שלום רב. זו בעיה שפעם זה שם ופעם לא - אולם ממצא בעומק 2 מ"מ מהעור זו בלוטת חלב או זיעה שלא התנקזה והזדהמה - אז אולי כדאי לפנות לרופא עור - יכול להיות שיש לך בעיית עור שאפשר לפתור בקלות יחסית. ד"ר גור.

היתי היום אצל רופא עור שהתפנה תור אחד והוא בדק ושלח אותי לרופא כירוגיה וכתב "ציסטה בעכוז שמאלי מופנה לכירוגיה לכריתה של ציסטה" האם זה בסדר ולא ללכת לרופא "פרוקטולוג" שאיני יודע מה זה בדיוק? תודה

סליחה שכחתי לאמר: במידה ורופא כירוג ינתח אותי איך הוא ימצא את הבעיה שלי? כי פעמים שלא רואים אותה בחוץ?? תודה שוב

נעשה לך קצת סדר במחשבות.אחרי שעברת CT ובנוסף MRI שלא ציינו ממצא כלשהו מעבר ל 2 מ"מ. אין סיכוי שאתה צריך להיות מופנה לפרוקטולוג.זה נכון שיש לרבים מהאנשים הסתעפיות מהמעי הגס(דברטיקולוזיס) שלעיתים מגיעים במקרים חמורים דרך הישבן עד לפני העור .זה לא המקרה שלך וזה היה מתגלה בהחלט בצילומים אם היה.אכן רופא העור צודק ומדובר קרוב לודאי במעין ציסטה או בבלוטה המכילה נוזלים או שומנית שמדיי פעם מזדהמת כשמתמקמים בה חיידקים מסוג (גרם חיוביים שלא מושפעים גם מאנטיביוטיקה) שמתפתחים בסביבה נטולת חמצן(אנאיירוביים שפולטים גם גזים שגורמים לקריעת הרקמה ולנזק בנוסף לכאבי התופת לחולה) .אם היה מדובר בציסטה גדולה כמו שזה קורה במקרים של אבצס גדול (כמו פריאנאל אבצס) .היו פותחים ומכניסים פתיל למניעת סגירתו עד להכחדת החיידקים.הסגרות החלל הפנימי והרפאותו.אצלך מדובר בבלוטה קטנה ושיטחית שהוצאתה היא הפתרון הטוב ביותר למניעת הישנות.למיטב הבנתי תנותח בהרדמה מקומית לניתוח של מספר דקות.אין לך מה לחשוש מניתוח קליל כזה.

עכשיו כבר זה נהפך לתעלומה בהעדר נתונים מעבר למה שסיפקת.לא ברור לאחר שציינת שהממצא הוא בעומק רדוד של 2 מ"מ ובכל זאת הוא לא נמוש .לא נראה לעין.מושפע ממצבך הריגשי וממאץ ותנועה של שריריי העכוז.נראה לי (השערה) שמדובר בצבר של כלי דם שמתנהג בדומה לטחורים כמו שגם שם המצב הריגשי מושפיע על גודלם וכתוצאה מכך על עוצמת הכאב שהם גורמים.כדי להציג לרופא כירוג או כאב "הוכחה " או ממצא שנראה לעין.אין מנוס מלצלם בסמרטפון ברגע הנכון ובמקביל לפני כניסה לרופא לבצע מאמץ כלשהו באתר הביקור .כמו עליה וירידה מאומצת במדרגות המרפאה.לרופאי כאב יש שלל אמצעים לטפל בתופעת הכאב שנגרם לך.במידה שאין מקום לנתח. בהצלחה.

שלום רב אריאלי - אעשה לך סדר. רופא העור אכן מצא בעיה תתע ורית שמתאימה למה שתואר באולטראסאונד. מדובר כנראה בבלוטת חלב או זיעה שמשהו לא בסדר עם צינורית הניקוז שלה והיא נסתמת לעיתים וכל פעם שהיא נסתמת היא מזדהמת זה מאדים מתנפח ומאד מאד כואב. הכאב יכול להגיע לקלות לכל הישבן ואם זה מספיק נמוך להקרין גם לאחורי הירך. אם יש בעיה כזו הדבר הנכון הוא לכרות את הבלוטה הזו. את זה עושה כירורג רגיל ולא פרוקטולוג. רופא עור אינו מבצע ניתוחים ולכן ביצע את האבחנה ושלח אותך. הדבר הנכון לדעתי הוא ליצור קשר עם כירורג ולהמתין עד שזה יצוץ שוב ואז לפנות אליו שיבצע את ההליך כאשר הבלוטה מודלקת וככה מוודאים שהוא באמת כורת הכל - ותיפטר מהבעיה. בגדול - מה שחשוב לדעת - זה האם זה תמיד באותו מקום או שזה נודד. כי אם זה נודד אז יש לך אולי בעיה בהפרשת הבלוטות וזה לא יהיה פתרון להתחיל לכרות אותן אחת אחת אלא לגלות מה גורם לזה ולפתור את זה. מאידך אם זה תמיד קורה באותו מקום כנראה שאותה בלוטה יש לה בעיה מבנית ועדיף באמת להפטר ממנה. ד"ר גור.

