זהו.

11/11/19 15:00
8 תגובות
היי,
אתחיל בהתנצלות כי אין לי הרבה מקומות לפרוק בהם אז סלילה מראש אם אפרט יותר ממה שצריך כדי להבין.

בת 25 , גם בולמית גם אנורקסית, תלוי במצב רוח.
עזבתי את הדירה בעיר, חזרה לקיבוץ, בעיקר כי לא הייתה לי ברירה, התפטרתי, כי אני לא מצליחה לעבוד, המשקל נמוך, מאוד. הכוחות גם, הבולמוסים מתחילים לחזור ואיתם הצומות הארוכים תחושת הכשלון ואולי גם קצת דיכאון. מאמינה שגם קצת הגזמתי עם סמים ודומיהם.

אני לא רואה פתרון- בייתי בתל השומר מספר פעמים, (2.5 אם לדייק) , הדסה ובאר יעקוב לא נשמעים לי כנו אופציה ריאלית ( באר יעקוב - בשל תנאי הקבלה, הדסה כי מדובר במחלקה עם חולים נוספים ללא הפרעות אכילה )
אני מרגישה שאיבדתי את הרצון לנסות בכלל .
אבל מצד שני- הסביבה לא מוכנה לקבל את הויתור שלי , כולם דואגים צועקים שואלים ואין לי תשובה.
בקיצור
אני לא באמת יודעת מה הבעיה,
אולי שלא מצאתי מסגרת, אולי כי אני לא יודעת בדיוק להגדיר בצה צריך לטפל
רק שהתייאשתי
אין לי כוח
אני מעדיפה פשוט לא להיות .

וזו כבר בעיה בפני עצמה.

8 תגובות

מישהי18
12/11/19 0:14
א. ברור שאת בדיכאון! ב. ברור שתהיי בדיכאון, במצב כזה של תת משקל ובטח גם מצב גופני ירוד. ועכשיו אפסיק עם האותיות... נשמע שאת רוצה לעזור לעצמך אבל לא יודעת איך. מה יש בבאר יעקב? אני לא מכירה... אבל...
א. ברור שאת בדיכאון!
ב. ברור שתהיי בדיכאון, במצב כזה של תת משקל ובטח גם מצב גופני ירוד.
ועכשיו אפסיק עם האותיות...
נשמע שאת רוצה לעזור לעצמך אבל לא יודעת איך.
מה יש בבאר יעקב? אני לא מכירה...
אבל לגבי הדסה אני כן יכולה להגיד לך שהייתי שם חצי שנה וזה מקום מדהים. מקצועי, איכפתי. מסתכלים על כולך, כבן אדם ולא כגוף שצריך להשמין או כחולה עם סימפטום.
אני יכולה ממש להגיד שבהדסה קיבלתי את החיים שלי במתנה.
הם גם עשו לי הרבה סדר מבחינה פסיכיאטרית, על הדרך.. (-:
יש שם מומחים בכל התחומים והם באמת באמת איכפתים!.
ממליצה לך לפנות לשם.
בהצלחה!
Sorry-S
12/11/19 11:33
תודה רבה! נשמע מאוד שונה ממה שתראי לי- כנראה באמת עניין מאוד אישי של איך הייתה החוויה
מישהי18
12/11/19 0:17
אה, לגבי העניין של חולים אחרים- לא מרגישים את זה כמעט. את רוב הזמן עם הבנות של ההפרעות אכילה- יש לכן תוכנית נפרדת, שולחן נפרד, צוות שמכוון אליכן.. את לא ממש חלק מכל המחלקה כולה ובהרבה מובנים זה גם טוב...
אה, לגבי העניין של חולים אחרים- לא מרגישים את זה כמעט. את רוב הזמן עם הבנות של ההפרעות אכילה- יש לכן תוכנית נפרדת, שולחן נפרד, צוות שמכוון אליכן.. את לא ממש חלק מכל המחלקה כולה ובהרבה מובנים זה גם טוב שיש עוד כל מני מסביב ולא רק הפרעות אכילה.
למשל בחדר הם דואגים, לפחות לפני 8 שנים, לשים רק הפרעת אכילה אחת ככה שזה טוב, פחות מפתה להידרדר ככה...
Sorry-S
12/11/19 11:34
תוכלי לספר לי עוד? אולי בפרטי אם יותר נוח לך, יש לי כמה שאלות ...
מישהי18
12/11/19 15:29
בטח בשמחה
Anonymouse
Anonymouse
22/11/19 1:51
איך לא ??? אחותי את במצוקה אמיתית... והאמת שמילת הנושא זהו נותנת לימ את הדרייב להראות לך שהכל אפשרי ואת יודעת אני עברתי מצב מאוד קשה ואני עדיין נוכל לעשות ביחד עבודה וכל הכבוד לסביבה שלא מוותרת ולסביב...
איך לא ??? אחותי את במצוקה אמיתית... והאמת שמילת הנושא זהו נותנת לימ את הדרייב להראות לך שהכל אפשרי ואת יודעת אני עברתי מצב מאוד קשה ואני עדיין נוכל לעשות ביחד עבודה וכל הכבוד לסביבה שלא מוותרת ולסביבה הזאת כרגע התווספה אני ...אל תאבדי תקווה והרצון לא להיות זה מרוב סבל זה כאב פיזי ונפשי זה בלתי נסבל אני יודעת.....
דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
22/11/19 14:36
הי, טוב מאד שהסביבה לא מוותרת עלייך, במצב כזה ברור שיהיה לך קשה לדאוג לעצמך ולעזור לעצמך ולכן באמת חשוב להמשיך ולחפש אחר מסגרת מתאימה. האם ביררת בינתיים את האפשרות לאשפוז בהדסה או באר יעקב?
Sorry-S
22/11/19 22:58
הי, באר יעקוב- לא מתאים בגלל ה-BMI (מקבלים מעל 15 בלבד) הדסה- לא מכירה, רק שמעתי. יש לי רתיעה שאני לא מצליחה להסביר. לפעמים מרגיש לי שאני פשוט ״לא רוצה״ ,״אין סיבה או פתרון״ ולפעמים ״לא חולה״ ומת...
הי,
באר יעקוב- לא מתאים בגלל ה-BMI (מקבלים מעל 15 בלבד)

הדסה- לא מכירה, רק שמעתי. יש לי רתיעה שאני לא מצליחה להסביר. לפעמים מרגיש לי שאני פשוט ״לא רוצה״ ,״אין סיבה או פתרון״ ולפעמים ״לא חולה״ ומתרצת תירוצים לא לחיות לעבוד לחזור לשגרה וכדומה.

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה אברמוביץ
דנה אברמוביץ
דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/
ד
ד"ר נועה גור-אריה
עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, ד"ר בעבודה סוציאלית P.h.D, מטפלת בהפרעות אכילה בנשים ובנערות, ומומחית בפסיכולוגיה של האישה. ראש צוות ומדריכה קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברשלצ, בעלת קליניקה פרטית באשדוד. 
ד״ר מיכל בן מאיר
ד״ר מיכל בן מאיר
פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור.  את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים.  התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה.  אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה.  אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).    
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.