מאת צוות המרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים, המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' דן טרנר, ד"ר אורן לדר, ד"ר רפי לב ציון, ד"ר אסתר מאייר, ד"ר אייל שטייר

להלן עדכון בהתאם לעדויות המצטברות עד כה בנושאי מחלות מעי דלקתיות ווירוס הקורונה:

קורונה או קרוהן... מה הקשר בכלל?

וירוס הקורונה עובר בהדבקה טיפתית (למשל בהתעטשות או שיעול באופן ישיר), דרך מגע במטופל או במשטח נגוע ודרך הצואה. ההסתמנות הטיפוסית נעה בין מחלה דמויית שפעת ועד למחלה ריאתית קשה וכשל מערכתי. רוב מקרי ההדבקה קלים (למעלה מ 80%) וכוללים תסמינים כגון חום, שיעול, כאבי שרירים ושלשול במיעוט המקרים (אך יותר בילדים). תקופת הדגירה של המחלה (מההדבקה ועד להופעת תסמינים) לא עולה על 14 יום (לרוב תוך 6-7 ימים). ההדבקה תתכן גם בשלב הדגירה אבל אז סיכויי ההדבקה נמוכים יותר. שיעור התמותה נמוך יחסית- סביב 1-3% והדבר קורה בייחוד בקשישים ובאנשים עם מחלות כרוניות אז המחלה נוטה להיות קשה יותר. אחוז התמותה האמיתי ככל הנראה נמוך אף יותר ממספר זה היות והאחוזים מחושבים מתוך המקרים המאובחנים בעוד ברוב מדינות העולם לא בודקים את כולם ויש מקרים רבים מאוד בדרגה קלה או ללא תסמינים שלא נמצאים במכנה. לדוגמא בחלק מאזורים באיטליה בודקים לוירוס רק מקרים עם דלקת ריאות ולא תסמיני שפעת קלים. רק כשאבק ישקע נוכל להעריך במדויק את אחוז התמותה האמיתי. בכל אופן בילדים ובני נוער המחלה ככלל קלה או אף נטולת תסמינים לחלוטין עם מקרי תמותה נדירים ביותר.

בעולם ידועים כ 20-30 מקרים של מבוגרים עם מחלות מעי דלקתיות מאירופה וצפון אמריקה שחלו בנגיף ומהם עולה כי חומרת המחלה משקפת את זו של האוכלוסיה הרגילה – כלומר המחלה בעיקרה קלה, וזאת למרות שרובם טופלו זמן ההדבקה עם טיפול נוגד חיסון. ברשם המכסה 100 מרכזי טיפול בקרוהן וקוליטיס בילדים הקשורים לקבוצת פורטו מהאיגוד האירופי לגסטרו ילדים – נרשמו 5 מקרים של ילדים – כולם טופלו בתרופות נוגדות חיסון וביולוגיות וכל החמישה עם מחלה קלה שלא דרשה אשפוז. נתונים אלו מעודדים שכן אם המחלה היתה גורם סיכון מהותי – היינו אמורים להתחיל לקבל דווחים על חולים קשים ואף תמותה ולא כן הדבר. בהינתן מה שידוע היום אין עדות לכך שמחלת מעי דלקתית עצמה מעלה את הסיכון לחומרת המחלה.

 דוקטור, ומה לגבי הטיפול במחלת המעי הדלקתית?

