א. ברור שאת בדיכאון! ב. ברור שתהיי בדיכאון, במצב כזה של תת משקל ובטח גם מצב גופני ירוד. ועכשיו אפסיק עם האותיות... נשמע שאת רוצה לעזור לעצמך אבל לא יודעת איך. מה יש בבאר יעקב? אני לא מכירה... אבל לגבי הדסה אני כן יכולה להגיד לך שהייתי שם חצי שנה וזה מקום מדהים. מקצועי, איכפתי. מסתכלים על כולך, כבן אדם ולא כגוף שצריך להשמין או כחולה עם סימפטום. אני יכולה ממש להגיד שבהדסה קיבלתי את החיים שלי במתנה. הם גם עשו לי הרבה סדר מבחינה פסיכיאטרית, על הדרך.. (-: יש שם מומחים בכל התחומים והם באמת באמת איכפתים!. ממליצה לך לפנות לשם. בהצלחה!

אה, לגבי העניין של חולים אחרים- לא מרגישים את זה כמעט. את רוב הזמן עם הבנות של ההפרעות אכילה- יש לכן תוכנית נפרדת, שולחן נפרד, צוות שמכוון אליכן.. את לא ממש חלק מכל המחלקה כולה ובהרבה מובנים זה גם טוב שיש עוד כל מני מסביב ולא רק הפרעות אכילה. למשל בחדר הם דואגים, לפחות לפני 8 שנים, לשים רק הפרעת אכילה אחת ככה שזה טוב, פחות מפתה להידרדר ככה...

איך לא ??? אחותי את במצוקה אמיתית... והאמת שמילת הנושא זהו נותנת לימ את הדרייב להראות לך שהכל אפשרי ואת יודעת אני עברתי מצב מאוד קשה ואני עדיין נוכל לעשות ביחד עבודה וכל הכבוד לסביבה שלא מוותרת ולסביבה הזאת כרגע התווספה אני ...אל תאבדי תקווה והרצון לא להיות זה מרוב סבל זה כאב פיזי ונפשי זה בלתי נסבל אני יודעת.....

הי, טוב מאד שהסביבה לא מוותרת עלייך, במצב כזה ברור שיהיה לך קשה לדאוג לעצמך ולעזור לעצמך ולכן באמת חשוב להמשיך ולחפש אחר מסגרת מתאימה. האם ביררת בינתיים את האפשרות לאשפוז בהדסה או באר יעקב?