצב שלך צריך זהירות לצערינו יש צידיים בכל מקום לתפוס את החלשים אז זהירות לא פחד וחרדה אבל זהירות בעדינות ... ושוב דברי כיתבי את כל ההרגשות המוזרות דברי עם אניש המקצוע באנונימיות יש קוים של עזרה ראשונה נפשית נקרע ער"ן זה כמו פסיכיטר בחינם או פסיכלוג בחינם ועכשיו החשוב ביותר אם ימליצו לך על כדוריפ אל תבהלי תלכי לפסיכיטר תקבלי מירשם תיקני תרופה זה לא בושה יש מי ששבר את הראש ואת הכתבף ויש מי ששנשברה לו הנפש זה חולי וזה חולי ותדעי הכדורים עוזרים ןכמובן תיקחי פעיליות שאת אוהבת אותם כדי שיהיה לך חשק לקום בבוקר יש אירגוני התנדבות בבתי חולים יש התנדבות בטיפול בבעלי חיים יש כל מיני גופים המבקשים מתנדבים ואם את אוהבת אומנות תעסקי באומנות אם בפעילות גופנית שחיה זה הדבר המרפא מספר אחד יש אנשים שאוהבים עבודת משק במשק מושב או קיבוץ עבודה על טרקטור חרישה קטיף יש הרבה מגוון של דברים יפים בעולם שלנו היפה שאלוקים ברא לנו ובשבילנו לכל אחד והתחביב שלו והכיף שלו יש קבוצות למידה של נגינה כינור או עדיף גיטרה שם תמצאי חברות חברים לקשר חברותי אבל לשבת בבית מול הטלויזיה כל היום משם לא תבוא הישועה תקומי ותתחילי לחפש העקשן מצליח אני מאחל לך הצלחה במציאת אתגר חיים משמח כפי שיתן לך תאבון לחיות ולהנות וכל שאר הזבל שעברת תשאירי מאחורה הכל עבר עכשיו הכל חדש הכי יפה הכל טוב כל העולם מחבק אותך ואוהב אותך יש הרבה אנשים טובים תתבוני בהם תחפשי אותם ותאמיני תמצאי אותם לאט ובטוח בהצלחה הלואי מהר

תודה רבה על התשובה המעמיקה והכנה! אני באמת הכנתי לעצמי לוז לחופש כי קל לי להתפרק ללא מסגרת.. אני אכן מקדישה המון לתחביבי כגון שירה ונגינה בכינור כמו שהזכרת לעיל ..

dame9ningen
22/07/19 20:59

כמה זמן זה "המון זמן"? אני לא משווה סבל ולא אומר שאת לא סובלת, אבל אצל נשים\נערות כל כך יותר קל לקבל מגע פיזי..

כבר כשש שנים. הכל התחיל כשהורי התגרשו ונתקלעתי בין שניהם. בקשר למגע הפיזי .. אני לא פיזית כי יש לי חוסר ביטחון עם החיצוניות שלי .. מגע אצלי הוא נדיר ביותר ורק עם הקרובים אליי ביותר.

אסי8
22/07/19 21:47

שלום לך! כל הכבוד קודם כל על היוזמה להכנס לפה ולשפוך מה שעובר עלייך אני ממש מבין לליבך אני עובר משהו דומה ואני מרגיש שאוכל לעזור לך בהקשבה בהבנה ואפילו לנסות ביחד למצוא פתרונות אני לא איש מקצוע אני לומד פסיכולוגיה ויוצא לי לעזור לחברים לא באופן מקצועי כמו שהמליצו לך פה ללכת למטפל זה יכול מאוד לעזור. אישית הטיפול הפסיכולוגי חילץ אותי מתקופות ארוכות של גיהנום של תחושת חוסר ערך עצמי חוסר חשק לחיות, לא לצאת מהמיטה 15-18 שעות במשך שבועות וכל גל בא כל כמה חודשים. לכן אשמח שאוכל לעזור לך אם תרצי אפרסם בו מייל ותשלחי הודעות באופן אנונימי. שיהיה לך רק טוב!!! מקווה שמצבך ישתפר במהירות ותלמדי מהחוויה הזו ותמישי לצמוח

אני אשמח לקבל עזרה בצורה אנונימית! תודה רבה על ההצעה! אגב,, תמיד שקלתי ללמוד פסיכולוגיה כי הנפש והתודעה תמיד עניינו אותי .. אשמח אם תוכל לזרוק כמה מילים על התחום הזה

היי, הייתי שמחה לקבל מייל כדי לדבר ולתמוך באופן אנונימי .. יום טוב ובטוח

רונן1900
13/12/19 17:22

הי אני אשמח לשוחח איתך רונן liamylove0@gmail.com

רחל...
30/12/19 16:51

היי אני כאן לדבר אם את רוצה אני מבינה מקרוב מה את עוברת ואשמח לדבר איתך

היי! אשמח לדבר גם!

חמניה8
20/02/24 21:20

היי , קודם כל דרוש הרבה אומץ לחשוף נושא  כזה רגיש. באמת מאוד קשה לשמוע מילים כאלה כבדות ונשמע שאת הרבה זמן מתמודדת עם הכאב הזה.
 דרוש הרבה אומץ בשביל כך ,אפשר לראות איך הנושא פגיע עבורך ושאת חשה רגשות התסכול והאכזבה.
אני מסכימה איתך שצריך לקבל ולאהוב את עצמנו כמו שאנחנו אינחנו לא מושלמים וזה היופי בכך,  ברגע שאנחנו מקבלות ומאמינות בעצמנו נוכל להרגיש חזקות והרעשים בצדדים פחות יפריעו לנו. תעשי דברים שעושים לך טוב והכי חשוב שתהי מאושרת.
כן חשוב שתצאי לעצמך דברים שיוכלים לעודד  במצבי משבר לדוגמא: כמו מוזיקה שהרבה פעמים עוזר בכל מיני מצבים, לפתח תחביבים שעושים לך טוב- ציור, פיסול מחימר או להתנדב במקומות, כאשר אנחנו עסוקים בדברים שעושים לנו טוב זה נותן לנו עוד מוטיבציה וגביר מחשבות חיובים.
 אני מזמינה אותך לחשוב על דרכים נוספים להגיע למשפחה שלך ולנסות לראות איך אפשר לגשר, והכי חשוב למצוא דרכים להעצים את עצמך!
מחזקת ומחבקת מרחוק ומאחלת שכן המצב עם  יסתדר3> תודה שוב על השיתוף החשוב.