אתמול יום חמישי ניצלתי את היום לכתוב לזיוה כמה שאני גאה בה ואוהב אותה ,
כמה שאני וגם מהמענה שלה הבנתי את הידוע מראש , שאנחנו לא במלחמה אחד נגד השניה וגם לא רוצים לשוב לתקופה החשוכה ההיא ב2017 בה פתחנו במלחמת עולם והיחסים היו רגע לפני נקודת האל חזור .
אחר הצהריפ היא התקשרה אלי כחצי שעה לפני שנפגשו ... אל תתבאס עלי היא לחשה , שמרתי את האחרונה לטקס ... כן כן הטקס הזה שעשיתי כבר10 פעמיים . אניחייבת אותו לעצמי היא חזרה על עצמה בפון , הקשבתי והסכמתי איתה , עודדתי אותה ולחשתי לה כמה שאני אוהב אותה וכמה חשוב לומר למקל הזה שלום ולא להתראות , היא הסכימה איתי ולחשה אני אוהבת אותך וניתקה ,
כניפגשנו חיבקתי ונישקתי אותה תוך התעלמות מוחלטת מהרייח שאפף אותה .
הריח שאני מקוה שניפטרנו ממנו לעולם .
יעצתי לה לכתוב כאן ולקבל את החיזוקים שלכם , אך היא אמרה לי לא , אני מרגישה כאן חשופה מידי כי היו כאלה שהגיבו לי בפוסט בפייס באחת הקבוצות של הפסקת העישון .
נו אז? ככה ידעו שאנחנו אנשים אמיתים ולא בוטים בחברה טורקית ... :-) ,
בערב בבית לפני השינה היא אמרה לי אני שלמה עם התהליך ותודה לך אהובי על הסבלנות מולי .
אהבה שלי לחשתי לה בכל זמן ומקום אהיה שם בשבילך .
סוף שבוע נעים ושבת שלום לכם .