שלום נטלי היקרה: צר לי על אחיך הסובל וצר לי עלייך שרואה בסבלו. לצערי דיכאון זאת מחלה אכזרית שפוגעת בכל תפקודי החיים במיוחד כשמדובר בדיכאון חריף וחמור לדברייך ולא במשהו קל וחולף. האם זה משהו חדש שאחיך מתמודד אתו, האם על רקע משבר כלשהו או תגובתי לאירוע מסוים או משהו שמלווה אותו לאורך שנים. לא מספיק לקחת רק כדורים וגם כשלוקחים כדורים צריכים להיות במעקב אחרי הסוג והמינון, זאת מלאכת מחשבת. מעבר לזה חשוב מאוד שזה יהיה מלווה בפסיכותרפיה כי כדורים לרוב רק מקלים על הסימפטומים והמצוקה, אולם לא פותרים את הבעיה או נותנים כלים להתמודד ומסייעים בשיקום. אני מציעה להיעזר באיש מקצוע מתחום בריאות הנפש במסגרת מרפאה לבריאות הנפש באזור מגורכם, קופת חולים. שגם יסייעו במיצוי זכויות, הפניה לשירותים בקהילה. אולי זכאי לקצבת ביטוח לאומי, סל שיקום שמסייע בשירותי תעסוקה, דיור, פנאי, השכלה וכו'. חשוב כמובן לשא הכל יהיה על כתפייך. האם יש גורמי משפחה נוספים שיכולים לסייע לך לסייע לאחיך.

הוא צריך לשמח את עצמו בדברים שעושין לו טוב ולהשתחרר כמה שיותר וגם כמו שורד עזריאלי כתבה שילך לרופא או למטפל שיעזור לו לצאת מזה בנצלחה ורפואה שלמה