ערב טוב. דימום רקטלי בהחלט יכול להיות ביטוי של התלקחות של הקוליטיס. במידה ותחת החוקנים של רפסל הדימום לא נפסק ואין שיפור יש לשקול בירור עם סיגמואידוסקופיה (קולונוסקופיה קצרה) כדי להוכיח או לשלול דלקת פעילה ואם כזו קימת להעריך את חומרתה. לחילופין, במידה והחשד הקליני להתלקחות גבוה יש גם אופציה להתאים באופן אמפירי טיפול קצר בחוקנים של סטרואידים או טיפול בטבליות של סטרואידים ולהעריך את התגובה. הטיפול בסטרואידים נחשב יחסית בטוח בהריון ובפרט כשיש מחלה פעילה וצריכים להשיג הפוגה (שחשובה גם באספקט של ההריון והעובר). כמובן שאין בדיקות או תרופות נטולות סיכון ולכן כל ההחלטות הללו צריכות להתבצע בתאום עם הרופא המטפל תוך שקול דעת ולקיחה בחשבון של היתרונות החסרונות והסיכונים שבכל אסטרטגיה עם התיחסות גם לדלקת וגם להריון. כמו שכתבתי כבר במספר פוסטים קודמים כאן בפורום, בבתי החולים הגדולים יש מרפאות משולבות של מומחה לגסטרואנטרולגיה שעוסק במחלות מעי דלקתיות יחד עם גניקולוג מומחה שעוסק בטיפול בהריון בסיכון. מציעה שבמקביל ליעוץ עם הגסטרואנטרולוג הקבוע תפני ליעוץ גם לאחת המרפאות האלה. המון בהצלחה והרבה בריאות, הנית ינאי

אני גם חולה קוליטיס, ובהתחלה באמת לקחתי רפסל וסבלתי גם מהחמרה קיצונית של המחלה, אך מהר מאד עברתי לפנטסה שעשתה לי תקופה ארוכה מאד של רגיעה ביחד עם הימנעות עמילנים, סוכרים ולקטוז...