באופן כללי, חולים המטופלים בתרופות אימונומודולטוריות (כגון אימורן, פורינטול, מתוטרקסאט), סטרואידים, או תרופה ביולוגית מסוג טופסיטיניב ייתכן שחשופים מעט יותר למחלות וירליות אם כי גם כאן הספרות לא חד משמעית. תרופות ביולוגיות אחרות (כגון רמיקייד, יומירה, סימפוני, סימזיה, אנטיביו או סטלרה) נחשבות ככאלו שלא מעלות סיכון למחלות וירליות. טיפולים ממשפחת 5ASA (כגון פנטזה, רפסאל, אסאקול וסלזופירין) לא מדכאות כלל את המערכת החיסונית ונחשבות בטוחות בכל מקרה. נכון להיום, אין עדויות לכך שזיהום בקורונה קשה יותר בחולים שלוקחים טיפולים נוגדי חיסון למחלות מעי דלקתיות ואנו ממתינים לנתונים נוספים. מאידך- ברור שהפסקת טיפול בחולים הזקוקים לו קשורה לסיכון גבוה להתקפים וסיבוכי מחלת המעי הדלקתית. לכן אין להפסיק טיפול נוגד חיסון או ביולוגי קבוע בגלל החשש מהקורונה. ככלל, הסיכון בהפסקה גדול מהסיכון התיאורטי בהמשך הטיפול. יתרה מכך, רוב התרופות נוגדות החיסון ממשיכות להשפיע אף מספר שבועות לאחר הפסקתן ולכן אין תועלת מיידית מההפסקה. המלצות אלו עשויות להשתנות ככל ששיעור החולים בקורונה יעלה ויש להתעדכן. בזמן מחלת חום בין אם מוירוס הקורונה או כל וירוס אחר אנו שוקלים להפסיק טיפול נוגד חיסון עד לירידת החום וחזרת המטופל להרגשת בריאות.

אז מה יהיה?

כפי שיש חיסונים לשפעת (שמומלץ לכל חולי מחלות מעי דלקתיות פעם בשנה בחיסון המומת בזריקה) גם לקורונה סביר להניח שיפותחו חיסונים ומחקרים קליניים בבני אדם מתחילים בימים אלו. במקביל חוקרים בודקים תרופות אנטי-ויראליות כנגד נגיף זה. נתונים עדכניים מסין, סינגפור ומדרום קוריאה מעידים על אופטימיות זהירה של צמצום משמעותי של המגיפה שם.

שורה תחתונה....גם בראי הנתונים החדשים שנאספו בשבוע האחרון בעולם לגבי מחלות מעי דלקתיות:

1.     אין להפסיק טיפול קבוע במחלות מעי דלקתיות רק בגלל הקורונה ובכל מקרה אין לעשות שינוי טיפולי ללא הנחיות הרופא המטפל. ככלל, הסיכון בהפסקת הטיפול גדול מלהמשיך אותו גם בראי קורונה– בייחוד בילדים ומבוגרים צעירים אז המחלה ככלל קלה ומקרי תמותה נדירים ביותר.

2.     לגבי בידוד יש להקפיד על נהלי משרד הבריאות. יש להפקיד על היגיינת ידיים תכופה, להימנע מחשיפה לחולים כלשהם, להקפיד על ריחוק מאחרים במידת האפשר ולהימנע מהתקהלות. עם זאת אין כל מניעה להמשיך בשגרת העבודה בכפוף לנהלי משרד הבריאות וחיוניות המשרה.

3.     ניתוחים ופרוצדורות אנדוסקופיות לא דחופות רצוי לדחות.

4.     יש להמשיך ניטור יעיל של המחלה היות והפסקת המעקב הרפואי המסודר קשור להתלקחויות של מחלת המעי הדלקתית. עם זאת, בזמן רגיעה ניתן להחליף את ההגעה לבית החולים בטלמדיסין- שיחות טלפון, ביצוע קלפרוטקטין בצואה בבית ובדיקות דם בקהילה.

5.     אין לדחות הזלפות של רמיקייד או אנטיביו רק כדי להימנע מלהגיע למרפאות ובתי החולים. כל יחידות ההזלפה כתבו נהלים מסודרים של סינון קורונה ושומרים על מרווחים מתאימים בהתאם לנהלי משרד הבריאות. הסיכון בהפסקת טיפול גדול מהסיכון שלא לקבל הטיפול במועדו. בייחוד בילדים ומבוגרים צעירים. 

6.     יש לפנות לרופא מטפל בזמן מחלת חום או דמויית שפעת גם אם אין סיפור של חשיפה לחולה.

אנו כאן עבורכם, כרגיל, לכל שאלה או עזרה. [ניתן לפתוח "שיחה חדשה" בקהילה]