מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבהריון והפרעת קצב

הריון והפרעת קצב

27/07/19 18:39
2 תגובות

הי אני בהריון שבוע 27 . מתחילת ההריון יש לי דופק מאוד מהיר ולא יציב אשר מפריע לי בכל פעולה ובכל שעות היום וללא כל גורם קשור .
ידוע ברקע על איסםיקה מיטרלית קלה ואי ספיקה טריקוספידלית קלה . בהריון קודם היתי בשמירת הריון מחשש להחמרת המצב
בהריון הנוכחי שוב עברתי את כל הבדיקות אקו לב שהראה את אותן תוצאות וההולטר 48 שעות שהראה דופק מהיר למרות שבכל ה48 היתי במנוחה כמעט לחלוטין .
קרדיולוג קבע כי מדובר בטרכיקרדיה והמליץ על המנעות מפעילות גופנית המנעות מהתרגשות ומכל פעולה שתעלה את קצב הלב .
בנוסך הומלץ על חוסמי בטא אבל בגלל ההריון מעדיפה שלא לקחת אותם לאחר התיעצות עם מרפאת הריון בסיכון בה אני מטופלת .
בנוסף סובלת מסחרחורות וטשטוש ראיה שמלווה במסכים שחורים בכל עמידה ממושכת או מאמץ לבבי
חשוב להגיד שהרבה פעמים גם במנוחה ובשכיבה פתאום מרגישה שקצה הלב ממש עולה עד כאב.

רציתי לדעת האם העומס שההריון יוצר על הלב והדופק המהיר של מעל 130 במנוחה עלולים לפגוע בלב ולהחמיר את מצב המסתמים


תגובות

שלום, הריון מלווה לרוב בקצב לב מהיר ולעתים מהיר ביותר (טכיקרדיה) בגלל שהלב שהיה עד כה רגיל לספק דם לך בלבד צריך לספק דם לעובר שהולך וגדל. לעתים רבות מתלווים לכך קוצר נשימה ותחושה של פעימות חזקות של הלב . לרוב אי ספיקה קלה של המסתמים לא צריכה לגרום ל טכיקרדיה משמעותית , ויש מקום לוודא שאין גורם אחר כמו יתר תריסיות או החמרה של אנמיה. דופק ממושך גם אם סדיר (סינוס) בקצב גבוה מאוד עלול לעתים נדירות לגרום להחמרה בתפקוד הלב , למרות שדבר זה נדיר בהריון. יחד עם זאת לאור ההמלצה לחסמי בתא של הקרדיולוג והערך האבסולוטי הגבוה של הדופק (130) יש מקום לדעתי לשקול זאת עם קרדיולוג שמתמחה בבעיות לב בנשים בהריון. ההחלטה צריכה להיות גם תלויה בטיב הדליפה והאם קיים גם מרכיב של היצרות של המסתם המיטראלי. כל טוב ושבוע טוב ד״ר אסי מילויצקי

ורד-שיראזי
30/07/19 23:52

אני שלום עברתי שני הריונות תחת אי ספיקה בינונית וקשה. אני לא יודעת באיזו מרפאת הריון בסיכון את מטופלת אבל אמליץ לך כך: ראשית הרופא הקרדיולוג המטפל הוא זה שצריך לקבוע את הטיפול! במקרה שלי ההחלטות שהתקבלו במרפאת ההריון בסיכון בוטלו ע"י הקרדיולוג שהבהיר לרופאי הנשים שהוא האחראי בנושא. שנית, האם את עובדת? שאם כן כדאי שימליצו לך על שמירת הריון (לא תמיד מתלהבים להמליץ על זה). מעבר לזה שיהיה לך הריון קל ושמח ולידה קלה. בשורות טובות ורד