לד"ר רות ואבי 10 תודה רבה רבה על ההסברים ! ברוך ה' עברתי את הניתוח הקטן אצל רופא כירוג בקופת חולים בהרדמה מקומים ולמזלי שזה ממש בלט בביקורי אצל הכירוג ועברתי את הניתוח בשלום כמובן זה היה ציסטה חבל רק שרופא המשפחה לא שלך אותי רק לרופא עור כפי שאתם כתבתם לי כאן והפנה אותי להרבה רופאים אחרים לשם היו צריכים לשלוח אותי מלכתחילה בכל אופן שוב תודה על התייחסותכם ושאלה נוספת ברשותכם למען שלא יחזור לי שוב : ממה זה נובע? איך אפשר להימנע מכך בעתיד?

אריאלי שלום. הגיינה. אתה כנראה מייצר הרבה חלב בבלוטות ולכן הדבר העיקרי שימנע סתימתן וזיהומן הוא להקפיד על הגיינה . הקפדה שבעתיים מאדם רגיל - ושבעתיים במקומות מועדים לפורענות. ד"ר גור.

היי אריאלי.בנוסף לעצות הזהב שאתה ואחרים מקבלים כאן מדוקטור גור שלדעתי ולא עוררין.אין לה מתחרים בכל אתר"כמוני" ברמת ההענות הגבוהה שלה להשיב לנו לשאלותינו.אני רוצה להשיב לך מניסיוני האישי בתחום .כמובן מבלי להלאות אותך ואת הקוראים. אציין שאינני רופא:אכן ניקיון הוא מפתח למניעת השנות.היות שמדובר בבלוטת חלב סגורה כקפסולה(לדבריך נשללו הסתעפויות בMRI וב CT) עם פתח הפרשה.כשבמצב נורמלי תפקיד החמר המופרש הוא לסכך את סביבתו הקרובה.אתן דוגמה:לאורך הקצה העפעפיים שלנו יש בלוטות חלב כאלה שמפרישות חומר סיכה לעין בנוסף לנוזל הדמעות המופרש מבלוטת הדמעות הממוקמת בפינת העין המקושרות עם תעלה לחלל האף.כשהן נסתמות מתפחת דלקת המכונה בלשוננו "שעורה" ובנוסף בלוטות חלב שלא נגועות חיידקים המכונות כלזיון.בראשונות תמיד נמצא שערה.בכלזיון אין שערה ואין חיידקים והן נסתמות ומופיעות באופן סדרתי לאורך תקופות קצרות ולחסרי מזל ארוכות .במחלקות האוקופלסטיות(תחום העוסק בעפעפיים) נוהגים להזריק תחילה סטרואידים כמו צ'לסטון ולרוב לא מצליח.אז מנתחים (הופכים את העפעף.חותכים.מנקזים והמקפידים אף מוציאים את גוף הקפסולה כי הן נוטות לחזור.תופעה מתסכלת וגורמת לרבים ובכל הגילים להסתגר.לרפואה אין תשובה ברורה לתופעה מלבד הגיינה.אבל לכל ברור שחל איזה שהוא שינוי בחילוף החומרים בתקופה מסוימת בחיים.אחרי מספר ניתוחים כאלה שאני עברתי עם תיסכול לא קטן.עם ניסיונות אין סופיים בדרכים שונות .למדתי שחימום האזור מיד עם סמניי ההופעה הראשונים באמצעות מים זורמים חמים באמבטיה ויותר מאוחר עם מכשיר מיוחד המחמם נקודתית (עובד על סוללה)פעולה שגורמת לחלב שהתקשה בפתחה של הקפסולה להתרכך.מכוון שהעפעף הוא מקום מאד רגיש ומורכב.היה צורך לבודד ולהרחיקו מהעין לפני התחלת החימום המתון.באזור שלך זה פחות רגיש ומסוכן.כך פתרתי עד הבעיה של הכלזיונים ש"המתתי" בראשית צמיחתם.כלומר.המפתח להצלחה מלבד שמירת הגיינה היא מרגע שזה מתחיל לצמוח לחמם.אם זה הזדהם ותופח.חימום כבר לא יעזור.wow יצא ארוך .מקווה שעזרתי.