מנהלי קהילה

מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.

ד"ר אבישי גרופר

אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.

ד״ר בתלה פלאח

רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.

דייאנה קליין

פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר

הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.

גיל מלצר

בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם

ורד שיראזי

חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.

כמונימחלות לבייעוץ לאחר אירוע לבבי

ייעוץ לאחר אירוע לבבי

שחר שלום

10/03/20 17:15

2 תגובות

שלום,
אני גבר בן 47.
עברתי בשבוע שעבר אירוע לבבי שאובחן כAcute MI subendocardial infraction עם מאפיינים של plaque rupture. נוצר לי קריש דם במרכז הlad עם חסימה של 75%. הורכבו לי שני סטנטים (17 ו8 מ''מ). הסטנטים הם מסוג PCI עם DES.
קיבלתי את ההתוויה התרופתית הבאה:
אספירין 100 מג'
פלאויקס 75 מג
ליפיטור 80 מג'
ההתוויה למשך שנה

ברקע אני מאובחן כ ADHD ונוטל בכל יום-
ויואנס 50 מג'
לוסטרל 50 מג'

כמו כן סובל שנים מפיסורה וטחורים אשר בעקבות מעבר לתפריט טבעוני פרקי זמן בין דימומים גדלו מאוד (בממוצע אחת לחודשיים שלושה) - דבר ששכחתי להזכיר במהלך האישפוז
אם אפשר אז כמה שאלות-
1. האם אני בסכנה במידה ויתרחש דימום? אמנם קבעתי פגישה מחרתיים עם פרוקטולוג אך האם זה דחוף מכדי להמתין עד אז?

2. מהתיאור שנתתי עבור הסטנט,האם ניתן לומר מה סוג הסטנט והתכונות שלו? האם בתוך שנה במקרה שלי יש סיכוי שהוא יתכסה ברקמת לב וניתן יהיה להפסיק עם חלק מהתקופות?

3. האם יש משמעות /בעייתיות לשילוב של הטיפול התרופתי שניתן לי לאחר הצינתור יחד עם הטיפול התרופתי הקודם שלי (ויואנס+לוסטרל,כאמור)?

4. אני עובד בגינון טיפולי במוסדות חינוך,עבודה הכרוכה לעיתים בהקמת משאות ודי בשגרה היא עבודה פיסית הכרוכה גם פה ושם הפציעות קלות (חתכים וכיו"ב)- מה המשמעות ? האם להתחיל לחשוב על הסבה מקצועית?

5. להבנתי ,הארוע שעברתי בהינתן שאני לא בקבוצת סיכון , הוא תוצאה של קרע בשכבת הפלאק שנגרם מסטרס ומאמץ חריג שביצעתי באותו היום שגרם לגזירת העורק עי קריסטלים שמתגבשים בתוך שכבת הפלאק (אני מבין שאין עדיין מספיק ידע על הרקע שמביא למיקומם או גם הגודל שלהם ורמת הסיכון שמהווים)יחד עם כיפת פלאק דקה יחסית...האם יש דרך לנבא היום מה הסיכוי שלי לאירוע חוזר? האם ניתן ליצור רגרסיה של שכבת הפלאק?
תודה לעונים...
שחר

תגובות

ד"ר אסי מלויצקי

12/03/20 13:52

שלום, ראשית נוכחות הטחורים מעלה הסיכון לדימום, אך זו אינה סיבה שלא ליטול את התרופות לדילול דם (אספירין ופלויקס) , טוב עשית שקבעת תור לפרוקטולוג אך איני רואה בו דחיפות כרגע, ביחוד אם אין דימום משמעותי. שנית, הסטנט שעברת מצופה תרופה שדוחה היווצרות של קרישים, ולרוב תוך 3-6 שבועות הוא מתכסה בשכבת תאים המצפה את כלי הדם (אנדותל), שמפחיתה עוד את הסיכון לחסימה שלו. משך הזמן בו צריך ליטול שני מדללי דם (אספירין ופלויקס) תלוי במיקום הסטנט, בגודלו ואורכו ופרמטרים אישיים שלך, לרוב נוטלים את שני המדללים למשך 1/2-1 שנה ולאחר מכן ממשיכים רק עם אחד. שלישית, הטיפול בויואנס עלול להעלות את קצב הלב, ויש להתייעץ עם הרופא שרשם אותו מה מידת נחיצותו, לא הייתי אומר שאסור לקחת אותו, אבל במידה והוא לא בעל חשיבות גבוהה, ויתור עליו יכול להטיב עם הלב. רביעית, לאחר התקף לב יש מקום למנוחה של בין שבוע למספר שבועות, בהתאם למידת הנזק ללב, ככלל לאחר מכן במידה ואין פגיעה משמעותית בתפקוד הלב, אין בעיה לחזור גם לעבודה פיזית. חמישית ואחרונה, הסיכון לאירוע חוזר יורד דרמטית אם מטפלים ומאזנים את גורמי הסיכון, ובפרט - 1. נטילה מסודרת ומוקפדת של התרופות, הייתי שואל את הקרדיולוג או רופא המשפחה לגבי מרשם לתרופה ממשפחת מעכבי ACE שיכולה עוד להפחית את הסיכון לאירוע חוזר. 2. שמירה על תזונה נכונה ומשקל בטווח התקין. 3. פעילות גופנית סדירה ומותאמת , בשלבים ראשוניים לא מאומצת מדי. עם עדיפות להכוונה במסגרת מכון לשיקום הלב. 4. המנעות מעישון. כל טוב לך והחלמה מלאה ומהירה